וושינגטון הבירה 1969
ההגרלה בארה"ב כדי לקבוע מי יגויס ראשון למלחמת ווייטנאם. בכל קפסולה במכשיר ההגרלה יש יום בשנה, הקובע את סדר הגיוסים לפי יום הולדתם.
הגרלת 1969 תוכננה כדי להגדיל את מספר המגויסים לשירות צבאי ברחבי ארה"ב הזמינים לשירות במלחמת וייטנאם, על מנת לנסות להתמודד עם חוסר השוויון בשיטת הגיוס הקודמת.
ב-26 בנובמבר 1969, הקונגרס החליט לשנות חלק מחוק השירות הצבאי הסלקטיבי של 1967; ההתאמה הזו נתנה לנשיא ניקסון את הסמכות לשנות את אופן פעולת הגיוס. באותו יום, הנשיא ניקסון הוציא צו ביצוע 11497, שאפשר בחירה אקראית, או הגרלת גיוס. היא נערכה ב-1 בדצמבר 1969.
המערכת התבססה על עיקרון ה"מספר הסדרתי", שהוקצה לכל גבר אמריקאי יליד 1945 עד 1951. בכל חודש, מספר סדרתי נבחר באופן אקראי, וכל גבר שהוקצה לו אותו מספר גויס לשירות צבאי.
להלן עיקרי המערכת:
- גיל: המערכת חלה על גברים אמריקאים ילידי 1945 עד 1951.
- מספר סדרתי: לכל גבר הוקצה מספר סדרתי בהתבסס על תאריך לידתו.
- הגרלה: בכל חודש, מספר סדרתי נבחר באופן אקראי.
- גיוס: גברים שקיבלו את המספר הסדרתי הנבחר גויסו לשירות צבאי.
להגרלה היו השלכות חברתיות וכלכליות מכיוון שהיא יצרה התנגדות נוספת לשירות הצבאי. אלה שהתנגדו היו בדרך כלל גברים צעירים, משכילים ובריאים שיצאו להפגנות בכל רחבי ארה"ב ושרפו את צווי הגיוס .
חוסר הרצון לשרת בווייטנאם הוביל צעירים רבים בארה"ב לנסות להצטרף למשמר הלאומי, כוחות מילואים צבאיים מבוססי מדינה, מכיוון שהם היו מודעים לכך שבמסגרת המשמר הלאומי יהיה פחות סביר לשלוח חיילים למלחמה בווייטנאם. עד מהרה התמלאו השורות של המשמר הלאומי וצעירים אמריקאיים רבים מצאו עצמם מגויסים , על פי תוצאות ההגרלה למלחמת וייטנאם.
ב-1963 היו בווייטנאם 15,000 חיילים אמריקאים ואילו ב-1968 עמד המספר על 600,000 חיילים ומפקדים, שלמעשה פעלו בווייטנאם פעולה צבאית משולבת, אווירית ויבשתית. איש לא הכריז מעולם על מלחמה, וכל ההסלמה נעשתה על-ידי צווים נשיאותיים מבלי שההחלטות הובאו לדיון פומבי ואושרו על-ידי הקונגרס. ההתערבות כונתה פעולות אבטחה ושיטור ולכן לא הצריכה כינוס קונגרס לשם הכרזת מלחמה.
חשוב לציין שמלחמת וייטנאם גבתה מחיר כבד מהחברה האמריקאית. כ- 58,220 חיילים אמריקאים נהרגו במהלך המלחמה, וכ-300,000 נוספים נפצעו.
על קיר הגרניט השחור באנדרטת מלחמת וייטנאם בוושינגטון די־סי חקוקים שמותיהם של יותר מ־58,000 אלף חללים אמריקאים שנהרגו במלחמה.
מעבר לאבדות בנפש, המלחמה הותירה צלקות עמוקות בחברה האמריקאית, והובילה לתסיסה חברתית ופוליטית נרחבת.
המלחמה עלתה לארה"ב 25 מיליארד דולר בשנה, ורבים מהצעירים שגויסו נשלחו להילחם במלחמה שהם התנגדו לה. מרטין לותר קינג התחיל גם הוא לתמוך בתנועה האנטי-מלחמתית, כאשר הוא מאמין שהמלחמה אינה מוסרית והביע אזהרה על מספר הגבוה של החיילים האפרו-אמריקאים שנהרגו.
בשנת 1973, לאחר לחץ ציבורי משמעותי, בוטלה מערכת ההגרלה והוחלפה בגיוס התנדבותי.
מקורות המידע
גילוי נאות : בגיבוש הסקירה נעזרתי במערכת הבינה המלאכותית ג'מיני של גוגל https://gemini.google.com
0