עד כה שיערו החוקרים כי באזור הנגב התחילה פעילות אנושית רק במאה הראשונה לספירה , אבל ממצאי מחקר חדש של אוניברסיטת בן גוריון מגלים כי בנגב ( אזור עבדת) היתה פעילות חקלאית עניפה כבר לפני 5000 שנה , עובדה שמוכיחה כי האזור היה פעיל ומיושב עוד בתקופת המקרא וגם לפני כן .
לדעת פרופסור הנדריק ברואינס , מומחה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, הפעילות החקלאית האינטנסיבית באזור עבדת התחילה כבר 5000 שנים לפני הספירה, כלומר לא רק בתקופת המקרא אלא גם לפני כן . נמצאו עדויות ארכיאולוגיות של תעלות מים ומערכות השקייה שהונחו כבר לפני 4000 שנים מדרום לבאר שבע . חקלאות זו התפתחה למרות תנאי אקלים של פחות ממאה מ"מ גשם בשנה, והיא מלמדת על יכולת אגרו-טכנולוגית והידרולוגית גבוהה. בנוסף יידונו השפעתם של תהליכים חברתיים כלכליים ופוליטיים על פריחתה וקריסתה של התיישבות בנגב בכלל והמערכת החקלאית בפרט בתקופה העתיקה.
מקומות היישוב בדרום ארץ ישראל לא נחרבו אלא ננטשו, כנראה במחצית האלף הרביעית לפנה"ס. לא ברורה הסיבה לנטישה המונית זו, בעבר הציעו חוקרים כי הופעתם של המצרים היא שגרמה לכך, אולם כיום מתחזקת ההשערה כי מגיפות או בצורות או משבר פוליטי (חברתי) או שילוב של כל האפשרויות הללו הן שהביאו לנטישה העסולית.
הגל השני של ההתיישבות החקלאית באזור עבדת התחיל בתקופת המקרא בטווח השנים 950 –ל1600 לפני הספירה.
קישור למחקר
ראה גם :
עבודת המסטר של אלי אשכנזי על חקלאות עתיקה בנגב – מדרשת שדה בוקר
חקלאות קדומה חקלאות קדומה בהר הנגב בהר הנגב – טבע הדברים
1