ליקט וערך : עמי סלנט.

מוינה 1900 לניו־יורק 2000: המאה ה־20 הפרוידיאנית

"בן וינה אמיתי – בה נולד, חי ומת – הסופר והמחזאי היהודי ארתור שניצלר מבטא ביצירותיו את התסיסה התרבותית המפורסמת שהתרחשה בראשית המאה ה-20 בעיר הרב-לאומית הזו. רופא במקצועו וקצין בעברו, השתייך שניצלר לקבוצת האוונגרד הספרותית "וינה הצעירה, שרוב חבריה היו יהודים במוצאם. סיפוריו מתרחשים במעגלים החברתיים שבהם הסתובב – הבורגנות הוינאית המדושנת מחד, ועולם השעשועים וחיי ההוללות של וינה מאידך, והדמויות הממלאות אותם הם רופאים, קצינים וחיילים, נשות החברה הגבוהה, משרתות וזונות. ואף שרק שתיים מיצירותיו עוסקות באופן ישיר ביהודים ובאנטישמיות, הרי שמבלי לציין זאת במפורש פזורות דמויות יהודיות בשלל הסיפורים והמחזות שכתב."

 

ארתור שניצלר והצביעות הוינאית

"במרכז יצירתו של שניצלר עומדת המיניות. בתיאור המיניות בקשרים הבינאישיים הוא מבקש לקרוע את מעטה הצביעות שאפף את החברה הוינאית הנהנתנית. הוא אף ממקם אותה במישור הפרטי הנפשי, ומעלה את הניגוד בין הפנטזיה המינית האישית לבין ההתנהגות החברתית המהוגנת. לעיתים הוא מדגיש זאת באמצעות כתיבה בסגנון "זרם התודעה, ואף משלב דימויים המעצימים את הניגודים הללו, ובראשם המסכה. לא פלא, אם כן, שפרויד ראה בו את כפילו הספרותי וכתב אליו ש… מאחורי הזוהר הפואטי [של יצירותיך] מצאתי הנחות, תחומי עניין ומסקנות שכמו היו שלי. אין גם פלא שלא אחת עוררו יצירותיו של שניצלר שערוריה רבתי, וכי לימים הן הוגדרו על ידי הנאצים כזוהמה יהודית, נאסרו להפצה והועלו על המוקד בשריפת הספרים המפורסמת.

אף שבתודעה הציבורית נשכח שניצלר מעט מלב, יצירתו ממשיכה לחיות ונראית אקטואלית כתמיד. יצירותיו, שחלקן תורגמו לעברית כבר בימי חייו ועד היום ממשיכים לתרגמן, משמשות שוב ושוב בסיס לסרטים, לסדרות טלויזיה ולהצגות תיאטרון. הכמות המדהימה של העיבודים הקולנועיים לסיפוריו ולמחזותיו מעידה על האקטואליות שלהם ונגישותם לצופה כמו לקורא. היא גם מעידה על המשמעות העמוקה של אורחות החיים בוינה 1900 למאה ה-20 ולימינו אלה."

מקור וקרדיט : שרון גורדון

שום חלום אינו כולו חלום,

מקור וקרדיט : רות אלמוג , עיתון " הארץ"

הגיע הזמן להוכיח שלא נס ליחו של ארתור שניצלר והוא סופר מודרני, חדשן ומרתק – במיוחד הנובלה הנועזת "סיפור חלום", שעל פיה נעשה הסרט "עיניים עצומות לרווחה"

, "סיפור חלום" הוא סיפור על זוגיות, על סיכויי האהבה להחזיק מעמד לאורך זמן ועל השפעת הקנאה, עקב בגידת אחד או שניים מבני הזוג, בגידה מדומיינת או אמיתית. "סיפור חלום" מתרחש במהלך יממה וחצי, ומתאר בפרק הזמן המצומצם הזה את שיגרת חייהם של בני זוג בווינה. הם חיים חיים הרמוניים, אך מתחת לפני השטח רוחשים חיים רגשיים אחרים. הקורא מתוודע אליהם בשעה שיחסיהם מגיעים עד משבר. המשבר, תוצאה של הרגשת החמצה, של מאיסה בשיגרת היום-יום הבלתי מספקת, מתבטא במחשבות ארוטיות על זרים, ובניסיון הבריחה של כל אחד מבני הזוג. בריחת הגבר באה לכלל ביטוי בחיים עצמם, בהעזה לעשות מעשים קיצוניים ולא שגרתיים, בעוד שבריחת האשה נעשית בחלום על הרפתקת אהבה פנטסטית עם זר.

יצירתו של שניצלר "סיפור חלום" (Traumnovelle) שימשה כבסיס לעלילת סרטו של סטנלי קובריק, עיניים עצומות לרווחה.

דוקטור לרפואה וקצין בצבא האוסטרי – הבסבורגי

שניצלר כתב מחזות ופרוזה (בעיקר סיפורים), שבהם הדגיש בעיקר את התהליכים הפסיכולוגיים המתחוללים בנפשם של גיבוריו. ביחד עם המבט אל עולמם הפנימי של הגיבורים מתקבלת אצל הקורא תמונה של החברה הסובבת את הגיבורים ומעצבת אותם.

שניצלר נולד בשנת 1862 בווינה כבנו של יוהאן שניצלר רופא אף-אוזן-גרון מפורסם. בשנת 1885 קיבל בעצמו את התואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת וינה. לאחר שלמד רפואה התנודד שנים ארוכות בעבודתו בין הרפואה לספרות. שניצלר מילא תפקיד מרכזי בחיי התרבות של וינה בתור הזהב שלה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

שניצלר אינו מתאר תהליכים נפשיים חריגים או חולים, אלא מתמקד במהלכי נפשם של בני אדם נורמליים וממוצעים, על שקרי חייהם הרגילים, אשר מתמודדים מול חברה מלאה באיסורים ותקנות בלתי כתובים, במיוחד בתחום המיניות והכבוד האישי. בערך באותו הזמן כמו עמיתו זיגמונד פרויד בתחומי הפסיכואנליזה נותן שניצלר ביטוי לאיסורים השונים, בעיקר המיניים, אשר רווחו בחיים הציבוריים כמו גם בחיי הפרט בחברה בת זמנו, אשר הייתה משועבדת לערכי הרציונליות והקידמה. שניצלר מדגים את פעולתם של כוחות בתת מודע שאינם נשמעים להיגיון. פרויד עצמו היה מלא הערכה לתובנות הפסיכולוגיות העמוקות שביצירותיו של שניצלר.

שלילת דרגותיו בצבא ההבסבורגי

לא במקרה היה זה שניצלר אשר החדיר לספרות הגרמנית את המונולוג הפנימי בנובלה "Leutnant Gustl" (סגן גוסטל). בעזרת נקודת מבט ייחודית זו סיפק לקוראיו מבט עמוק וישיר אל הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות. בגין נובלה קצרה זו עמד שניצלר במרכזה של שערורייה ציבורית גדולה שסופה העמדתו, בתור קצין מילואים, לדין צבאי באשמת פגיעה בכבוד הצבא ההבסבורגי, ושלילת דרגותיו.

מקור וקרדיט : ארתור שניצלר – ויקיפדיה

השפעתו על תיאודור הרצל

הקשר בין הרצל לד"ר ארתור שניצלר היה עוד מתקופת הילדות , המשפחות של הרצל ושניצלר התגוררו בשכנות בבורגלנד .

שניצלר היה ידידו הקרוב והתומך של בנימין זאב הרצל, התכתב איתו וייעץ לו על המחזות שכתב. הוא היה הרופא של הרצל וגם תמך בו ועודד אותו בגיבוש תפיסתו המדינית לגבי הציונות . במכתבים שכתב הרצל לארתור שניצלר בשנת 1892 מרפרף מעמד-רוחו בין יאוש ותקוה. שניצלר עודד אותו כל הזמן והיה הדמות הפסיכולוגית ממנה שאב תעצומות נפש .

את הקשר הקרוב עם תיאודור הרצל אפשר להבין על רקע ההתנסות האישית והמאבקים שלהם באנטישמיות . לארתור שניצלר היתה מודעות חברתית חריפה, והוא נודע במלחמתו באנטישמיות של זמנו, מה שבא לידי ביטוי בין השאר במחזהו "פרופסור ברנרדי" וברומאן "הדרך אל החופש". בחייו גינו אותו כפורנוגרף, והיטלר התייחס אל יצירתו כאל "זוהמה יהודית".

העידוד ששאב תיאודור הרצל מד"ר ארתור שניצלר במשבר "הגטו החדש" 1894

נקודת ציון חשובה ביותר בתקופת ביניים זו ובהבנתו של הרצל שמוקד הפתרון מצוי בפריצה לדעת הקהל היא המחזה שכתב באוקטובר 1894, "הגטו החדש".

הרצל אמנם עדיין לא הגיע לגיבוש תורתו הציונית כשכתב את המחזה, אך היה זה צעד חשוב ביותר, שכן לראשונה היתה מטרתו להעמיד את שאלת היהודים לדיון פומבי. הוכחות לכך אנו מקבלים מהתכתבותו של הרצל עם חברו ארתור שניצלר. בשלהי נובמבר 1894 הוא כתב: "והוא (המחזה) מוכרח לעלות על הבמה, מוכרח, לשם כך כתבתיו. הוא מוכרח לחדור אל העם… שאם לא כן לא יקשיבו לי עד הסוף". ואילו ב-17 בדצמבר 1894 כתב: "אין אני רוצה לעשות להגנתם או להצלתם של היהודים. אני רוצה רק להעמיד את השאלה במלוא הכוח לוויכוח!.. אם רק אגיע לבמה, הרי המטרה הושגה…"

המחזה אמנם הוגש (בפסבדונים, בחתימתו של "אלברט שנאבל") לתאטרוני וינה, ברלין ופראג, אך בשום מקום לא הסכימו לקבלו. כישלון זה הרתיע את הרצל לזמן קצר: כשהבין שהתאטרון אינו הערוץ הנכון לתקשר עם ההמונים פנה אל הערוץ התקשורתי הבא: הקונטרס.

הקונטרס הקונטרס "מדינת היהודים", שפורס, כידוע, את משנתו המדינית של הרצל והתוכנית האופרטיבית לביצועה, היה לב הפריצה אל דעת הקהל היהודית. חיבור זה עבר מספר גלגולים עד שקיבל את צורתו הסופית, שכן הטיוטות הראשונות שלו נכתבו מתוך התפרצות רגשות אדירה. תחילה היו אלה רעיונות כלליים, שהציג הרצל בפגישתו עם הברון הירש במאי 1895, ולאחר מכן רשימות מפורטות יותר, שכינס במסגרת מה שכינה "הנאום אל הרוטשילדים".

בכל התהליך שעבר הרצל מכישלון לפריצה מחדש עם הקונטרסט "מדינה היהודים" הוא שאב עידוד מד"ר ארתור שניצלר, שהוא כאמור גם רופא ופסיכולוג,  שהיה ידידו הקרוב של הרצל.

 הרחוב על שם ארתור שניצלר בתל אביב

 

 

 מקורות המידע

Schnitzler's hidden manuscripts explored | University of Cambridge

Arthur Schnitzler, My Youth in Vienna Hardcover – 1970 ,  Holt, Rinehart and Winston; 1st edition (1970)

Sex and Longing in Old Vienna – The New York Times

The legend of Arthur | Film | The Guardian

Three Lives: A Biography of Stefan Zweig Oliver Matuschek, translated by Allan Blunden

Pushkin Press, pp.381, 20

 הרצל, חייו ופעילותו , שמואל ליב ציטרון , 1935 , מקור באמצעות פרויקט בן-יהודה .

ארתור שניצלר – ויקיפדיה

רות אלמוג , שום חלום אינו כולו חלום

שרון גורדון, יהודים וגרמנים: מסע בזמן – ארתור שניצלר, סינמטק ירושלים , 2012 .

אין יהודים בבורגנלנד/ מאת ד"ר רפאלה סטנקביץ

 

מצבתם של הד"ר יוליוס שניצלר וד"ר ארתור שניצלר (Julius & Arthur Schnitzler) בבית העלמין היהודי בווינה (Wien).
יוליוס שניצלר היה פרופסור באוניברסיטה בעיר. הוא נולד ב – 1865 ונפטר ב – 1939.
ד"ר ארתור שניצלר – מחזאי, סופר ורופא, נולד ב – 1862. נפטר ב – 1931.
צולם בשלהי המאה העשרים.

 

 

 

 

1