במערב אין כל חדש, מאת אריך מריה רמרק, תירגם מגרמנית גדי גולדברג, הוצאת מחברות לספרות, 2014, 240 עמודים.
ריכזנו כמה סקירות מעניינות ומעודכנות על הספר "במערב אין כל חדש" , כולל צילומים ייחודיים מהקרב על הסום במלחמת העולם הראשונה .
סקירת ספר מעניינת של ד"ר יצחק לאור במוסף תרבות וספרות של עיתון "הארץ" 31 לאוקטובר 2014
בספרו על המאה העשרים, "עידן הקיצוניות", כותב אריק הובסבאום על מלחמת העולם הראשונה: "מיליוני בני אדם ניצבו זה מול זה, מעבר לסוללות שקי החול של החפירות שמתחתן חיו, כמו עכברושים בקינים, ולצדם. מעת לעת היו הגנרלים שלהם מבקשים דרכים לפרוץ את המבוי הסתום. ימים, אפילו שבועות של הפגזות ארטילריה בלתי פוסקות… היו אמורות 'לרכך' את האויב ולסלקו אל מתחת לפני האדמה, עד אשר, ברגע המתאים, היו גלי אנשים מטפסים מעבר לסוללות, על פי רוב, מוגנות בסלילים וברשתות של חוטי תיל, אל 'שטח ההפקר', תוהו של מכתשי פגזים ספוגי מים, גדעי עצים, בוץ וגופות נטושות, ומתקדמים לכיוון מכונות המוות שקצרו בהם, והם ידעו שיקצרו בהם".
הקרב שרמרק מתאר הוא ניסיון ההתקפה הגרמנית בוורדן בין החודשים פברואר ויולי 1916: שני מיליוני חיילים השתתפו בו. מיליון נהרגו. הבריטים ניסו לבלום את הגרמנים בסוֹם. ביום הראשון למתקפת הנגד שלהם נהרגו 40 אלף חיילים וקצינים בריטים, ובסדרת הקרבות ההיא נהרגו 420 אלף בריטים. בסך הכל, נהרגו במלחמת העולם הראשונה 1.8 מיליון גרמנים, 1.6 מיליון צרפתים, כמעט 800 אלף אנגלים ו-116 אלף אמריקאים על פני טריטוריה קטנה למדי.
רמרק כתב את הספר מאוחר, 11 שנים אחרי סיומה של המלחמה. הוא בחר לכתוב בגוף ראשון חוויות שחווה בעצמו, בין זוועה לזוועה, כולל ביקור בביתו העני למדי, מחלת אמו, הכינים בשוחות, האוכל, הרעב, הסקס עם הנערות הצרפתיות מעבר לנהר, אחוות הלוחמים (מושג שפרח אחרי המלחמה, ולא הוליד הרבה תופעות פוליטיות זולת הנאציזם).
אריך מריה רמרק נולד ביוני 1898, כמו ברטולט ברכט. חנה ארנדט, במסתה המופלאה על ברכט, כתבה על "הדורות האבודים" ש"חניכתם בעולם התרחשה בשוחות ובשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה, המציאו, או אימצו, את המושג, משום שהרגישו כי הפכו בלתי־כשירים לחיים נורמליים; נורמליות היתה בגידה בכל חוויית האימים, החברוּת בלב האימה, אשר הפכה אותם לגברים, ובמקום לבגוד במה שהיה שלהם ללא עוררין, העדיפו להיות אבודים – אבודים לעצמם ולעולם. גישה זו, שהיתה משותפת לחיילים המשוחררים בכל הארצות, הפכה למעין אקלים". מהבחינה הזאת, ספרו של רמרק הוא ספר מאופק; הזוועות מתוארות מפיו של מספר שפוי.
האקספרסיוניזם הגרמני של אחרי המלחמה דעך. על קברו נולדה "הברבריות החדשה". בתווך נכתבו ספרים כמו "במערב אין כל חדש".
הספר ראה אור ארבע שנים לפני שהנאצים שרפו גם אותו. ולטר בנימין סיווג, ב-1930, סדרה של ספרים על המלחמה (ביניהם "הריב של הסמל גרישה" מאת ארנולד צווייג, שתורגם גם לעברית). כולם התפרסמו רק בסוף שנות העשרים, אף שמקצתם נכתבו מיד אחרי המלחמה, ואולם "לא תאמו את רוח אותם ימים, שבהם כרכים עבים של זיכרונות היו הרבה יותר מושכים". כמה זמן עובר עד שקוראים לזוועה בשם טמטום?
לחצו כאן לפרויקט "מאה שנה למלחמת העולם הראשונה" של אתר "הארץ"
כמה זמן עובר עד שקוראים לזוועה בשם טמטום?
שם הספר "במערב אין כל חדש" מתייחס לתוכן הדיווח בקשר של חיילי החזית הגרמניים לאלו שבעורף, ופירושו: אין חדש בחזית המערבית. מלחמת החפירות בין בעלות הברית לגרמניה הפכה לשם דבר למלחמה אכזרית, עיקשת ומתישה. זוהי מלחמה שגרמה בסופו של דבר לקריסתה של גרמניה הקיסרית ולעלייתם של הנאצים לשלטון, להחלפת העות'מאנים בבריטים כשליטיה של ארץ ישראל, וללידתה מחדש של האימפריה הצארית הרוסית כברית המועצות. זוהי גם המלחמה שבה לראשונה נעשה שימוש בגז רעיל ובטנקים. מלחמה שבסופו של דבר הייתה רק מתאבן למלחמה אחרת, גדולה ונוראה ממנה. רמרק עצמו נאלץ לברוח עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה, וספרו הוקע כספר פציפיסטי ואנטי-גרמני (אל דאגה, רמרק היגר לשוויץ ומשם לארה"ב, שם יצא עם שורה מרשימה של שחקניות קולנוע ומפורסמות ומת בשיבה טובה בשנת 1970( .
מקור וקרדיט : במערב אין כל חדש: משחקי הכס של המאה ה-20, עיתון "מעריב" , אמרי סדן
"במערב אין כל חדש": אולי נלמד משהו מרומן המלחמה המונומנטלי הזה?
מאת : דוד רוזנטל, וואלה
"גם בגלל סמיכות הזמן היחסית, וגם בשל העובדה שהנפיקה את האירועים המכוננים ביותר בהיסטוריה המודרנית בכלל ובזו של העם היהודי בפרט, לאורך השנים "השקענו" יותר בספרות של מלחמת העולם השנייה. נקודת הציון שהגיעה ב-2014 – מאה שנה לפרוץ המלחמה הראשונה – הכריחה אותנו להביט לאחור, אל הימים שבהם הקומוניזם טרם פשט ואדולף היטלר עדיין היה רק חייל זוטר בגדוד הבווארי. והיא גם לקחה אותנו אל "במערב אין כל חדש", הרומן האנטי-מלחמתי הנצחי של אריך מריה רמרק, שראה אור בעברית מספר פעמים, האחרונה שבהן בתרגומו של גדי גולדברג".
""במערב אין כל חדש" הוא סריג רחב יריעה של ניגודים. הפציפיזם מול הרצון לנצח, הרעב מול השפע, התמימות נגד האמת האכזרית ומעל לכל, ההומור הדק והמתוחכם של רמרק, שמקרין אור מעל הקדרות הטראגית שכופה המציאות. באפיזודה הטובה ביותר בספר, לטעמי, פאול וחבריו מוצאים אסם עם חומרי גלם להתקנת ארוחה משובחת ונדירה. האויב מזהה אותם ומפציץ את המחסן שעליו השתלטו, אולם הם יודעים שעל הזדמנות כזו לא מוותרים. "עכשיו נושאים קט וקרופ את גולת הכותרת: המחבת הגדולה ובה צלי החזרזירים השחום. שריקה, השתופפות, וכבר הם טסים ועוברים את חמישים המטרים של השדה הפתוח. אני עוד מטגן את ארבע הלביבות האחרונות. פעמיים אני נאלץ לכרוע ארצה – אבל ככלות הכול התווספו לנו ארבע לביבות, וזהו המאכל החביב עלי".
תוך כתיבה קולחת, שלא סובלת ממאמץ יתר, מכניס אותנו רמרק לניואנסים הקטנים ביותר של המלחמה ועם עצב מהול בשעשוע מאפשר לקורא לעבור חוויה מטלטלת" .
ראה גם :הקרב על הסום – ויקיפדיה
Battle of the Somme – Wikipedia, the free encyclopedia
שימו לב לצילום הפנוראמי למטה, מומלץ לגלול למטה
1
