קברט : מקור המילה בצרפתית – סוג של קערית לקפה ששימשה בברים בהם נוסד הז'אנר.
הקברט מאופיין בעיקר על ידי חלל ההצגה – מסעדה או מועדון לילה עם במת הופעה כאשר הצופים יושבים סביב שולחנות (לעיתים תוך שתייה ואכילה). חלל ההצגה גם ייקרא "קברט". קטעי מופע הקברט נעים בין סאטירה פוליטית לבידור קל.
בארצות דוברות-גרמנית, הקברט Kabarett מאופיין בנטייה להומור קודר יותר מבשאר אירופה. בתקופה שבין מלחמות העולם היה הקברט הגרמני מזוהה עם ביקורת חברתית, בדרך כלל שמאלנית: רבים מהכותבים המפורסמים בתחום היו סוציאל-דמוקרטים או קומוניסטים, בהם ברטולט ברכט, קורט טוכולסקי, קורט ויילויורה זויפר.
ב-11 בנובמבר 1918, בתום כארבע שנים עקובות מדם, חתמה גרמניה המובסת על הסכם הפסקת אש משפיל מבחינתה, שנודע כחוזה ורסאי.
למרות האי-יציבות הפוליטית, ואולי דווקא בגללה, ידעה ברלין שגשוג תרבותי בשנות ה-20 של המאה ה-20: קברטים חצופים עלו על במות העיר, קמה תנועת הבאוהאוס בעיצוב ובאדריכלות והתפתחו זרמים שונים באמנות האוונגרד.
הניסוי הדמוקרטי של רפובליקת ויימאר הסתיים ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון בבחירות דמוקרטיות.
הנאצים , אמנם , הביאו לסגירת הקאברטים בגרמניה , אבל עדויות היסטוריות מלמדות כי בשנים 1918-1930 רבים מחברי המפלגה הנאצית היו בעצמם פעילים מאד בחיי הלילה של הקאברטים בברלין .במיוחד חבר מפלגה אחד בשם יוזף גבלס.
http://history.jhu.edu/1993/03/02/berlin-cabaret/
צילומים היסטוריים מהשנים 1924-1931
