לזכרו של סא"ל אהרון קמארה ז"ל שנפטר לאחרונה
במלחמת העצמאות שירת אהרון קאמרה בפלמ"ח ולחם בגדוד הראשון של חטיבת "יפתח". הוא השתתף במבצע "דני " לכיבוש רמלה ולוד ונפצע ברגלו בקרבות בנגב.
ב1958 בשירות מילואים קרא לו חיים בר לב , מפקד גייסות השריון , וביקשו להקים להקים יחידת טנקים סודית שתגן על ירושלים. רס"ן קאמרה ניגש מייד למלאכה , אסף חיילים , אימן אותם והקים את היחידה החדשה. למרות האיסור שכפו הסכמי שביתת הנשק, הצליח להבריח ולהסתיר טנקים בצריפים במחנות בעיר.
תשע שנים הם היו בכוננות וחיכו. הפקודה הגיעה במלחמת ששת הימים.
טנקי השרמן שעליהם פיקד רס"ו קמארה התחלקו לשתי קבוצות. אחת בפיקודו, בשילוב עם "הסיירת הירושלמית" של יוסי לנגוצקי, יצאה לכבוש את "ארמון הנציב" ואת המתחם הירדני ב"אבו טור" והתקרבה לעיר העתיקה. השנייה , בפיקוד סגנו , רפי שעיה יצאה לגבעת התחמושת.
הצלחתה של פלוגת הטנקים הירושלמית סללה את הדרך לצנחנים ששחררו את הכותל . "אהרון פעל באומץ לב מרשים ובמקצועיות רבה" ספד לו לנגוצקי.
למוטה גור , מפקד הצנחנים , אמר אהרון קמארה : " אם לא אנחנו, הייתם נשחטים, מי שהציל את המצב בירושלים זה הטנקים" .
ב1973 , במלחמת יום הכיפורים לחם סא"ל אהרון קאמרה כמפקד גדוד טנקים והגיע עד הק"מ ה-101 לפני קהיר.
מקור וקרדיט : עופר אדרת , "אחרי מות" , עיתון "הארץ" , 4 לספטמבר 2015 .
סיפורה של פלוגת השריון הירושלמית בפיקודו של סא"ל אהרון קמארה ז"ל ערב מלחמת ששת הימים שאחד מקציניה רפאל ישעיה זכה בעיטור המופת.
הסוד הגדול ביותר של ירושלים בשנות החמישים והשישים היה פלוגת הטנקים שהוסתרה בה, ושהייתה לה חשיבות מכרעת בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. תחילת הסיפור של פלוגת הטנקים בחגיגות העשור למדינה ב־1958. ישראל ביקשה אז מירדן, באמצעות כוח האו״ם, לקיים בבירה מצעד צבאי, ובין היתר דרשה לאפשר לה להעלות גדוד טנקי שרמן 1־M, כדי שישתתפו במצעד, בצירוף הבטחה שלמחרת הטקס יחזרו הטנקים למרכז ישראל. הירדנים התנגדו נחרצות, אבל לאחר שכנועים בתיווך מסור של קציני האו״ם, סוכם כי המצעד יתקיים באיצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ושכוחות האו״ם בירושלים ידאגו כי כל כלי הנשק האסורים, ובעיקר הטנקים, יעזבו את ירושלים מיד לאחר המצעד.
למעשה, בתום המצעד, הוריד צה״ל מההר רק שלוש פלוגות. הפלוגה הרביעית פוצלה לשניים – שישה טנקים הוסתרו בשלושה ביתנים שהוכנו מראש בתוך מחנה שנלר בלב ירושלים, ועוד שמונה טנקים הובאו במבצע חשאי ומורכב למחנה סטף בין עין כרם לקיבוץ צובה.
המבצע להשארת פלוגת הטנקים בירושלים נעשתה בחוכמה רבה. במהלך פינוי שלוש הפלוגות, אנשי האו״ם הוזמנו לנשף יום העצמאות, שצה״ל ערך לכבודם באחד ממועדוני הלילה של יפו. בשעה שהם חגגו ביפו עם הרבה אלכוהול, פלוגת הטנקים הרביעית התמקמה בירושלים. הטנקים הוסתרו בשלושה ביתנים במחנה שנלר. כל אחד מהביתנים נראה כמבנה רגיל, שבחזיתו דלת עם חלונות. עם זאת, בחלק האחורי של הביתן הרסו את הקיר והרכיבו עליו דלתות ברזל ופח גדולות, שאפשרו יציאה וכניסה של טנק. שמונת הטנקים במחנה סטף אוחסנו בסככת טנקים רגילה.
פלוגת הטנקים הייתה חלק מגש״פ 182, גדוד השריון הפיקודי של פיקוד המרכז, שכל הצוותים שלו היו מילואימניקים. פיקד עליה רס״ן (מיל׳) אהרון קמארה, דמות ירושלמית מוכרת. ששת הטנקים שהוסתרו במחנה שנלר היו מזוודים, מתודלקים, חמושים וערוכים ליציאה מיידית לכל משימה. עלינו כצוות כוננות היו מוטלות מספר משימות. הראשונה, להיות ערוכים לצאת בכל רגע ביממה, כשהמטרה הראשונית היא לתת סיוע בעת התקפה על הר הצופים או על השיירה. היינו חייבים להכיר היטב את הציר להר הצופים, ללמוד ולהכיר כל עמדה ירדנית בגזרה, כולל סוג וכמות כלי הנשק בכל עמדה.
ראה גם : הסקירה באתר "יד השריון"
צילום של אהרון קאמרה בתקופת שירותו בפלמ"ח
3
