האיש שהאמין באלוהים לפני היהודים.
מקור וקרדיט : נועה מנהיים, מוסף עיתון "הארץ" .
בסרטו של רידלי סקוט, "אקסודוס – אלים ומלכים". במרכזו סיפורו של משה, שנחשב בעיני רבים למייסד המונותאיזם. אבל החלוץ האמיתי של אמונה באל אחד היה דווקא המלך אחנאתון, שחולל מהפכה תיאולוגית, פוליטית ואמנותית, המהדהדת לאורכה ולעומקה של ההיסטוריה.
"בארץ מצרים קם נסיך צעיר ועזב את המסורת שלפיה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית ואת ארמון הפאר שבו חי חיי קוממיות פרעונית. הוא הוקיע את האלילים הפגאניים והכריז על קיומו של אל אחד, אל עליון. "מה רבו מעשיך, נסתרים מעין אדם", התפייט. הוא ניתץ את תרפי אבותיו והוביל את עמו למדבר. אבל שמו לא היה משה, אלא אחנאתון, לשעבר אמנחוטפ הרביעי. 17 שנות שלטונו הקצרות של המונותאיסט המתועד הראשון חוללו מהפכה תיאולוגית, פוליטית ואמנותית, ומהדהדות לאורכה ולעומקה של ההיסטוריה.
אמנחוטפ הרביעי נולד באמצע המאה ה-14 לפני הספירה באימפריה רחבת הידיים שבה שלטו הפרעונים במשך יותר מ–3,000 שנה. הוא גדל אל תוך עולם שנשלט על ידי המאעת, שפירושו "הסדר הטוב", שבגינו שרה על תרבותם קיפאון נערץ, מטופח בקפידה, שנשמר באדיקות על ידי כוהנים ומלכים כאחד.
הוא חונך על ברכיהם של כ–2,000 אלילים: אלות בעלות גוף אשה וראש פרה, חתולה ולביאה, אלים בעלי גוף אדם וראש בז, קרוקודיל ותן. הוא מרד בכל אלה לאחר שראה את האור והבין שהאל היחיד הוא אתון, השמש, שאין לו גוף או דמות, אלא ייצוג מופשט כדסקית זהובה. הוא החליף את שמו ל"בחירו המפואר של אתון", נטש את הבירה נא־אמון והקים במדבר את אחתאתון, "האופק של אתון", שבה ציווה לבנות מקדשים עצומים, נטולי גג, בהם ניתן היה לסגוד ישירות לגלגל החמה. הוא עשה כן תוך עשר שנים בלבד ועל גבם של אלפי עבדים, שהניואנסים התיאולוגיים הללו נגעו להם כקליפות השומים והבצלים שאליהם ערגו בני ישראל במדבר.
הצבא נשלח להשמיד את שמותיהם של האלים על האנדרטאות והאובליסקים, והמלה "אלים" עצמה הוחלפה במלה "אל". ספרי לימוד לילדי בית ספר שוכתבו והמלך בכבודו ובעצמו ביצע רצח אל טקסי באמון רע, לעיניהם של אלפי כוהנים מובטלים. הם הסתובבו ממורמרים בשווקים, שותים בירת חיטה מותססת ומתסיסים את המצביאים המתוסכלים, שחששו לאבד את הפרובינציות המרוחקות בשל הזנחתו של הפרעה, שהיה שקוע כולו באמבטיות שמש ובחמוקיה של אשתו היפהפייה, נפרטיטי. מכתבי התחינה החנפניים שכתבו שליטי המדינות המופקרות הללו נמצאו ב-1887, באל־עמארנה, המקום שבו שכנה בעבר בירתו של אחנאתון, והם מלאים ייאוש מנומס לצד הפנמה נאותה של טרמינולוגיית הדת החדשה. "למלך אדוני, אלוהי, שמשי", פותח שרדוותה, מושל גת, את פנייתו, "כה אמר עבדך, עפר רגליך. לרגלי המלך אדוני, אלי, שבע פעמים ושבע פעמים נפלתי".
אבל אחנאתון הוא שנפל, לבסוף. השמש שקעה על הניסוי הרליגיוזי המהפכני שלו והמדבר תבע את עירו והטביע אותה תחת חולותיו הנודדים. המצביאים והכוהנים עשו יד אחת להשכיח את עצם קיומו, כך שמעט ידוע עליו כיום. הוא הותיר אחריו את "המנון לשמש", שיר תהילה שנושא דמיון מכשף לספר תהלים, את צלמיתו המוזרה, מוארכת פנים, בעלת מבנה גוף נשי כמעט, ופסלים וציורים שבהם הוא נראה לצד אשתו, המלכה היחידה שזכתה לייצוג כה מכובד במצרים העתיקה, כשהוא מבצע לא רק פולחנים דתיים, אלא גם פעולות ביתיות פשוטות, שמעולם עד אז ואחריו לא הופיעו באמנות המצרית – אכילה ושתייה, משחק עם הצאצאים המלכותיים, חיבוק ונשיקה.
המסתורין שהותיר אחריו איפשר לדורות של הוגים ויוצרים להשליך עליו את הפנטזיות שלהם. פרויד, בספרו הפרובוקטיבי "משה והמונותיאיזם", מעלה את ההשערה שמשה היה כוהן אתון שביקש להגשים את חזון המונותיאיזם של מלכו המת, וכי האל היהודי, "אדוני", הוא הלחם של "אתון" ו"אדון" הכנעני. לעומתו, פרופ' יהודה אליצור טען כי יוסף היה זה שהמיר את דתו של הפרעה לדת היחיד. למרות, ואולי בשל, מיעוט העדויות המוצקות על אחנאתון ועל הקשר האפשרי בינו לבין משה, חוקרים רבים, מיאן הסמן ועד ישראל קנוהל, ממשיכים לראות בו את מי שהעניק מהשראתו ליסוד המונותיאיזם האברהמי" .
לכתבה המלאה של נועה מנהיים במוסף עיתון " הארץ"
בצילום למטה : אחד ממקדשי השמש של פרעה אמנחותפ השלישי שנחשף במצרים בשנת 1896
ראה גם :
אמנחותפ השלישי – ויקיפדיה
נחשף חלקו העליון של פרעה אמנחותפ השלישי ,ארכיאולוגים מצרים חשפו בלוקסור את חלקו העליון של פסל של פרעה אמנחותפ השלישי, יצירה בת 3,400 שנים. בפסל, העשוי אבן שחם אדומה, נראה גם אל השמש המצרי. פרעה אמנחותפ השלישי שלט במצרים בתחילת המאה ה-14 לפני הספירה והחוקרים משוכנעים כמעט בוודאות כי היה סבו של תות ענח' אמון, שקברו התגלה לפני תשעה עשורים.
מקור : רשת ב' , חדשות , 05.11.10
פרעה אחנתון (Akhenaten) ומהפכת האל היחיד – במה חדשה
