היום בהיסטוריה , 26 בנובמבר 1939 החלה מלחמת החורף בין פינלנד וברית המועצות , 1939
ב־26 בנובמבר 1939, התחוללה תקרית גבול ליד הכפר מיינילה שבקרליה הסובייטית, כשמספר פגזי ארטילריה פגעו בעמדה של הצבא האדום. הסובייטים טענו שההפגזה הרגה ארבעה מחייליהם, והאשימו את הפינים בתקרית. באותו יום דרש שר החוץ מולוטוב שהפינים יסיגו את צבאם כ־25 קילומטרים מהגבול. הפינים הציעו בתגובה ששני הצדדים יסיגו את כוחותיהם מהגבול, ויפתחו בחקירה משותפת לבירור התקרית. ב־28 בנובמבר הודיעה ברית המועצות כי היא מנתקת את קשריה הדיפלומטים עם פינלנד ומבטלת את הסכם האי־תקיפה בגלל עוינות פינית וסכנה לביטחון לנינגרד. רק מספר שנים לאחר המלחמה התברר כי ההפגזה בוצעה במכוון בידי הסובייטים, כדי לספק עילה למלחמה
לפני 81 שנה פלשה ברית המועצות לשכנתה, פינלנד הזעירה. מלחמת החורף החלה. הצבא האדום, מוכה וחבול מהטיהורים הגדולים ושיטות לחימה מיושנות, הושפל אבל בסופו של דבר הפרשי העוצמה היו גדולים מדי. מערב קרליה סופחה לברה"מ והגנה על לנינגרד. התבזות הצבא האדום תשכנע את היטלר שברה"מ תתמוטט בקלות ובמהירות במתקפת פתע. הוא טעה. פינלנד הצטרפה למלחמתו, אבל נזהרה לא להיכנס לאדמת ברה"מ עצמה ולא לבצע פשעי מלחמה, וכך אחרי המלחמה היא נחלצה בשלום משיתוף הפעולה, בערך: שטחים שלה סופחו לברה"מ אבל היא שמרה על עצמאותה ועל הנייטרליות שלה, מהכרח.
שלוש תקופות מעורבות פינלנד במלחמת העולם השנייה
מאת: אל"מ (מיל) בני מיכלסון
את מעורבותה של המדינה הפינית במלחמת העולם השנייה, ניתן לחלק לשלוש תקופות:
"מלחמת החורף", דצמבר 1939 – מרץ 1940
עמידתה הנחושה של פינלנד כנגד תוקפנות ברה"מ שהסתיימה בחוזה השלום של מוסקבה במרץ 1940 תוך שפינלנד מוותרת לברה"מ על שטחים חשובים וניכרים משטחה אולם שומרת על עצמאותה. במלחמה זו פעלה ברה"מ, למעשה לצד גרמניה הנאצית ותקפה את פינלנד במגמה לממש את הנספח הסודי של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אשר השאירה את פינלנד (שלא ידעה דבר על נספח זה) במרחב ההשפעה הסובייטי. במלחמה זו הוכנה משלחת צבאית צרפתית-בריטית אשר עמדה לצאת לעזרת פינלנד.
"מלחמת ההמשך" יוני 1941 – ספטמבר 1944
בתקופה זו לחמה פינלנד בצד הגרמני (עם כי עמדה על כך שהיא לא הייתה בעלת ברית של גרמניה אלא לחמה לצדה בלבד). האויב היה כמקודם, ברה"מ ובמהלך המלחמה, כבשה פינלנד מחדש את השטחים אשר כבשה ממנה ברה"מ ב"מלחמת החורף" ובנוסף להחזרת המצב לקדמותו, כבשה פינלנד שטחים נוספים מברה"מ לשיפור עמדותיה ההגנתיות.
בשלוש שנים אלה, על אף לחימתה של פינלנד לצד הגרמנים, היא סירבה לגרש, לפגוע או להפלות לרעה את יהודיה. ארץ זו אף התייחסה באופן הומאני (בדרך כלל) לשבויי המלחמה הרוסים שנפלו בידיה.
למאמר המלא של אל"מ ( מיל' ) בני מיכלסון
יהודים לוחמים בצבא הפיני, מלחמת העולם השנייה
כל עוד היהודים משרתים בצבא שלי אף אחד מהם לא יוסגר..במילים חד משמעיות אלו שנאמרו להימלר הבהיר הברון מנרהיים מרשל פינלנד בזמן מלחמת העולם השניה את עמדתו ויחסו לקהילה היהודית בפינלנד.
הקהילה היהודית הפינית הקטנה החלה להתגבש בסוף המאה ה19 לאחר שחרורם של הנערים היהודים שנחטפו או נמסרו לשרות בצבא הצאר ניקולאי הראשון. חיילים משוחררים אלו שהוצבו בפינלנד אז מחוז גבול עם שבדיה הניחו את אבן הפינה לקהילה זעירה שהשתלבה היטב בסביבה הפינית. צאצאי אותה קהילה התגייסו ביום הפקודה להגן על פינלנד בשתי מלחמות. המלחמה הראשונה "מלחמת החורף" והמלחמה השניה " מלחמת ההמשך" שבוצעה תוך שיתוף פעולה עם הצבא הנאצי.
חיילים יהודים שירתו בתפקידי לחימה רבים ללא כל אפלייה או הבחנה ביהדותם. במלחמת ההמשך שנוהלה תוך שיתוף פעולה עם עוצבה גרמנית שחנתה בפינלנד נוצרו מצבים בלתי אפשריים בהם קצינים וחיילים יהודים פינים נלחמים תוך קבלת עזרה ושיתוף פעולה באש ובלוגיסטיקה מהיחידות הגרמניות.
שלושה יהודים אף עוטרו בצלב הברזל הנאצי עבור פעולות מופת במהלכם חירפו נפשם להציל יחידות וחיילים גרמניים. במרכז התמונה ליאו סקורניק חייל יהודי שעוטר בצלב הברזל הנאצי עבור הצלת חייהם של 600 קצינים וחיילים גרמניים. שיתוף הפעולה הזה הוליד גם מחזות מוזרים לרוח התקופה כגון אוהל בית הכנסת הנודד שמוקם כ2 קמ מהיחידות הגרמניות שלחמו בגזרה וחיילים יהודים פינים היו מקבלים חופשות בשבתות וחגים להתפלל בו מול החיילים והטנקים הגרמניים. בית הכנסת הנודד היה היחיד מסוגו בכל חזיתות מלחמת העולם השניה ואירח תפילות ופגישות במהלך כל שנות המלחמה. הפרדוקס שליווה את חייליה היהודים של פינלנד במהלך המלחמה נשאר נושא לא פתור.
1700 יהודים פינים מנתה הקהילה בתחילת המלחמה.
270 חיילים יהודים לקחו חלק פעיל בקונפליקט
23 חיילים יהודים נהרגו בהגנה על פינלנד
3 עוטרו בצלב הברזל הנאצי.
מקור וקרדיט : Silander Joel
מלחמת (החורף) ברית המועצות – פינלנד : היבטים צבאיים ואסטרטגיים
אמנם המלחמה קרתה זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה אבל הלקחים שהופקו בצבא הרוסי השפיעו על החזית מול גרמניה מבחינה אסטרטגית, תו"ל הלחימה הרוסי ששונה ותפיסת העולם של הצבא הרוסי מהחייל הקטן ועד לגנרלים ( חלקם שילמו מחיר כבד עקב מלחמת החורף).
מבחינת ברית המועצות, פינלנד היוותה מקום אסטרטגי רגיש לעיר הנמל לנינגראד. סטלין ידע שלנינגראד תהווה נקודת תורפה בגזרה המזרחית במידה ותפרוץ מלחמה עם גרמניה הנאצית. בנוסף, נחתם הסכם ריוונטרופ-מולוטוב, בין ברית המועצות לבין גרמניה הנאצית, הסכם שכלל אי תקיפה של שני הצדדים . הסכם זה הוביל לכיבוש פולין המערבית בידי הגרמנים ולכיבוש פולין המזרחית על ידי ברית המועצות. סטלין תכנן את חלוקת אירופה על ידי סיפוח פולין המזרחית ופינלנד לארצו.
כאשר ברית המועצות נענתה בסירוב פיני, החליט הפיקוד העליון לצאת למלחמת כיבוש ואף לעשות זאת מהר. סטאלין לא חשב שמלחמה זו תארך זמן רב ולכן יצא אליה באופן יהיר למדי, ללא הכנה מספקת של כוחותיו והכרת השטח. בנוסף, ברית המועצות הייתה בטוחה שמלחמה זו
לא תארך יותר מחודש-חודשיים והוא לא לקח בחשבון את התנאים ההולכים ומשתנים.
המלחמה נפתחה בסוף בנובמבר, לקראת החורף הקשה.
פינלנד דאז מנתה כ-3.6 מיליון תושבים כמות המשתווה ללנינגרד ערב מלחמת העולם השנייה. לא היה לה צבא המסוגל להילחם במכונת המלחמה הסובייטית, ההתנגדות הפינית מנתה 230 אלף חיילים (כולל מילואים) אך בעלת אמצעים דלים וכך גם היו כלי המלחמה.
מדינה קטנה יכולה לעמוד איתן אל מול מעצמת על ומלחמת החורף היא ההוכחה לכך. צבא פינלנד סבלה ממחסור חמור באמצעי לחימה ובכוח אדם ונאלץ להחליף טקטיקות לחימה שהיו נורמטיביות לאותה תקופה, בטקטיקות חדישות הנותנות מענה פיזי לחסרונות צבאם.
שימוש בכוחות קטנים, יעילים בעלי ציוד חורף מתאים (ציוד סקי בעיקר), אסטרטגיית התקפה מהירה והשמדת השיירות הסובייטיות, בלבלו את הכוחות הסובייטים המסורבלים שסבלו בשלהיהירות של מנהיגיהם (סטלין, כאמור, חשב שלחימה זו לא תימשך יותר מחודש-חודשיים),
מחסור בציוד ואסטרטגיות קרב שלא תואמות את שטח הלחימה. כמו למשל, היצמדות לצירים מרכזיים בעוד שאלו היו ממוקשים על ידי הפינים. גורמים אלו גרמו לכאוס בצד הסובייטי שהוביל לפאניקה ולתחושת חוסר ביטחון עצומה. פינלנד שנלחמה על חירותה, ניצלה קשיים אלו והפכה זאת ליתרונם הגדול.
כאשר שעון החול של סטלין עמד להסתיים, הוחלט בברית המועצות לשנות את תורת הלחימה, לעשות סדר בצבא, סילוק גנרלים בכירים ואף העלמתם, ובנוסף לחדש את המגעים הדיפלומטים. מספר הכוחות הסובייטים היה בגדר אימתני כלפי הפינים, אלו נסוגו לאחור.
המשא ומתן בין המדינות נשא פירות לברית המועצות, כאשר פינלנד הסכימה להפסקת אש תמורת שטחים נרחבים. אך, המכה שברית המועצות ספגה הייתה קשה. שר הבטחון הסובייטי פוטר והצבא הסובייטי ספג אבדות רבות בגוף ונפש, הפגיעה המנטלית הייתה עצומה
וכל זאת כאשר בפתח ניצבת מלחמת העולם השנייה. פינלנד נותרה עצמאית.
בעקבות מלחמה זו והנזק שפינלנד גרמה לברית המועצות כל תורת הלחימה הרוסית שונתה.
תפיסת שדה הקרב והחשיבה האסטרטגית שונו, נעשה שימוש נרחב יותר בלחימה של כל זרועות הצבא יחדיו ובנוסף נעשה שימוש נרחב במודיעין הסובייטי.
בברית המועצות הבינו שכדי לנצח במערכה הבאה עליהם לבצע את שינויים משמעותיים בתורת הלחימה
