בצילום הפתיחה :
חייל ברזילאי משוחח עם ילדים מקומיים בריו -דה – ז'אנרו במהלך ההפיכה הצבאית בברזיל בשנת 1964 ( אפריל 1964).
Brazilian Army soldier talking with local children during the 1964 Military Coup in Rio de Janeiro.
רקע היסטורי
ההפיכה ב1964 הונהגה בידי הצבא בברזיל , אשר שם לעצמו למטרה להיפטר מהשפעת השמאל. תהליך זה הוביל לדיכוי במדינה. במסגרת הדיכוי בוטלו זכויות וחירויות רבות של העם הברזילאי. המפלגות הרבות בברזיל הוחלפו בשתיים, מפלגת הצבא – "מפלגת חידוש הברית הלאומית" ומפלגת האופוזיציה "התנועה הדמוקרטית הברזילאית". השלטון הצבאי לא בחל באמצעים להבטיח את מעמדו ובין היתר נהג להעלים, לענות ולהגלות פוליטיקאים, סטודנטים, סופרים, זמרים, ציירים, יוצרי סרטים ואמנים אחרים.
חוק מספר 5 קיבע בברזיל שלטון דיקטטורי שבו הקונגרס הוחלש אבל המשיך לפעול. הגנרלים אשר הנהיגו את ברזיל נבחרו בקונגרס מדי מספר שנים. החוק קבע כמטרה סופית להחזיר את השלטון במדינה לאזרחים אולם רק כאשר האיום השמאלני ידוכא. במקומו של הנשיא גולאר עלה לשלטון אומברטו דה אלנסר קסטלו ברנקו.
המשטר הצבאי התקיים בברזיל תקופה ארוכה עד אשר בין השנים 1979 ו-1989 התקיים מעבר הדרגתי של השלטון מהצבא לאזרחים.
שגריר ארצות הברית בברזיל תיאר את ההפיכה כ"מרד דמוקרטי" על אף האופי הרודני והאלים שלו. השגריר כינה את ברזיל "סין של שנות ה-60". מסמכים מסווגים ששוחררו לאחרונה של סוכנות הביון המרכזית האמריקאית (CIA) מגלים כי המהפכה נתמכה בידי ארצות הברית, אשר הציבה ספינות קרב אל מול חופי ברזיל, שהיו מוכנות לסייע לצבא לתפוס את השלטון במדינה, במידת הצורך. הצורך לא עלה מאחר שהצבא לא נתקל בקושי להדיח את הנשיא גולאר. המבצע האמריקאי נקרא "מבצע האח סם".
המשטר הצבאי בברזיל אמנם הביא לשגשוג כלכלי בתחילת שנות השבעים, אך לאחר מכן הפך השגשוג לחוב לאומי כבד ואינפלציה דוהרת. הנשיא הצבאי האחרון, ז'ואאו פיגיירדו, נאלץ להתמודד עם דרישות גוברות והולכות לדמוקרטיזציה מחד, ועם פעולתם של קיצונים מקרב הצבא שניסו למנוע את מעבר השלטון לאזרחים מאידך. בינואר 1985 נבחר טנקרדו נווס לנשיא, ובכך הסתיים השלטון הצבאי.
על אף שרסן המשטר הצבאי בברזיל היה חופשי יחסית ולא התקרב לרמת הדיכוי, הטרור והאכזריות של דיקטטורות במדינות אחרות בעולם (מכל סוג) ולמרות הפיתוח הטכנולוגי הרב והקדמה אותה השיגו בתקופה זו, הדיקטטורה הצבאית גרמה לחברה הברזילאית נזקים עמוקים וחמורים מאוד: הביאה למשבר כלכלי חריף וקשה שדרדר את המדינה אל סף פשיטת רגל, גרמה לפגיעה סביבתית קשה אותה נושא היום כל העולם על גבו, ופגעה קשות במרקם התרבותי, האנושי, ההיסטורי, החברתי, המוסרי והתפקודי של המדינה. נזקים שאתם החברה הברזילאית מתמודדת עד עצם היום הזה.
