כישלון מרד הדקבריסיטים ברוסיה נגד הצאר ניקולאי הראשון הובילו לזעזועים גם מבחינת העיירות היהודיות במזרח אירפה , בשנת 1824 האימפריה הרוסית נכנסה לתקופה של הנדסה חברתית, ועבור הצאר הרוסי ניקולאי הראשון המכשיר הטוב ביותר היה הצבא הרוסי, ולכן בשנת 1827 הוא הורה על יהודים מכל העיירות לצבא הרוסי .
בניגוד לצבאות אחרים , שירות החובה בצבא הרוסי נמשך עשרים וחמש שנה ! התנאים היו ירודים והחיילים שירתו לעתים קרובות הרחק מביתם והתקשו לשמור על קשר עם משפחותיהם וקהילותיהם. חובת השירות הצבאי הייתה דיכוי , בריונים פשטו על הכפרים והעיירות וחטפו באלימות נערים יהודים. אימהות יהודיות החביאו את ילדיהם מפניהם. ילדים חותנו בגיל צעיר מאוד .
הפריווילגיה שניתנה ליהודים לשלם מס מיוחד במקום להתגייס בוטלה והם נדרשו להתייצב בלשכות הגיוס, אבל ליהודים היה מסלול גיוס נוסף טראומטי יותר משכניהם הנוצרים, מסלול גיוס לילדים באמצעות בתי ספר צבאיים שתלמידיהם כונו "קנטוניסטים" על שם המחנות הצבאיים שכונו קנטו והפכו למכשיר של הטמעה לקבוצות שוליים באוכלוסייה.
הקהילות היהודיות נדרשו לספק בין ארבעה לשמונה מגויסים על כל אלף נפשות , אבל בשונה משכניהם הפרבוסלווים , הקהילות היהודיות בעיירות השטעטאל יכלו גם לשלוח בני 12 לבתי הספר הקנטוניסטים שבתום הלימודים בהם בגיל 18 היו מתגייסים לשירות צבאי פעיל ומלא.
למרות שלא היו חייבים לעשות זאת, , מנהיגי הקהילות היהודיות בעיירות העדיפו לשלוח לצבא הרוסי ילדים ולא נערים שנטל התמיכה במשפחותיהם ייפול על הקהילה.
המגויסים עצמם , בין אם קטינים או בוגרים , לא השתייכו לאליטה הקהילתית היהודית בעיירות , כגון רבנים , סוחרים גדולים , בעלי מלאכה וכדומה. האליטה היהודית בעיירות היהודיות הגנה על אנשיה בעלי האמצעים , תלמידי הישיבות , בני המשפחות המכובדות , הצעירים האדוקים והילדים הטובים לא גויסו .
ההנהגה היהודית בעיירות שלחה לצבא הרוסי את העניים , הדחויים, עושי הצרות , בעלי הנטיות המודרניות לכיוון תנועת ההשכלה וגם אנשים חסרי קשרים והגנה בקהילה.
לפעמים שכרו מנהיגי הקהילות בעיירות היהודיות "חאפערים" (חוטפים) בריונים שחטפו צעירים יהודים וילדים יהודים ממשפחות ברוכות ילדים. , וגררו אותם בכוח ללשכות הגיוס הרוסיות.
המחשה מצמררת במיוחד לאופן שבו נהגה האליטה היהודית הקהילתית בעיירות מגיעה מסיפור שסופר ע"י הרב ישראל ליפקין מסלנט , ליטא.
באחד מביקוריו בעיירה סלנט בליטא הגיעה אליה אלמנה יהודייה , ענייה וקבצנית שניגנה על תיבת נגינה יחד עם בנה הקטן, מנהיגי הקהילה היהודית בעיירה חטפו את הילד היתום , זייפו את המסמכים שלו ושלחו אותו לצבא הרוסי במקום אחד מילדי הקהיליה . האמא האלמנה של הילד החטוף כמעט יצאה מדעתה , התרוצצה בעיירה בפאניקה בניסיון למצוא את בנה החטוף מבלי שמישהו העיירה היהודית יסייע לה.
הרב ישראל מסלנט שראה זאת התפרץ על מנהיגי הקהילה היהודית החסודים שמקפידים על ניואנסים חיצוניים במנהגים הדתיים , בזמן שהם מפרים ברגל גסה את הציוויים המוסריים הבסיסיים ביותר ביהדות.
לימים הרב ישראל מסלנט יהיה מייסדה של " תנועת המוסר" , רפורמה חינוכית שהונהגה בישיבות מסוימות ושמה דגש על התנהגותם המוסרית ופיתוח אישיותם של התלמידים.
לפעמים הילדים היהודים שנמסרו לצבא הרוסי לא היו אפילו בני 12 כנדרש. הצעירים שבהם היו בני שמונה בלבד וייתכן שאף פחות שנשלחו הרחק מהוריהם ומכל מי ומה שהכירו, לעשורים של שירות צבאי רוסי.
הסופר וההפכן הרוסי הרצן שהוגלה בתקופה ההיא כעונש על פעילותו הפוליטית ברוסיה פגש בדרכו לגלות משלוח כזה של ילדים יהודים . והביא את דבריו של הקצין הרוסי המלווה שלהם :
" קיבלתי אותם לפני 100 ק"מ , הקצין שמסר לי אותם שזו צרה צרורה . יותר משליש מהם נותרו בדרך (הוא הצביע על האדמה) . חצי מהם לא יגיעו לקזן . הרי ידוע שהז'ידים חלשלושים , אין בהם כוח להיסחב עשרות שעות בבוץ וללעוס לחם יבש , והרי מסביב אנשים זרים "אין להם אבא ולא אימא, איש לא ירחם עליהם. " מי שישתעל בהמשך הדרך בין הילדים הוא ילך בסופו של דבר להאכיל תולעים באדמה. "
תגיד , תסביר לי למה כל הדבר הזה" ולמה הם צריכים את הילדים היהודים האלה" .
הטראומה של משפחות בעיירות היהודיות
בעקבות חטיפות הילדים היהודים בחסות מנהיגי הקהילות היהודיות הטראומה של משפחות בעיירות היהודיות נותרה למשך שנים רבות , והאמון הציבורי במנהיגי הקהילות ירד מאד.
לסיכום ,
מוסד הקנטוניסטים הוקם במקור על ידי פטר הגדול בשנת 1721, במטרה להכשיר את ילדי החיילים לשירות צבאי. ב-1827, תחת שלטונו של הצאר ניקולאי הראשון, הורחב המוסד וכלל גם ילדים יהודים, במטרה לשלבם בחברה הרוסית ואף לנצרם בכפייה. הילדים נלקחו בגיל צעיר, לעיתים אף בני 12, והוכנסו לבתי ספר צבאיים שנקראו “קנטונים”. שם הם עברו חינוך צבאי ונוצרי, תוך ניסיון לנתקם מזהותם היהודית. הגיוס הכפוי והניסיונות להמרת דתם עוררו התנגדות רבה בקהילות היהודיות, שהשקיעו מאמצים רבים, כולל תשלומי שוחד, כדי למנוע את חטיפת הילדים. מוסד הקנטוניסטים בוטל בשנת 1856 על ידי הצאר אלכסנדר השני.
רוב המגוייסים היהודים הקנטוניסטים וגם הבחורים רגילים שמרו על זהותם היהודית ורבים מהם השתלבו אחרי שנים בחיי האימפריה הרוסית. הם לא הוכפפו לחוקי "תחום המושב" וזכו לגור במקומות כגון מוסקבה וסנט פטרבורג . היו גם דיווחים על ילדים יהודים שהצליחו להגיע למעמד של קצינים בצבא הצאר.
מקור וקרדיט :
מקור וקרדיט :
הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית
שלום בוגוסלבסקי
מקור המידע המצוטט בספר המרתק של שלום בוגוסלבסקי:
אלכסנדר הרצן , "ימי ומחשבות" (מרוסית צבי ארד) , דביר , 1993) .
ראו גם .
0