הקרב על גאולים במלחמת העצמאות

3343

כאשר התחלנו לחקור אודות חייו ומותו של אמיר בושארי ז"ל, מקבל עיטור העוז על גבורתו במלחמת יום הכיפורים (גדוד 77, חטיבה 7) גילינו כי התגורר ביישוב גאולים וכי את המלחמה על תקומת המדינה החלו עוד הוריו ובני משפחתו במלחמת העצמאות ב1948.

גאולים הוא מושב באזור השרון ליד נתניה.

במלחמת העצמאות היה גאולים בקו החזית. בסוף דצמבר 1947 בעת ההתקפה על כפר יעבץ נורו יריות גם לעבר גאולים. ב-25 בינואר בערב הותקף המושב ביריות במשך שלוש שעות, מכיוון קלנסווה. במרץ 1948 נורו יריות לעבר המושב ואחד הילדים נפצע. באפריל 1948 נתפס אחד מבני המושב שרעה את פרתו, נלקח לטול-כרם, והושב חזרה עם פרתו.

חיל המשלוח העיראקי פונה לכיוון אזור השרון

לאחר הקרב על קיבוץ גשר, בו נחל חיל המשלוח העיראקי מפלה, פנה חיל המשלוח לגזרת השרון והשומרון. הצבא העיראקי, לאחר שהעתיק את גזרת פעולתו, ובסיוע ערבים מקומיים, יצא ב־25 במאי 1948, מאזור טול כרם טור משוריין של כוח עיראקי, ואחריו כוחות רגליים, במגמה לכבוש את המושב גאולים, לעקוף את צור משה ופרדסיה מדרומם, ולשעוט משם מערבה עד לחוף הים, דרך האזור שהיה ריק בזמנו מיישובים עבריים, מרחק של כעשרה ק"מ.

 באותו פרק זמן ישבה בכפר יונה, מעט מצפון לגאולים, כיתת כוננות בת שמונה חיילים בפיקודו של שאול אפק ("פינצ'וק") בן ה־20, לוחם פלמ"ח ובן כפר יונה שמונה למפקד האזור (מא"ז). פינצ'וק הבחין בעשן שחור המיתמר ממושב גאולים הסמוך, סימן היכר ששימש תשדורת בין היישובים בשעת מצוקה. כיתת הכוננות עלתה מייד על טנדר, ובנסיעתה לגאולים הבחינו אנשיה בבני המושב הנמלטים בבהלה מהמקום, על נשיהם וטפם.
כיתת הכוננות חדרה לגאולים דרך מערכת תעלות הקשר ההיקפית, והגיעה בחשאי למגדל השמירה של המושב. פינצ'וק טיפס על המגדל כשחייליו נותרים במחסה, וממעלה המגדל הבחין שהמושב תחתיו נכבש כולו בידי חיילי הכוח הרגלי של החטיבה העיראקית, שהיו עסוקים בהנחת מטעני חבלה כדי לפוצץ מבנים מרכזיים בכפר. בחלקו המזרחי של המושב עמדו משוריינים עיראקיים בהמתנה לסיום מלאכת החבלנים.
פינצ'וק פתח מייד באש מהמגדל אל עבר קבוצת חיילים עיראקים, ירי שגרם אצלם לבהלה עצומה ואילץ אותם להימלט מהמקום בצעקות רמות.
 כיתת הכוננות בפיקודו של שאול אפק (יושב במרכז, בחולצה לבנה) 
הכוח העיראקי, שהיה משוכנע בתחילה שאין מולו כוח עברי, הופתע מאוד מהירי שכוון אליו, ונאלץ להמתין שעות בפאתי הכפר כדי לקבל הנחיות מהפיקוד העיראקי להמשך הלחימה, מבלי לדעת שמולו עומד חייל אחד בלבד. במהלך פרק זמן זה הגיע למקום כוח משוריין של חטיבת אלכסנדרוני, פתח באש מרגמות על הכוח העיראקי וגרם לו לנוס בחזרה לכיוון מזרח.
ניסיון נוסף ואחרון של הצבא העיראקי לבתר את הארץ בחלקה המרכזי הצר של המדינה הצעירה התרחש כעבור יומיים, ב־30 במאי 1948, אך טור השריון הותקף על ידי צמד מטוסי אוויה־199 ("סכין") של חיל האוויר הישראלי שזה עתה הוקם. באחד משני המטוסים ישב הטייס הצעיר עזר ויצמן, לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה.

רקע יישובי : הקמת היישוב  גאולים ב1938

המושב הוקם בנובמבר 1938 בשם "בני גאולים", "כפר גאולים" וגאולים על ידי עולים מגרמניה, חברי הבונים, שהיו חברים בקבוצת "השדה" בראשון לציון ולאחר מכן התגבשו כקבוצת עבודה בטירת שלום ליד נס ציונה. היישוב הוקם בפרדס של האחים פאלאטניק בשטח של 350 דונם פרדס וכרם שבמרכזו בית בן שתי קומות ובאר. בתחילה עלו לנקודה 15 מתוך כ-50 חברי הקבוצה וניהלו במקום חיים שיתופיים. על פי התוכנית, היישוב לא נועד להיות שיתופי, בסופו של דבר. היישוב הוקם במסגרת התיישבות חומה ומגדל, אולם בניגוד ליישובים אחרים לא הוקמו במקום חומה ומגדל, והבית חובר לחשמל עוד לפני העלייה למקום. לאחר שנה התגוררו במקום כ-60 חברים והועבר לעיבודם שטח נוסף של כ-1600 דונם על ידי הקרן הקיימת.

בשנת 1945, לאור אי התאמת המקום לחלוקה לחלקות פרטיות, עברו חברי הגרעין לכפר ידידיה וחברי ארגון "טלמון" מעולי תימן, ארגון ראשון להתיישבות שיתופית של עולי תימן, תפסו את מקומם בנובמבר 1945. בתחילה עלו לנקודה רק הגברים ולאחר התבססות במקום ובניית בתים הובאו גם המשפחות. בשנת 1947 היישוב מנה כ-40 משפחות.  בתחילה נודע היישוב כ"טלמון – גאולים" ולאחר מכן הושב השם המקורי "גאולים".

מקור 1

מקור 2

ראו גם : כאשר הצבא העיראקי כבש את ראש העין

12
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *