הבטון הרומאי העתיק היה יעיל יותר מרוב סוגי הבטון המודרניים מבחינת עמידותו
מאת דר. משה נחמני
מחקר שנערך לאחרונה מעלה כי הבטון שייצרו הרומאים לפני כ-2,000 שנה היה מורכב מתערובת שונה במקצת מהתערובת המשמשת היום לייצור בטון, מה שאיפשר להסתפק בחום נמוך יחסית לצורך הייצור: 1,650 מעלות, שהם כאלף מעלות פחות מהחום הדרוש לייצור בטון בימינו. העובדה המפתיעה היא שלמרות ההבדל בחום הייצור, הבטון העתיק חזק ועמיד לאורך זמן יותר מהבטון המודרני.
ממצאים אלה מובילים כעת יזמה לעריכת שינויים בדרך ייצור הבטון, לפי המודל הרומאי.
צוות חוקרים בינלאומי, שבראשו עומדים מדענים מאוניברסיטת ברקלי קליפורניה, חשף את סודותיו של שובר גל רומאי מבטון שנמצא כבר 2000 שנים בתוך הים התיכון.
הרומאים הכינו בטון בעזרת ערבוב אבן סיד וסלע וולקני. עבור מבנים תת-מימיים, הרומאים ערבבו אבן סיד ואפר וולקני ליצירת טיח, וטיח זה, יחד עם טוף וולקני, נארז לצורות קשיחות. מי הים הפעילו באופן מידי תגובה כימית חמה. אבן הסיד עברה תגובת מיום – חדירתן של מולקולות מים לתוך המבנה – ואז הגיב חומר זה עם האפר להדבקת התערובת כולה.
צוות החוקרים מצא, באמצעות שימוש במכשור מתקדם, מספר הבדלים בין הבטון הקדום לזה המיוצר היום. אחד מהם הוא סוג הדבק שמחזיק יחדיו את מרכיבי הבטון. בבטון המורכב ממלט פורטלנד תרכובות זו כוללת סידן, סיליקאטים והידראטים (C-S-H). הבטון הרומאי, לעומת זאת, מורכב מתרכובת הכוללת בתוכה תוספת של אלומיניום ופחות סיליקון. התרכובת הסופית, המורכבת מסידן, אלומיניום, סיליקאט והידראטים (C-A-S-H) מהווה חומר הדבקה יציב בצורה יוצאת דופן. תוצאות של בדיקות בעזרת ספקטרוסקופית קרני רנטגן הראו כי צורת ההתמרה הייחודית של אטומי האלומיניום במקום אטומי הסיליקון עשויה להיות המפתח לכושר ההדבקה המעולה והיציבות הרבה של הבטון הרומאי.
בטון ידידותי לסביבה – כמו זה שבו השתמשו הרומאים
אמפיתאטרון רומאי עתיק בעיר לאברטה, בלוב של ימינו. הבטון שממנו עשוי המבנה הוא ידידותי לסביבה יותר מהבטון המודרני
Roman concrete – Wikipedia, the free encyclopedia
רקע היסטורי על האדריכלות הרומית העתיקה
