מקור וקרדיט : רונית ורד , עיתון " הארץ".
לפני קרוב לשנה רכשה הספרייה הלאומית כתב יד נדיר, שנכתב ביידיש במאה ה–19, המתעד את הייצור והמסחר היהודי במשקאות אלכוהוליים במזרח אירופה. ליקר קינמון וקראפטוואסר (משקה מחזק, עשוי מינים של עשבי תיבול וקליפות הדרים) הם רק שניים מבין עשרות מתכוני התזקיקים והליקרים — בהשפעה צרפתית, גרמנית ומזרח אירופית — המופיעים בכתב היד. מחבר המסמך ותאריך חיבורו המדויק אינם ידועים, אבל המידע המופיע בו שופך אור על הקשר בין הקהילות היהודיות לאומנות ולהיסטוריה של ייצור אלכוהול. החוקרים סבורים היום כי במחצית המאה ה–18 עסקו יותר מ–80% מיהודי פולין הכפריים בייצור אלכוהול ובמכירתו, ורבים מהם ניהלו בתי מרזח.
היהודים נהגו לחכור מהאצילים גשרים, טחנות קמח ובתי מרזח", אומר חוקר האוכל שמיל הולנד, שבשבוע הבא עתיד לשאת דברים בערב מיוחד שיוקדש לכתב היד ולנושא המרתק. "האצילים — ובפולין מדובר היה בשלטון אריסטוקרטים מנוון שבסופו של דבר הביא להרס ולחלוקת המדינה — העדיפו לתת ליהודים זכויות חכירה כי הם נחשבו משוללי זיקה פוליטית. ספציפית בנושא האלכוהול — הם נחשבו לכאלה שלא מרבים בשתייה ואפשר לסמוך עליהם שינהלו את עסקי השיכר. מכיוון שחלק גדול מהמשכורות שולם לאריסים באלכוהול, זה הוביל למתח רב בין האיכרים ליהודים, שנחשבו עושי דברו של האציל".
לכתבה המלאה של רונית ורד בעיתון " הארץ"
הוודקה היידישאית הגיעה לירושלים
מקור וקרדיט : עפר אדרת , עיתון " הארץ"
במפקד האוכלוסין של יהודי פולין, שנערך ב-1764, נמצא כי 80% מיהודי הכפרים עסקו בייצור ובמכירת משקאות אלכוהוליים. באזורים כמו פודלאסקי, פודוליה ומזוביה יותר ממחצית מהיהודים ניהלו בתי מרזח, ייצרו ומכרו וודקה ובירה.
"שיעור היהודים שעסקו בתחום בפולין היה גבוה באופן ניכר בהשוואה לקהילות האחרות באירופה", נכתב ב"אנציקלופדיה ליהודי מזרח אירופה", שנערכה בידי YIVO בהוצאת אוניברסיטת ייל.
עדות לכך נמצאת כעת בידי הספריה הלאומית בירושלים, אשר רכשה לאחרונה במכירה פומבית כתב יד ביידיש ובו הנחיות להכנת אלכוהול. המסמך, שלא ידוע מי חיבר אותו, מתי והיכן, מפרט את מלאכת ההכנה וזיקוק המשקאות החריפים. הוא כולל הנחיות כלליות ביחס לצבע, ריח, טעם, בדיקות ונושאים אחרים שיש לקחת בחשבון כשניגשים לעבודה. לצד זאת, הוא דן בשיטות ייצור ישנות וחדשות ומכיל הרבה מתכונים להכנת משקאות מסוגים שונים.
כך, לדוגמה, מפורטים בו 20 מתכונים להכנת ליקרים צרפתיים, 23 מתכונים להכנת ליקרים מדנציג (גדנסק), 30 מתכונים לליקרים מברסלאו (ורוצלב) ו–29 מתכונים לרטפיה. גם מי שביקש להכין חומץ יכול היה להיעזר במסמך הזה.
בעלי מבשלות הבירה ובתי המרזח "העדיפו להחכיר אותם ליהודים, שהיו ידועים בפיכחון ובאיפוק שלהם, אשר הביאו לרווחים גדולים יותר", נכתב באנציקלופדיה של YIVO.
במילים אחרות: עדיף היה להפקיד את העסק המקומי בידיו הנאמנות של יהודי ולא בידי בני הכפר, אשר נטו להשתכר ולפגוע ברווחים ממכירת האלכוהול.
כך, יהודים החלו לעבוד כמנהלי בתי מרזח ומבשלות בירה באחוזות ובכפרים ואפילו במקומות בהם היו נכסים אלה בבעלות של מנזרים ומוסדות הכנסייה. דמותו של בעל הפונדק היהודי־פולני קנתה לה אחיזה בתרבות הפולנית. ביצירה "פאן תדיאוש" של אדם מיצקביץ', המשורר הלאומי הפולני, מופיעה דמותו של יענקל, בעל הפונדק היהודי החכם והפטריוט.
"בתי המרזח היו מרכז הכפר או העיירה, ומיקמו את היהודי בעמדת כוח והשפעה", כתב פרופ' גלן דיינר, מחבר הספר "הפונדק של יענקל: יהודים, משקאות חריפים והחיים במלכות פולין" שראה אור לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
חגיגת האלכוהול היהודית החלה לדעוך מסוף המאה ה–18. שורה של חוקים ותקנות אסרו על יהודים לייצר ולמכור משקאות אלכוהליים. בדוכסות ורשה, למשל, הוחל האיסור הזה מ–30 בדצמבר 1812. בשטחה היו אז 802 מבשלות, 1,116 מזקקות ו-10,455 מסבאות. רובן נוהלו בידי יהודים.
לכתבה המלאה של עופר אדרת בעיתון " הארץ"
ראה גם :
Tavernkeeping – The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern
Yankel's Tavern: Jews, Liquor, and Life in the Kingdom of
1
