החודש , ספטמבר 1940, מלאו 78 שנה להפצצות הבליץ של הנאצים על אנגליה
ההפצצות החלו ב-7 בספטמבר 1940, ונמשכו עד מאי 1941. בריטניה הייתה נתונה לפגיעתם של הנאצים עד מרץ 1945.
הבליץ גרם למותם של 43,000 אזרחים, ולחורבנם של למעלה ממיליון בתים, אולם מטרתו האסטרטגית לא הושגה: בריטניה לא נכנעה ולא הוכנה הקרקע לפלישה קרקעית.
מאחר שבין שתי מלחמות העולם גברה באנגליה הבנייה באופן משמעותי, המחסור במרתפים בבתים החדשים יותר הפך לבעיה רצינית בעת הפעלת תקנות התקפות אוויריות בממלכה המאוחדת בעת מלחמת העולם השנייה.
מרבית המבנים והבתים באנגליה לא היו מצויידים במקלטים ערב מלחמת השנייה והבעיה הזו הטרידה גם את הציבור הבריטי וגם את הממשלה שחששה כבר ב1938 ממלחמה .
היה צורך למצוא חלופות במהירות ברגע שנהיה ברור שהתקיפות האוויריות נתפסו על ידי הגרמנים כאמצעי להוריד את המוראל של האוכלוסייה ולשבש את קווי האספקה בבריטניה. ההמלצות הראשוניות שיתנו לבעלי בתים היו שעליהם להיכנס למרחב מוגן מתחת למדרגות, במהלך התקיפה האווירית. מאוחר יותר, סיפקו הרשויות, לבעלי בתים, חומרים להתקנת מקלטים ציבוריים כמו מקלט מוריסון ומקלט אנדרסון.
מקלט אנדרסון תוכנן בשנת 1938 על ידי סיר ג'ון אנדרסון בתגובה לדרישה שהגיעה מהממשלה. רבים האמינו שהמקלט כונה על שם סיר ג'ון אנדרסון וייברלי אולם בפועל המקלט היה על שמו של דייוויד אנדרסון שהיה ממונה על הכנת אמצעי הגנה בפני תקיפות אוויריות טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר בדיקות מקיפות של התכנון החלו לייצר את המקלט.
מקלטי אנדרסון תוכננו לאכלס עד כ-6 אנשים. העקרון המנחה להגנה היה שימוש בלוחות מעוקלים וישרים העשויים מברזל גלי מגולוון. שישה לוחות מעוקלים חוברו יחד בחלק העליון ויצרו את החלק העיקרי של המקלט. היו 3 לוחות ישרים בכל אחד משני הצדדים ו-2 לוחות בחזית ומאחור. סך הכול היו כ-14 לוחות. ברצפה היה בור ניקוז קטן שמטרתו הייתה לאגור מי גשם אם יחלחלו לתוך המקלט. ממדי המקלט היו: גובה 1.8 מטרים, רוחב 1.4 מטרים, אורך 2 מטרים. המקלטים היו קבורים בעומק 1.2 מטרים ומכוסים באדמה בעובי של 0.4 מטרים מעל הגג. האבזור הפנימי היה נתון לשיקול דעתו של בעל המקלט.
מקלטי אנדרסון ניתנו בחינם לכל בעלי הבתים שהרוויחו פחות מ £250 בשנה. המקלטים נמכרו במחיר £7 לבעלי הכנסה גבוהה יותר. 150,000 מקלטים מסוג זה חולקו או נמכרו בין פברואר 1939 עד פרוץ המלחמה. במהלך המלחמה הוקמו עוד 2.1 מיליון מקלטי אנדרסון.
יעילותם של המקלטים הייתה מוגבלת, הם היו צפופים מאד, ללא כל בידוד תרמי ובשל חוסר ניקוז נטו להיות מוצפים במים לאחר גשם. המתקנים ניצבו בגינה, דבר שאילץ תושבים לקום בלילה ולרוץ לגינה, פעולה הדורשת זמן ניכר ולא היה ניתן לבלות בהם לילות שלמים. בשל סיבות אלה העדיפו תושבים רבים בלונדון לבלות את לילותיהם בתחנות הרכבת התחתית.
בשל המספר הגדול שלהם וחוזקם, מקלטי אנדרסון רבים קיימים עד עצם היום הזה. מקלטים רבים הוצאו מהאדמה לאחר המלחמה והומרו לבקתות אחסון המשמשות לגננות.
מקור 2
מקור 3
2