סיקור מיוחד לרגל יום הניצחון על גרמניה הנאצית (רוסיה) , ב9 למאי .
המלחמה של איוואן , הצבא האדום 1945-1939 , קתרין מרידייל , עם עובד' 2009.
27 מיליון אזרחי ברית המועצות נהרגו. לא פחות מ 8.6 מיליון חיילים סובייטים נהרגו בקרבות או כשבויים במחנות הגרמניים. (יש הערכות גבוהות יותר). שלשת רבעי הגברים והנשים שמתו במדים בין בני תשע עשרה עד שלושים וחמש, כתשעים אחזו מהמגויסים ממחזור ,1921 שהספיקו להשתתף בקרבות בלנינגרד בקייב ובחרקוב נהרגו בקרבות. דבר שהשפיע על עתידה של ברית המועצות כשהעתודה הצעירה מתה. במונחי רווח והפסד המלחמה עלתה לברית המועצות שלשה טריליונים וחצי רובלים, כשליש מההון הלאומי של ברית המועצות (עמ' 310).
למרות הדיווחים של יחידות שהיו ממונים על כך בנקוו"ד, הפוליטרוקים, ואחרים, מעט מאד הופיע בכתובים על המורל, המצב הנפשי של החיילים, על הדעות ,השירים ששרו מלבד אילו המוכרים כשירי הצבא האדום. הכול הוסתר ונאסר לפרסום על ידי המשטר מתוך מטרה לבנות תמונה של חזית אחידה, חיילים גיבורים וכו'. גם תופעות קשות שליוו את הצבא הרוסי בדרכו בביילורוסיה, פולין וגרמניה, כמו אונס נשים, רצח, ביזה, שוד וכדומה הוסתרו ורק עתה בתחילת המאה העשרים ואחד הפרטים מסתננים לספרי ההיסטוריה הנכתבים במערב ובספרי זיכרונות המתפרסמים בארצות אלו במיוחד בגרמניה.
הצבא האדום נוהל על ידי אידיאולוגיה, במדינה שכולם היו שווים ובמלחמת האזרחים בוטלו סימני הדרגה של תקופת הצאר והיה שוויון לכאורה "כולנו פועלים". הפוליטרוקים והקומסומולים היו חלק מאימפריה שהמפלגה בנתה בתוך הצבא והם הכתיבו את האסטרטגיה והטקטיקה של הצבא בהתבסס על אידיאות כמו "החייל הסובייטי לא נסוג", " אנו חדורים אהבת המולדת ונלחמים ללא תותחים וננצח בעוז רוחנו". הנסיגה הגדולה והגעת הצבא הגרמני לפרורי מוסקבה, למצור על לנינגרד והלחימה בסטלינגרד גרמו למהפך.
באוקטובר 1942 הוחזרה הנהגת הצבא לגנרלים, הונהגו דרגות ומשטר צבאי ומכאן ואילך הצבא הרוסי החל להתנהג כצבא לכל דבר, הפוליטרוקים נשארו אך לאידיאולוגיה היה עתה מקום צדדי יותר בהובלת הצבא.
זהו סיפורה של המלחמה מגובה המגף
סקירת ביקורת ספר ע"י יעקב אחימאיר
לא המהלכים הצבאיים, קווי החזית, האסטרטגיה של מצביאי הצבא האדום, נדונים בהרחבה בספר זה, אלא מעקב אחר החייל, הקצין הזוטר, בלחימתם. כאן מוצגים הבטים של מלחמה אכזרית, לא כפי שנראו מחדרי הפיקוד הגבוה, מבעד למשקפות, מנקודת המבט של מפקדי הגייסות. זהו סיפורה של המלחמה מגובה המגף, מגובה אבזם-החגורה, לא משולחן המפות. והלא גם אנחנו, אזרחי המדינה, מתוודעים אט אט לחיילים הללו, אשר בזקנתם הגיעו גם אלינו מברית המועצות, ואחת לשנה הם, הווטראנים, צועדים ברחובה של עיר, חזותיהם נפוחים בצדק מגאווה, והם צועדים שחוחים, לא רק מחמת גילם, אלא גם מעומס המדליות והצל"שים שהוענקו להם על השתתפותם במלחמה. את סיפורם מספרת מרידייל. אלה מיליוני חיילים – כולם "איוואן" – שגדלו ובגרו על ברכיה של המהפכה הבולשביקית, ומצביאיהם עוד הספיקו לחוות את שלהי שלטון הצארים ואת מלחמת האזרחים שלאחר המהפכה.
זהו סיפורם המסעיר וההרואי של מיליוני גברים – ונשים – חיילי הצבא האדום שהוטלו את שדות הקרב והביסו את צבאותיו של היטלר.
לא סיפורי הקרבות אלא חייהם היום-יומיים של החיילים הפשוטים במערכה, נשותיהם ומשפחותיהם בעורף והמכונה האדירה שהפעילה אותם, הם שעמדו במוקד עניינה של המחברת. הספר בוחן בפרוטרוט את הווי החיים בשדות הקרב על האלימות, הגבורה הנואשת והמחיר הנורא שהיא גבתה.
'Ivan's War,' by Catherine Merridale – The New York Times – ..
ראה גם :
קרב קורסאק
שנתיים אחרי שפלשה גרמניה לברית המועצות פרץ קרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה. כתוצאה מתקיפות הנגד של הרוסים נוצרה בחזית הלחימה מובלעת רוסית שאותה החליט הצבא הגרמני להשמיד. מלבד 800 אלף חיילי חי"ר ו-12 אלף תותחים, מרכזים הגרמנים סביב המובלעת 2,700 טנקים. בזכות מודיעין טוב הגנרל גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מודע לתוכנית הגרמנית ומרכז במובלעת יותר ממיליון חיילי חי"ר, 20 אלף תותחים ו-3,500 טנקים.
המתקפה הגרמנית נפתחה בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. כבר בהתחלה הסתבכו הגרמנים בשדות המוקשים ובשכבות ההגנה אותם הכינו חייליו של ז'וקוב מבעוד מועד. הגרמנים הצליחו לפרוץ את שכבת ההגנה הראשונה והתקדמו כמה עשרות קילומטרים, אך כמות האבדות הייתה כזו שמנעה מהם להמשיך ולהתקדם, כך שלשכבת ההגנה השנייה הם הגיעו מותשים. בדיוק אז יצאו הרוסים להתקפת נגד עוצמתית ששברה את ההתקדמות הגרמנית. הרוסים תקפו לכל אורך החזית ודחקו את הגרמנים עשרות קילומטרים לאחור.
מרגע התבוסה בקורסק היה הצבא הגרמני בנסיגה מתמדת עד שרוסק בשערי ברלין. כמות האבדות הייתה אדירה: הגרמנים איבדו יותר משלוש מאות טנקים ו-50 אלף חיילים. הצד הרוסי איבד 1,600 טנקים ו-200 אלף חיילים, אבל למרות שהאבדות של הרוסים היו כבדות יותר, הם, בניגוד לגרמנים, הצליחו למלא את השורות במהירות.
אפשר לומר, שקרב קורסק סימן את ראשית הקץ של גרמניה הנאצית. הצבא הגרמני הצליח להתאושש משתי מפלות קשות שספג בחזית המזרחית – מתקפת הנגד הסובייטית באזור מוסקבה בחורף 1941/42, והשמדת הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד בחורף 1942/43 – אך לא הצליח להתאושש מהאבדות שספגו כוחותיו הניידים במהלך המתקפה הכושלת על בליטת קורסק, ומתקפות הנגד הסובייטיות שבאו בעקבותיה, ולהחזיר לידיו את היוזמה.
בקיץ 1943 כבר נטה מאזן הכוחות האסטרטגי במלחמה בחזית המזרחית באופן ברור לרעת גרמניה הנאצית. הגורמים העיקריים לכך היו הגידול העצום בתפוקת תעשיית הנשק הסובייטית, החל מהמחצית השנייה של 1942, והצלחתה לייצר עשרות אלפי טנקים ומטוסים מדגמים משופרים בשנה, ביחד עם הכורח של גרמניה להעביר יותר ויותר כוחות (בעיקר יחידות לופטוואפה) מהחזית המזרחית, כדי להתמודד עם האיום הגובר מצד בעלות הברית המערביות (בריטניה וארצות הברית). המתקפה הגרמנית בקיץ 1943 הייתה ההזדמנות האחרונה של גרמניה הנאצית לשנות את מאזן הכוחות האסטרטגי בחזית המזרחית לטובתה. הזדמנות זו הוחמצה. הצבא הגרמני לא היה מסוגל לפצות על האבדות שספג במהלך המערכה סביב בליטת קורסק, ואילו עוצמתו של הצבא הסובייטי הלכה וגברה ככל שחלף הזמן. מכאן ואילך נאלץ הצבא הגרמני בחזית המזרחית לעבור למגננה, והיוזמה האסטרטגית עברה לידי הצבא הסובייטי, שלא שמט אותה עד לסיום המלחמה. המתקפה על בליטת קורסק הייתה המתקפה הגדולה האחרונה שערך הוורמאכט בחזית המזרחית.
במהלך קרב קורסק הצליח הצבא הסובייטי, בפעם הראשונה מאז פתיחת המלחמה נגד גרמניה הנאצית, להתמודד בהצלחה נגד מתקפה גרמנית גדולה, שנערכה בתנאי קרקע ומזג אוויר נוחים יחסית לכוח התוקף, ולמצוא תשובה לטקטיקת הבליצקריג הגרמנית. למרות שהכוח הגרמני התוקף כלל כמחצית מהטנקים וכ-60 אחוז מהמטוסים, שעמדו לרשות הצבא הגרמני בחזית המזרחית, וצויד בכלי הנשק מהדגמים החדישים ביותר, הוא לא הצליח להבקיע את מערך ההגנה הסובייטי העמוק, וההתקדמות המרבית שהשיג, לא עלתה על 35 קילומטרים.
ניתן למנות מספר גורמים מרכזיים לכישלון המתקפה הגרמנית על בליטת קורסק :
א. התעקשות הפיקוד הגרמני לדבוק בתוכנית המתקפה המקורית שלו, גם לאחר שהיה ברור שגורם ההפתעה אבד, ושהצבא הסובייטי מרכז כוחות חזקים בבליטת קורסק, כדי להדוף את המתקפה הגרמנית הצפויה. כתוצאה מכך, הפיקוד הגרמני הטיל את כוחותיו הניידים למתקפה נגד יעד מבוצר בקנה מידה עצום, בזירה בה יתרונות הצבא הגרמני בלוחמת תנועה לא יכלו לבוא לידי ביטוי.
ב. תוכנית המערכה, שהוכנה על ידי הפיקוד הסובייטי העליון, יצרה תנאים אופטימליים להדיפת המתקפה הגרמנית עבור כוחות הצבא האדום בבליטת קורסק. הפיקוד הסובייטי העריך כמעט במדויק את תוכנית המתקפה הגרמנית, ואת הגזרות הצפויות לספוג את עיקר המהלומה הגרמנית, וערך את כוחותיו בהתאם. ההכנות הסובייטיות כללו יצירת מערך הגנה מבוצר לעומק בשטח בליטת קורסק, תיגבור שתי החזיתות שהגנו על הבליטה ביחידות שריון, ארטילריה וחיל אוויר מעתודות הפיקוד העליון, והכנת עתודה אופרטיבית חזקה (חזית הערבה) שהוצבה מאחרי הבליטה, במטרה להתערב במערכה בעת הצורך. ניתן לומר שקרב קורסק היה הקרב המתוכנן הגדול בהיסטוריה. כל הכוחות הסובייטיים בשטח הבליטה ידעו מהן המשימות המוטלות עליהם, תירגלו אותן, והתכוננו מראש לכל התרחישים האפשריים.
ג. הגידול המרשים בעוצמת האש של יחידות הצבא הסובייטי, ביחד עם הגדלת הכמות ושיפור האיכות של כלי הנשק הכבדים שעמדו לרשותו, והשיפורים הארגוניים הרבים שבוצעו במסגרתו בשנה שקדמה לקרב קורסק, איפשרו לצבא הסובייטי להתמודד בפעם הראשונה בתנאים שווים פחות או יותר מול מכונת המלחמה הנאצית. הפיקוד הסובייטי הצליח לרכז לקראת קרב קורסק כ-5000 טנקים ולמעלה מ-3000 מטוסים בשלוש החזיתות, שנועדו להשתתף במערכה. לשם השוואה, לקראת מתקפת הנגד בסטלינגרד בנובמבר 1942 הצליח הפיקוד הסובייטי לרכז לא יותר מאלף טנקים.
מקור וקרדיט : וויקיפדיה בעברית , קרב קורסק – ויקיפדיה
2