כמה צילומים ייחודיים שלו בגיל 76 בבריאות מעולה !!
הצילומים צולמו ע"י הצלמת הנודעת Margaret Bourke-White בשנת 1946 בהודו
רקע היסטורי
מוהנדס קרמשאנד גאנדי, הנהיג את בני עמו במאבק למען שחרורה של הודו מעול האימפריה הבריטית, והפך את תנועת השחרור הלאומית לתנועה עממית שהקיפה את כול העדות, הכיתות והמעמדות. גאנדי ליווה את מאבקו לעצמאות של הודו בהתנגדות נמרצת למלחמת אחים בין הינדים לבין מוסלמים, והשתדל ליצור אחדות לאומית כללית ולהסיר את המחיצות בין העדות.
עם תום מלחמת העולם השנייה החליטה מממשלת הלייבור באנגליה על מתן עצמאות להודו, אך נאלצה להתמודד עם התביעות המנוגדות של הקונגרס ושל הליגה המוסלמית. הפשרה שהציעה הממשלה האנגלית הייתה מבוססת למעשה על הקמת פקיסטן מוסלמית בתוך הודו פדראלית אחת. תכנית זאת התקבלה רשמית על ידי הקונגרס והליגה כאחד, אולם ביצועה נמנע בשל חוסר אמון והתנגשות בין חסידי שני המחנות. הליגה המוסלמית לא הייתה מוכנה להשלים עם כך שהרוב ההינדי ימשול במיעוט המוסלמי שכלל כרבע מן האוכלוסייה. בחורף 1946/7 החליטה הממשלה הבריטית לחלק את הארץ לשתי מדינות: הודו הינדואית ופקיסטן מוסלמית. הצהרת העצמאות וביצוע החלוקה באוגוסט 1947 הביאו לידי התפרצויות של שנאה בין עדתית במחוזות המעורבים, שלבשו צורה של מלחמת אזרחים. מאות אלפים נהרגו ומיליונים נעקרו ממקומותיהם.
ב־1947, לאחר קבלת העצמאות וחלוקת השטחים, החלו מריבות בנוגע לגוף שצריך לעזור מבחינה כלכלית לפקיסטן. גנדי תמך ברעיון שלפיו הודו היא שתממן סיוע זה, אולם ב־30 בינואר 1948 נרצח גנדי על ידי הינדואי לאומני, שהתנגד לחלוקה ולעצמאותה של פקיסטן.
בינואר 1948 נורה גאנדי על ידי חברי ארגון קנאים הינדואים, שהתנגד לחלוקתה של הודו לשתי מדינות ושראה במדיניות הפיוס של גאנדי מעשה בגידה לאומי. מיד לאחר ההתנקשות נאסרו שמונה אנשים, והרוצח בתוכם, והובאו לדין. בחקירה שנערכה כתשע עשרה שנים אחרי כן התברר כי כנראה היה למשטרה מידע מוקדם על זהותם וכוונותיהם של אחדים מן המתנקשים.
גנדי חי את חייו על פי עקרונות ברורים של מוסר, אמת, צדק, אי אלימות, אהבה וכבוד לכל בני האדם באשר הם. הוא התנגד לעישון, לשתיית אלכוהול ולאכילת בשר, והושפע מהוגים מערביים רבים, בעיקר מהנרי דיוויד ת’רו ומלב טולסטוי. הן ת’רו והן טולסטוי יצאו נגד תרבות הצריכה, טענו כי האדם לא נועד לחיות בעיר ולכן עליו לחזור לטבע, ואף היו בעד גידול וייצור עצמי, עקרונות שקסמו לגנדי.
"ספר חדש שיצא לאחרונה מציג פלח נשכח אבל פורמטיבי בחייו של המהטמה, שבו חברות שקיים וקהילה שהקים עיצבו חלקים מהשקפת עולמו. שמעון לב, אמן, סופר והיסטוריון, קיבל גישה בלעדית לחלק מתכתובת ענפה שהתקיימה בין גנדהי לבין הרמן קלנבך, אדריכל יהודי איתו התיידד גנדהי בעת שהותו בדרום-אפריקה. בספר Soulmates הוא פורש את מערכת היחסים המיוחדת שהיתה בין השניים, חברות שהשפיעה על המשך דרכו של גנדהי."
"אנחנו כמובן מכירים את גנדהי ממאבקו הבלתי-אלים בקולוניאליזם הבריטי בהודו, אולם עולמו האידיאולוגי עוצב במאבק אחר, זה של ההודים מול האפלייה שהופעלה כנגדם בדרום אפריקה, שם עבדו כפועלים. שם כאמור פגש גנדהי בקלנבך, "
'אחת התכונות של גנדהי שניתן לראות כמגלומניה היא ברצון שלו לטפל ולשרת, במובן הפסיכולוגי העמוק ביותר בכל העולם כסוג של אחות רחמנייה.
בהתחלה הוא טיפל בהוריו, אחרי כן הוא טיפל בהודו, ולאחר מכן כאוניברסליסט הוא שאף לטפל ולתקן את כל העולם. היבט אחר שניתן לתפוס כמגלומניה, ואני לא בהכרח מתייחס למושג זה בקונוטציה שלילית, היא הראייה המורכבת של חייו כסוד של שיקוף מוסרי של העולם." ( ד"ר תומר פרסיקו) .
סגפנות | לולאת האל, ד"ר תומר פרסיקו
