בלקט הנוכחי : ההפרדה הגזעית בארה"ב בשנות ה50 , תיעוד מקרי ואותנטי , כוננים קשיחים למחשב בשנת 1956 , הנשיאות בפועל : הרעיות של נשיאי ארה"ב – עד כה היו מעורבות בקבלת החלטות ? הימים של אופנוע עם סירת צד .
מזה כשנתיים אנו מנהלים אוסף בינלאומי של צילומים היסטוריים הידוע בשמו Moments in Time
באוסף הבנוי על טכנולוגיה של פינטרסט נצברו עד כה מעל 24 אלף צילומים היסטריים מעניינים . כל שבוע נוספים מאות צילומים היסטוריים חדשים . לכן ,החלטנו להפיץ כל שבוע לקט נבחר של כמה צילומים היסטוריים שנקלטו באוסף המצטבר .
ההפרדה הגזעית בארה"ב בשנות ה50 , תיעוד מקרי
כך נראתה ההפרדה הגזעית במדינות הדרום בארה"ב בשנות ה50 , בצילום ניתן לראות את אלביס פרסלי יושב ליד הדלפק בבית קפה בטנסי ,באחת ממדינות דרום ארה"ב , לשחורים אסור היה אז לשבת במחיצת לבנים ליד הדלפק . הם יכלו לקבל רק שירות מחוץ לאזור הדלפק . האישה השחורה, שאסור היה לה לשבת ליד הדלפק, ממתינה לסנדביץ שהזמינה אותו תאלץ לאכול מחוץ לבית הקפה או בשולחם מבודד בבית הקפה. הצלם שצילם בשנת 1956 תיעד , מבלי לדעת, את ההפרדה הגזעית.
ראה גם : צילום של הפגנת שחורים נגד ההפרדה הגזעית בבתי הקפה והמסעדות בדרום ארה"ב
רקע היסטורי
למרות החוקה האמריקאית הקוראת להעניק זכויות שוות לכל אזרחי ארצות הברית ללא קשר לדת, גזע ומין עדיין היו נהוגים בארצות הברית חוקים אשר קיפחו את זכויותיהם של השחורים. מדיניות זו נקראה מדיניות ההפרדה, שבה מתקנים ציבוריים כמו ברזי מים, ספסלים ציבוריים ועוד היו שמורים ל"לבנים" בלבד. בנוסף נותני שירות פרטיים כמו מסעדות, אמצעי תחבורה, מלונות, אוניברסיטאות ובתי חולים לא היו חייבים לשרת "שחורים", אך האפליה הבוטה ביותר הייתה במדיניות ההפרדה בבתי הספר הציבוריים.
לקראת שנות ה50 וה60 התמרדו השחורים באפליה הגזענית בצורה אלימה ולא אלימה ולבסוף השיגו את רצונם לשוויון זכויות מלא. את מאבק השחורים הנהיג הכומר מרטין לותר קינג, שקרא לאנשיו להיאבק למען זכויותיהם תוך התנגדות בלתי אלימה. בשנות השישים נערכו צעדות והפגנות המוניות שקראו לשוויון מלא לשחורים. המצעד הגדול ביותר היה "המצעד על וושינגטון" ובו צעדו יחד כרבע מליון שחורים ולבנים (אוגוסט 1963). בהדרגה השיגו השחורים שוויון.
אימוץ קו האינטגרציה באומה הודגש על ידי מרטין לותר קינג. השחורים ראו בו יותר מכל מנהיג רוחני שביטא את שאיפותיהם וחלומם לצאת מעבדות לגאולה. קינג הציג את הגאולה בקווים של הצטרפות לחברת השפע שהחלה בארה"ב.
השפעתו של קינג על הלבנים, בעיקר על הממסד הייתה מורכבת. קינג ידע להגיע לרגשות האשמה שלהם וזה דבר מרתיע , אומנם קינג לא רק העמיד את הלבנים על טעותם אלא גם הציע דרך לכפר על מעשיהם. תוכניתו הרדיקלית למחוק את ההפרדה והאפליה הגזעית באה לידי ביטוי בתוכנית רפורמיסטית: לחצים מאופקים , התנגדות נמרצת אך לא אלימה וכו'. הימנעותו של קינג מהתנגשויות אלימות גרמה לממשל הלבן להעריכו כמנהיג מתון, נחשב , מוסרי ומועיל ומעל לכל הרואי. זוהי הסיבה שקינג הצליח יותר מכל מנהיג שחור אחר. מה שקרה בארה"ב לא היה בלתי נמנע היו גם אפשרויות נוספות. בדרום המאבקים נמשכו מסוף 1957 ועד מס' שנים לאחר רצח קינג ב-1968
כך נראה כונן קשיח למחשב מרכזי בשנת 1956
מכיל 5 מ"ב . למותר לציין כי מחשב אישי כיום ואפילו מחשב נייד מכיל נפח איחסון של עשרות גיגהבייט.
הרעיות של נשיאי ארה"ב – עד כה היו מעורבות בקבלת החלטות ?
עד כמה הרעיות של נשיאי ארה"ב היו מעורבות בקבלת לא החלטות של בעליהן הנשיאים. טוב , אז הילרי קלינטון לא לבד וגם לא שרה , בס טרומן , רעיית הנשיא האמריקאי הארי טרומן היתה היועצת העיקרית שלו בכל ההחלטות החשובות שקיבל ( כולל הכרה במדינת ישראל בניגוד לחוות דעת של מחלקת המדינה האמריקאית ערב הקמת המדינה, וגם ההחלטה לפטר את גנרל מק-ארתור ) .
המעניין הוא שחלק גדול מזמנה התגוררה בכלל מחוץ לבית הלבן , במדינת מיזורי . בס לא אהבה את חוסר הפרטיות שבחיים בבית הלבן. אף שהיא מילאה את תפקדיה כמארחת רשמית בבית הלבן, היא השתתפה בכנסים ובאירועים ההכרחיים בלבד.
בצילום למעלה : אשת הנשיא בס טרומן
ראה גם : הנשיא טרומן ומדינת ישראל
המג"ד במלחמת העולם הראשונה היה מגדולי הנשיאים של ארה"ב בהיסטוריה
בתולדות העם היהודי ייזכר טרומן לטובה כנשיא אשר כיהן בעת הקמת מדינת ישראל . טרומן היה המנהיג הראשון אשר הביע תמיכה בהכרזתו של בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, הוא עשה זאת דקות ספורות לאחר סיום ההכרזה ובמעשה זה נתן כוח עצום והכרה עולמית מצד המעצמה החזקה בעולם למדינה החדשה.
הנשיא טרומן חותם עלך הדחת גנרל מקארתור במלחמת קוריאה
הארי טרומן היה אדם נוח מזג ונעים הליכות ובעל אישיות עממית. הוא לא נהג להפגין הומור, ובזיכרון האמריקני הוא נודע כ"give’em hell Harry" ("כסח אותם, הארי"), עקב אישיותו הישירה, כנותו והעובדה שלעתים השתמש בשפה בוטה, כשהנסיבות הצדיקו זאת, גם בעת מגעים דיפלומטיים, ובעיקר כאשר התעמת מול אישי ממשל סובייטיים בכירים. ערכי העבודה הקשה והאחריות הציבורית היו נר לרגליו, בעיקר כלקח מעשר שנות חייו כחקלאי באינדפנדנס, מיזורי, בחווה של אביו, וכמפקד גדוד ארטילריה במלחמת העולם הראשונה, חוויות שאחד הביוגרפים שלו, רוברט פרל (Ferrell) טען שעיצבו את אישיותו.
בתחילת כהונתו של טרומן רבים ניבאו לו נשיאות לא מוצלחת אך הוא התעלה על הציפיות הנמוכות שהושמו לו והוכיח עצמו מנהיג נחוש שניהל את ענייני המדינה ביעילות. הוא היה האחרון מבין נשיאי ארצות הברית שלא היו בעלי תואר אקדמאי. פופולריותו לא הייתה גבוהה כשפרש מנשיאותו ב-1952 והחליט שלא להתמודד על קדנציה שלישית, על אף שחוקת ארצות הברית אפשרה זאת באותו הזמן. במבט לאחור מקובל בקרב היסטוריונים וחוקרי מדע המדינה לציין אותו כאחד מגדולי הנשיאים שקמו לארצות הברית.
הארי טרומן היה נשיא מסוג אחר. הוא, ככל הנראה, החליט החלטות גורליות הנוגעות לעתיד האומה . יותר מ-42 הנשיאים שקדמו לו – על כל פנים, עדות מסויימת לגדלות אפשר לראות במה שעשה אחרי שעזב את הבית הלבן . הרכוש היחיד שהיה לו בעת מותו היה הבית שבו הוא חי, באינדפנדנס במדינת מיסורי . הוא ואשתו ירשו את הבית מהוריה, ולמעט השנים שלהם בבית הלבן, הם העבירו בבית זה את כל חייהם . כאשר פרש ממשרת הנשיא, בשנת 1952, הכנסתו התבססו על גימלה מצבא ארצות-הברית, אשר התסכמה בסך של 13,507.72 דולר לשנה. הקונגרס, בשימו לב שטרומן משלם עבור הבולים שלו ומלקק אותם בעצמו, הקציבו לו לו "מענק" ומאוחר יותר – פנסיה למפרע בסך של 25,000 דולר לשנה . אחרי השבעתו של הנשיא אייזנהואר, הארי ו-בס טרומן נהגו בעצמם לביתם ב-מיסורי. ללא כל ליווי של שירות אבטחה. כאשר הוצעו לו משרות ניהול בחברות שונות, עם משכורות גבוהות, הוא דחה אותן, בציינו "אתם הרי לא רוצים אותי, את משרת הנשיא, אשר איננה שייכת לי. היא שייכת לעם האמריקני ואיננה למכירה" .. גם מאוחר יותר, ב-6 מאי 1971, כאשר הקונגרס התכונן להעניק לו את מדליית הכבוד, ביום הולדתו ה-87 – הוא סירב "לקבל את המדליה, בכותבו: "אני לא סבור שעשיתי משהו שמצדיק הענקת כבוד כלשהי, מהקונגרס או אחרת. כנשיא, הוא שילם מכיסו עבור מזונו ונסיעותיו הפרטיות. פוליטיקאים מודרניים גילו רמה חדשה של הצלחה בהפקת רווחים מהנשיאות, שתוצאתה עושר שלא מסופר. כיום – רבים בקונגרס גם גילו דרך כדי להתעשר תוך כדי הפקת תועלת מפירות משרתם.
בצילום למעלה : קפטיין הארי טרומן כמפקד סוללת תותחנים במלחמת העולם הראשונה , ב1918 כבר התמנה למפקד גדוד התותחנים שנשלח לקרבות בצרפת
ראה גם :
עפ"י היסטוריונים אמריקאים גם רעייתו השנייה של הנשיא וודרו וליסון בשנים 1915-1921 , אדית בולינג גאלט וילסון (באנגלית: Edith Bolling Galt Wilson) השפיעה רבות על קבלת ההחלטות הנשיאותיות. היו לפחות 2 מקרים בהם מנעה מבעלה הנשיא לחתום על צווים נשיאותיים .
הימים של אופנוע עם סירת צד
סוג מיוחד של אופנוע הכביש היה אופנוע עם "סירה". לצידו של שלד אופנוע רגיל מוצמד תא הנתמך על ידי גלגל נוסף ובו מושב נוסע בודד. תוספת הגלגל מקנה לאופנוע זה יציבות רבה יותר מלדגם הדו-גלגלי, אך מפחיתה מאד את יכולת התמרון במהירות גבוהה. תוספת הגלגל הצדדי מאפשרת לאופנוע להישאר זקוף גם כאשר אינו בתנועה. בעבר שימשה תצורה זו כתחליף זול למכוניות, בעיקר בשנות ה-50 של המאה ה-20, אך כיום השימוש בה בשילוב אופנועים מודרניים נדיר מאוד.
היום כבר נדיר לראות את זה אבל פעם זה היה נפוץ הרבה יותר אופנוע עם סירה (פה בארץ זה הרבה באשמת התקנות). כזכור אופנוע עם סירה כיכב בוורמאכט, הצבא הנאצי בשל העובדה שקצב החימוש המהיר בכל התחומים ים, אוויר ויבשה גרם לחיפוש פתרונות מינוע זולים ומהירים. האופנוע יוצר על-ידי BMW בהתאם להגבלות החימוש על גרמניה בחוזה ורסאיי ולכן היו כמויות ניכרות ממנו. יש לציין שהפתרון של הוספת "סירה" לאופנוע היה ותיק יותר, מראשית המאה העשרים כאשר האופנועים הפכו חזקים מספיק לשאת אותה. לאחר מלחמת העולם תעשיית הרכב הדו-גלגלי נפגעה פחות מהמלחמה והשתקמה מהר יותר. זה בצירוף המצב הכלכלי אפשר פריחה של רכבים זולים דוגמת אופנוע עם סירה.
החיילים הגרמניים במלחמת העולם השנייה עם סירות הצד הידועות לשמצה ,מסוג BMW . הגרמנים ייצרו 200,000 אופנועים כאלו בשנות מלחמת העולם השנייה . לחלקם היו מקלעים .
גם לרוסים היו הרבה אופנועי צד עם סירה , התחילו לייצר אותם בקצב גובר אחר 1942
