צילום הפתיחה : דייויד רובינגר
בפוליטיקה הישראלית, "המטבח" או "המטבחון" הוא כינוי לחבורה מצומצמת של אישים בכירים או יועצים לא-פורמליים הפועלת בצדו של הקבינט ומסייעת לו בגיבוש הערכות ביטחוניות ומדיניות לקראת דיון והכרעה במסגרות ממוסדות.
מקורה של מטונימיה זו הוא גם בקונוטציה של "בישול" הנלווית לפעילות המטבח, וגם במנהגה של גולדה מאיר, בתקופת כהונתה בראשות הממשלה החל ב-1969, לזמן התייעצויות שכאלה בביתה במוצאי שבת, לקראת ישיבת הממשלה ביום שלמחרת. היות שנודע כי היא נוהגת לכבד את הבאים בעוגה שאפתה, "התבקש" הדימוי של דיון סביב השולחן במטבחה. "המטבח של גולדה" כלל בדרך כלל את משה דיין, יגאל אלון, ישראל גלילי ויעקב שמשון שפירא, ואליהם הצטרפו בכירים אחדים לפי הצורך.
משתתפי המטבח מעלים אותו על נס, כמערכת לשיקול מוקדם. מתנגדיו טוענים שיש בו כדי לרוקן מתוכן את המוסדות המוסמכים ולשבש את סדרי עבודתם.
בממשלה ה-27 בראשותו של בנימין נתניהו היה קיים הפורום שנקרא המטבחון, אשר כלל שלושה אישים בכירים: ראש הממשלה נתניהו, שר החוץ דוד לוי ושר הביטחון יצחק מרדכי. קיומו בוטל ביולי 1997 לאחר שהועלתה מועמדותו של אריאל שרון לתפקיד שר האוצר, והוא תבע להצטרף למטבחון לאחר קבלת התפקיד, דרישה שבעטיה החליט דוד לוי לפרוש מן המטבחון. לאחר שפרש דוד לוי מן הממשלה, חודשה פעילות המטבחון בינואר 1998, והרכבו החדש היה: בנימין נתניהו, יצחק מרדכי, אריאל שרון ושר התעשייה נתן שרנסקי (ולפרקים גם יצחק לוי). בינואר 1999, בעקבות חילופי השרים במשרד הביטחון, הודיע נתניהו על ביטול המטבחון ועל החלפתו בצוות שיכלול אותו ואת השרים שרון ושר הביטחון משה ארנס יחד עם היועץ לביטחון לאומי.
בממשלה ה-32, ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו, התקיים פורום מצומצם של שרי ממשלה. תחילה כונה הפורום השביעייה, והוא כולל את ראש הממשלה נתניהו ואת השרים אהוד ברק, אביגדור ליברמן, משה יעלון, דן מרידור, בני בגין ואלי ישי. עם צירופו של השר יובל שטייניץ לפורום השרים שונה השם ל-השמינייה. באוגוסט 2012 הצטרף לפורום המצומצם השר אבי דיכטר, ובהתאמה שונה שמו לפורום התשיעייה. עם התפטרותו של השר ליברמן שב הפורום למנות שמונה חברים. "המטבחון המצומצם" כלל בממשלה ה-32 את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן.
בממשלה ה-33 וממשלה ה-34 הפורום המקביל ל"מטבחון" הוא הקבינט המדיני-ביטחוני.
כישלון הקבינט המדיני-ביטחוני במלחמת לבנון השנייה
בימי מלחמת לבנון השנייה היה תפקידו של הקבינט המדיני-ביטחוני להוביל ולקבוע את מדיניותה של ישראל בזמן המלחמה. גוף זה, שמנה שנים-עשר חברים, ספג ביקורת קשה בדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד והואשם בחוסר תפקוד בשעת חירום.
בישיבת הממשלה ב-12 ביולי 2006 הוחלט על הקמת "פורום השבעה", המורכב מחברי הקבינט עצמו, שתפקידו יהיה לקבל החלטות נקודתיות בנוגע למלחמה.
"פורום השבעה", המתכונת המצומצמת של הקבינט, כלל בימי מלחמת לבנון השנייה את ראש הממשלה אהוד אולמרט, ממלאת מקומו ושרת החוץ ציפי לבני, שר הביטחון עמיר פרץ, המשנה לראש הממשלה והשר לפתוח הנגב והגליל שמעון פרס, סגן ראש הממשלה ושר התחבורה שאול מופז, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי, והשר לביטחון פנים אבי דיכטר.
הסמכות שהוגדרה לפורום עם הקמתו היא לקבל החלטות אופרטיביות-מבצעיות, בעוד שהחלטות מדיניות נותרו במסגרת הקבינט המורחב. חברי הקבינט בזמן מלחמת לבנון השנייה נתבקשו להעיד בפני ועדת וינוגרד, שהוקמה כדי לחקור את אירועי המלחמה, על מנת לבחון את הכישלון בהליך קבלת ההחלטות בגוף זה. אחת התובנות הבולטות בדו"ח הביניים שפרסמה הוועדה היא כי הקבינט המדיני-ביטחוני בכלל, והפורום המצומצם שלו- "פורום השבעה", שתפקידם הוא לקבוע את מדיניות ישראל בזמן המלחמה, היו למעשה גופים מיותרים לחלוטין, שתרומתם בהליך קבלת ההחלטות היה חסר משמעות ואף שולי. עוד הוטח בגופים הללו כי התנהלותם בעת חירום אף פגעה ועיכבה תהליכים חשובים.
מתוך הדו"ח:
"הפורום המדיני האינטימי הזה לא שימש בפועל בתפקיד שהוא יכול היה למלא: פורום מצומצם ודיסקרטי, שכלל את בכירי הדרג המדיני-ביטחוני ואנשים בעלי נסיון רב בתחומים אלה, שייצגו מרכיבים רבים של הקואליציה- שבו יכלו להתקיים דיונים של ממש, במטרה להעריך את המצב ולגבש מחשבות לגבי מתווה המשך הפעילות, על סמך חומר מלא יותר ותוך דיון דינמי עם בכירי מערכת הביטחון. התוצאה הייתה כי במהלך התקופה הקריטית ביותר של היציאה למערכה, איננו מוצאים בדרג המדיני ולו פורום אחד שבו נהנו ראש הממשלה ושריו הבכירים מן החרות לבחון יחד, בשיחה גלויה ומפוכחת, את הנתונים והחלופות, ולהחליט על הדרך הטובה ביותר לפעולה. פורום כזה היה חיוני לניהול נכון של המערכה מבחינת הדרג המדיני. טוב נעשה שגוף בעל פוטנציאל כזה הוקם בהחלטת הממשלה ב-12 ביולי. למעשה הפוטנציאל הזה לא מומש, ופורום השבעה לא התפתח לכלל גוף משמעותי. רע מאוד שלא נעשה בו שימוש שיטתי ונכון יותר. במצב שנוצר- לא ניתן להעריך את דרך פעולתו."
– ועדת וינוגרד, דין וחשבון חלקי, אפריל 2007, פרק שביעי, מסקנות, עמ. 126, סעיפים 76-78
טענה מרכזית העולה מהביקורת על הקבינט המדיני-ביטחוני היא כי גם אם תחומי האחריות ודפוסי העבודה של גוף זה אינם מוגדרים בחוק במדינת ישראל, לא יהיה זה מרחיק לכת לומר כי החברים בקבינט, גוף בכיר ברשות המבצעת בעת משבר, לא עמדו בתפקיד החשוב, ולא היוו קבוצת חשיבה יצירתית ואקטיבית, שתאתגר את ראש הממשלה בהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לניהול המערכה הלבנון.
עוד נטען, כי בניגוד למצופה בעת חירום, חברי הקבינט לא ניטרלו את האינטרסים הפוליטיים, הארגוניים והאישיים שלהם בקבלת ההחלטות. מכך עולה, כי הקבינט שימש יותר כ"חותמת גומי" עבור ראש הממשלה, ולא היה הבקרה העליונה להחלטותיו. נטען כי התנהלותו הקלוקלת של הקבינט אפשרה לחברי הפורום המצומצם שניהל את המלחמה בפועל – ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, לנהל את המלחמה כראות עיניהם.
במטבחה של גולדה, אפוף ריח הקפה ועשן הצ'סטרפילד והסופרפיין, נרקחו ענייניה של המדינה
במטבחה של גולדה, אפוף ריח הקפה ועשן הצ'סטרפילד והסופרפיין, נרקחו ענייניה של המדינה. שם, סביב שולחן הפורמייקה הירוק, כשמאחור הפרקולטורים עושים את שלהם, נרקמו התרגילים הפוליטיים של מחר והתבשלו המהלכים הסודיים ביותר. "מי שהוזמן למטבח היה זה בשבילו אות של כבוד, שהוא בלב העניינים", אומר אליאב, שמתוקף תפקידו אז היה בין האורחים הקבועים במטבח של גולדה. "אוי, והיא אפתה עוגות מצוינות. ממש התאהבנו כולנו בטקס הזה, שהתקיים פעם בשבוע. היו שם אנשים מפורום 'שרינו' או מפורום 'חברינו' והיא הגישה לבאים קפה ועוגת גבינה או שטרודל תפוחים, ולא הסכימה בשום פנים באופן שנעזור לה. זה היה מעליב אותה".
אך לא כולם סברו כי המטבח, כך בין הסירים, הוא מקום ראוי לקבלת החלטות. "אני חושבת שענייני המדינה אינם צריכים להתבשל במטבח של גולדה אלא בפורומים ראויים יותר", תקפה אותה בזמנו ח"כ שלומית אלוני. במטבח ביתה תלויה עד היום קריקטורה מעשה ידיו של זאב המנוח אשר בה נראית ראש הממשלה בוחשת בקלחת בעוד סביבה ישובים מקורביה השרים פנחס ספיר וישראל גלילי והיא – ח"כ אלוני – מביטה בהם מן הצד בפנים חמוצות.
המטבח של גולדה מאיר – אין נחשים בלשכה
בניגוד ללשכות יורשיה, זאת של ראש הממשלה מאיר נקייה מתככים וכחש. גולדה מייצבת סביבה חבורה קומפקטית של ארבעה. הבכיר שבהם הוא השר ישראל גלילי. כמו לאשכול, גם לה כתב גלילי נאומים "ארוכים, מסורבלים ומשפטיים", כהגדרת מירון מדזיני.
מה היה סוד ההשפעה שלו עליה?
"לא ברור לי. אבל הוא תמיד היה זמין, הבין ברזי הפוליטיקה, והיא העריכה שאין לו אינטרס להיות ראש ממשלה או שר חוץ".
חוץ מגלילי היו בלשכת ראש הממשלה גם המזכיר הצבאי ישראל ליאור, לו קידר, עוזרתה משנים,ויועצה הקרוב שמחה דיניץ. כשדיניץ התמנה לשגריר בוושינגטון הצטרף במקומו מרדכי גזית. גולדה העריכה אותם, סמכה עליהם, התייעצה איתם.
אבל לכותרות מסתננת ישות שלטונית חדשה. "המטבח" של גולדה בירושלים הוא הכלאה בין קבינט ביטחוני לקומזיץ בתנועה. "היה שם שולחן אוכל והם היו יושבים בנוחיות סביבו", מספר עובד נתן. למטבח היו מגיעים ידידים, חברים מהממשלה, בהם דיין, אלון, גלילי ויעקב שמשון שפירא. "היא הייתה מדברת איתם חופשי… לא כישיבה רשמית. לא יצאו פרוטוקולים ולא זומנו מומחים… זה היה יותר על תקן של גיבוש...".
לגיבוש נזקקים בעיקר הסייחים המתגוששים דיין ואלון שירשה מאשכול. עם אלון לא הייתה בעיה כי היא לא ממש העריכה אותו. "תמיד היה איזה חיץ בינה לבין אלון", אומר עובד נתן. "אלון לא נחשב אז לאסטרטג והוא לא היה במפלגה שלה". יחסיה עם דיין היו מורכבים יותר.
גולדה מאיר לא בלטה במנהיגות כריזמטית. בוודאי שלא במובן שאליו התכוון ממציא המושג, הפילוסוף מקס ובר. ייתכן שהכריזמה שלה נבעה מכך שידעה למשול בכריזמה של דיין. "משה" היה אמנם ה"ארס" (אל המלחמה המיתולוגי) שלה, אך היא שלטה בו בלי להיות קסנתיפה (רעייתו המרשעת של סוקרטס).
אם את רבין חיבבה בגלל היותו "הבן של רוזה", את דיין הוקירה בגלל היותו "הבן של דבורה ושמואל". היא הכירה אותו מילדות. אמנם לא שכחה לו את הליכתו עם רפ"י, אמנם ביקרה את אורח חייו, אך העריכה את תפיסתו המטאורית. את תבונתו הזריזה. די מהר הבינה שעם כל הכריזמה השוצפת אין הוא מאיים עליה. דעותיו לא יגררו אותו לעולם לזירת ההיאבקות, והוא פוחד מהאחריות העליונה.
"היא נתנה לו סמכויות כמעט מלאות", אומר לי אל"מ בני מיכלסון, רמ"ח היסטוריה של צה"ל. "דיין ראה ש-90 אחוז מכוסו מלאה ולא רצה להילחם על השאר". מיכלסון, שמשמש גם כיו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, קובע: "בוס יותר טוב ממנה לא היה יכול לאחל לעצמו".
מקור וקרדיט , מרדכי חיימוביץ , עיתון "מעריב "
2