עכשיו, כאשר כל אמצעי התקשורת ממוקדים על מרוקו ועל ביקור שר החוץ הישראלי שם, אז נזכרנו במלחמת יום הכיפורים והטנקים המרוקאיים בקרבות שם .
"במלחמת יום הכיפורים בפתחת קוניטרה צפון, באזור עמק הבכא, בלמו כוחות הגדוד השריון בפיקודו של המג"ד יאיר נפשי 74 בסיוע טנקי חטיבה 7 , את התקדמות חטיבת החי"ר הסורית 85. באזור רכס המנפוחה (מוצב 104, באזור הר רם) , טנקים מכוח העזר המרוקאי הצליחו לחצות את הגבול לתוך שטח ישראל אולם הם הושמדו זמן קצר לאחר מכן."
פלוגה ד' פגעה בכוח המרוקאי בירי מדויק ובטווחים קצרים של מאות מטרים והשמידה אותו.
מקור : מורשת חטיבה 7 בקרבות רמת הגולן במלחמת היום הכיפורים ( מאת : אל"ם אילן סהר ), קישור
ראו גם:
מאת: שאול שי
מאמר זה פורסם לראשונה במבט למל"מ, גיליון 79 ,ספטמבר 2017
חלקם של כוחות המשלוח העיראקיים והכוחות הירדניים במלחמת יוה"כ זכו למחקרים ופרסומים רבים אולם השתתפותו של כוח המשלוח המרוקני כמעט לא זכה להתייחסות בעוד שכוחות משלוח הגיעו לסוריה ומצרים לאחר שהמלחמה החלה, רק הכוח המרוקני הגיע מבעוד מועד ושולב במתקפה הסורית ברמת הגולן. מאמר זה ינסה לרכז את המידע הקיים בנושא כוח המשלוח המרוקני וכן אפשרות של התרעה על המלחמה הצפויה שהוחמצה.
השאלה הראשונה, מדוע החליטה מרוקו, שקיימה קשרים חשאיים חשובים עם ישראל מאז קיבלה עצמאות מצרפת ב – 1956 ,לשלוח במרס 1973 כוח משלוח לסוריה ?
קיים מידע מועט אודות השתתפות כוח המשלוח המרוקני במלחמת יוה"כ בסוריה ומכל מקום תרומתו בפועל לתוצאות הלחימה הייתה שולית. אולם ההחלטה של מרוקו לשגר את כוח המשלוח כבר במרס 1973 ולאחר מכן ההודעה לישראל בספטמבר 1973 על החלטת המלך לשלוח "כוח סמלי" לסוריה מעוררות מספר שאלות ? השאלה הראשונה, מדוע החליטה מרוקו, שקיימה קשרים חשאיים חשובים עם ישראל מאז קיבלה עצמאות מצרפת ב – 1956 ,לשלוח במרס 1973 כוח משלוח לסוריה ? מצרים וסוריה ביצעו את הכנותיהן למלחמה בחשאיות רבה. הרמטכ"ל המצרי שאזלי ניהל אמנם מסע לגיוס כוחות משלוח פוטנציאליים לקראת עימות אפשרי אך הדבר נעשה מבלי לשתף את המדינות הערביות בפרטי תכניות המלחמה של מצרים וסוריה ועיתוייה ואכן הפניה למדינות השונות לשגר את כוחות המשלוח נעשתה רק לאחר פרוץ הקרבות.
יחסיה של מרוקו עם מצרים ידעו עליות ומורדות, אך בתקופת שלטונו של סאדאת חלה התקרבות בין שתי המדינות, זאת בניגוד ליחסי מרוקו – סוריה שהיו על פי רוב עוינים או צוננים. אולם למרות האמור לעיל, הגיע כוח משלוח מרוקני דווקא לסוריה כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת יוה"כ.
אין בידנו מידע מבוסס על הסיבות להחלטה של מלך מרוקו ולפיכך ניתן רק לנסות ולהעריך כי ביסוד ההחלטה עמדו הסיבות הבאות: ב -1971 וב- 1972 הצליח המלך חסן לסכל שני ניסיונות הפיכה בהן היו מעורבים בכירים במערכת הביטחון המרוקנית וכוחות צבא שסרו לפקודתם. נראה כי המהלך של שיגור הכוח לסוריה נועד להפגין את מחויבותו למאבק הערבי – ישראלי לצרכי ביסוס מעמדו מבית ובעולם הערבי. בכך ניתן להסביר גם את הפרסום התקשורתי שניתן להגעת הכוח ללטקיה בסוריה.
שיגור הכוח דווקא לסוריה נועד להביא להפסקת הביקורת מצד אחת מהמבקרות העיקריות של בית המלוכה המרוקני. קיימת סבירות גבוהה כי במועד שיגור הכוח המרוקני לסוריה, המלך לא ידע על המלחמה הצפויה לפרוץ באוקטובר 1973 ומרוקו יכלה להמשיך במקביל עם קשריה החשאיים עם ישראל. ייתכן והמהלך של שיגור כוח המשלוח לסוריה נבע גם מרצון להרחיק ממרוקו חלק מכוחות הצבא ואולי מפקדים ויחידות ספציפיים, משיקולי ביטחון בית המלוכה.
השאלה השנייה, מדוע דיווחה מרוקו לישראל על שיגור הכוח לסוריה בספטמבר 1973?
במהלך ספטמבר 1973 שולב הכוח המרוקני בהערכות החירום של הצבא הסורי בחזית רמת הגולן ושולב בנוהל הקרב של דיביזיה 7 לקראת המלחמה. על בסיס ההיכרות ארוכת השנים של מרוקו עם שרותי המודיעין של ישראל, ניתן לשאר שהמרוקנים סברו כי נוכחות הכוח המרוקני לא נעלמה מעיני המודיעין הישראלי ולפיכך לא היה צורך לכאורה להעביר את ההודעה בספטמבר בדבר שיגור כוח מרוקני סמלי לסוריה. מה גרם אם כן לדווח המרוקני?
5