בלקט הנוכחי : מדוע הפסיקו הבריטים להוציא להורג אסירים פליליים בשנות ה50 ? , ארה"ב : שכנות הצריפונים , הוברוויל 1931-1936 , המוזיאיקה השלמה היחידה מהעיר פומפיי, המרכזניות של שנות ה-50 , מתי התחילו נשים ללבוש מכנסיים ?
מדוע הפסיקו הבריטים להוציא להורג אסירים פליליים בשנות ה50 ?
השלכות המקרה של ג'ון כריסטי
טימות'י אוונס (Timothy Evans) הוצא להורג בשנת 1953 על רצח אשתו ובתו על אף כי היה חף מפשע.
הרוצח הסדרתי האמיתי, ג'ון כריסטי (John Christie) נתפס לאחר כמה שנים והורשע, לאחר שזה היה מאוחר מדי מבחינתו של אוונס. בעקבות מקרה זה ומקרה נוסף החליטו הבריטים לבטל בשנת 1965 את עונש המוות.
ג'ון כריסטי היה רוצח סדרתי שפועל בלונדון בשנות ה-40 וה-50, כאשר הוא מתחזה לרופא ונוהג לחנוק את הנשים שבאות אל ביתו לטיפול.
גם עונש המוות בעוון בגידה בוטל לחלוטין באנגליה לאחר חקיקת חוק הפשע וההפרעה לסדר 1998, ובעקבות הביטול יכלה הממלכה המאוחדת לאשרר את סעיף 6 באמנה האירופית לזכויות אדם כעבור שנה.
בעקבות כך ביטלו בבריטניה את עונש המוות.
שכנות הצריפונים , הוברוויל 1931-1936
Hooverville in Central Park during the Great Depression.
רקע היסטורי
ב-1929 היה יום חמישי השחור שבו התמוטטה הבורסה של ניו יורק. מיליוני אנשים פשטו את הרגל. מצבם של החקלאים והשכירים רק הדרדר והמחסור בכסף גרם לתופעות כמו הוברוויל- עיר אוהלים באמצע הסנטרל פארק שם התגוררו חוואים , מובטלים ובעלי מקצוע שפוטרו .
הנשיא הרברט הובר לא הצליח להתמודד עם צרות השפל הגדול בארה"ב. הוא הוביל מדיניות אשר על פיה הוא סייע בעיקר לבנקים ולבתי העסק הגדולים לנסות ולהשתקם. האנשים הפשוטים אשר שילמו את עיקר המחיר, קצת נשכחו. האבטלה גדלה והייאוש צמח לממדים קולוסאליים. בעוד גרמניה הכינה את עצמה למלחמה כלל עולמית, האמריקאים היו נתונים לאיום מבית – התקוממות מעמדית של השכבות החלשות וקריסת הקפיטליזם.
בשנת 1932 , רבע מכוח העבודה בארה"ב , 13 מיליון נפש – היו מחוסרי עבודה. באומה העשירה בעולם היו 34 מיליון איש מתוך אוכלוסייה של 120 מיליון בלא מקור הכנסה נראה לעין .
שכונות הפחים בפארקים ובשולי הערים נקראו "הוברוויל". מיליוני חוות עוקלו בשל חובות או אי תשלום משכנתאות לבנקים והחוואים הצטרפו ל"הוברווילים". מהגרים רבים שפוטרו מעבודתם החלו לחזור לאירופה. בקיצור, מיליוני בני אדם נותרו ללא עבודה וללא קורת גג. בייאושם, הם התנפלו על חנויות ומעשי שוד הפכו לתופעה יומיומית. בצר להם, התארגנו תושבי ה"הוברווילי" ויצאו להפגנות בכל רחבי המדינה. ההפגנות פוזרו בכוח ע"י המשטרה.
בארה"ב לא היה ביטוח אבטלה, לא מערכת סעד או רווחה ולא היו פיצויים על פיטורים. המוני המפוטרים הופקרו לגורלם. המפעלים הגדולים וחברות המכרות, שהקימו שיכונים בשכירות לפועליהם וחנויות בהן יכלו לקנות באשראי, סילקו את הפועלים המפוטרים מבתיהם וחדלו לאפשר קנייה באשראי. מיליוני פועלים שעברו בעבר מחקלאות לתעשייה, חזרו בהמוניהם לחוות ומיליוני פועלים תושבי הערים שאיבדו את עבודתם ובתיהם, התרכזו בפארקים או בשולי הערים והקימו שכונות פחונים או השתכנו בתחנות הרכבות. האזרחים שבתיהם עוקלו הצטרפו לפועלים המובטלים.
Hooverville in Central Park during the Great Depression.
התור לחלוקת מרק ולחם למובטלים , ניו יורק 1931, טיימס סקוויר
המוזיאיקה השלמה היחידה מהעיר פומפיי
Columns from Pompeii – Naples, Archaeological Museum – The Glass Mosaics at Pompeii and Herculaneum -79 AD
אחד משלושת עמודי המוזאיקה שנשמרו בשלמותם מהעיר פומפיי נמצא במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי. שנה : 79 לספירת הנוצרים. היו טמנונים אלפי שנים באדמה וכך נשתמרו בשלמותם . ממצא מרהיב .
לפריט המידע באוסף הצילומים באינטרנט
מעריכים כי שטח העיר פומפיי היה כ-640 דונם והאוכלוסייה בה בזמן התפרצות הווזוב הייתה בין 10,000 ל-20,000 תושבים[: 60% בני חורין ו-40% עבדים. הייתה זו עיר נמל משגשגת.
עוד ממצאים מתוך המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי
"Old Silenus and Hermaphrodite" – from Pompeii – Naples Archaeological Museum ("Secret Room")
Detail of a fresco from Pompeii showing a scene from the myth of Jason. Naples Archaeological Museum
מרכזניות , שנות ה-50
רקע היסטורי
מרכזיות הטלפון הראשונות היו ידניות: יוזם השיחה היה מבקש ממרכזן לקשר אותו עם יעד השיחה המבוקש, והמרכזן היה מחבר כבל בין קו הטלפון של המתקשר לבין קו הטלפון של היעד. תפקיד המרכזנית היה בעצם לנווט בין החוטים השונים ולחבר למקום הנכון.כאשר שיחה הייתה מתקבלת, היה נדלק אור במרכזיה, המרכזנית הייתה עונה לטלפון והאדם בצד השני היה אומר לה אם מי הוא מעוניין לדבר. באותו שלב המרכזנית הייתה מוצאת את הקו הנכון ומחברת אותו לשיחה.
רק בשלב מתקדם יותר, החל משנת 1943, החלו לפעול בארה"ב מרכזיות חשמליות ואלקטרוניות עירוניות , שבהן הקשר נעשה באמצעות חיוג מספר טלפון, ללא מעורבות של מרכזנית. יחד עם זאת , המרכזיות הבינלאומיות לקשר עם חו"ל המשיכו לפעול גם בשנות ה-50 ה-60 וה-70 ברחבי ארה"ב ומדינות העולם.
לישראל הגיעו המרכזיות האלקטרוניות האוטומאטיות מאוחר יחסית רק בשנת 1952. המרכזיה הבינלאומית של בזק בבניין מגדל שלום בתל אביב המשיכה לפעול עד שנת 1980 ועבדו בה עשרות מרכזניות בכל משמרת.
בשנת 1944 עבדו בארה"ב 400,000 נשים בתפקידי מרכזניות ברחבי ארה"ב.
תולדות הלבוש- מתי התחילו נשים ללבוש מכנסיים ?
רק מלחמת העולם הראשונה נתתה לגיטימציה לנשים ללבוש מכנסיים , עד אז העניין היה לא מקובל ואפילו מגונה .
WW1 allowing woman to wear trousers, 1916
רקע היסטורי
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כאשר נוצר צורך שנשים יעבדו במקום הגברים אשר יצאו למלחמה, המשיכה התרבות לתחום את תודעת האישה במודעות הפרסומת, דוגמא לכך היא פרסומת של חברת פונדס בה נכתב: " למרות שאנו עובדות בעבודות גברים, אנו עדיין רוצות להראות נשיות, לכן נקשט את עצמנו בסרטים ופרחים". מצב זה תרם למאמץ הנשים וחיזק את דרישתן לשוויון זכויות, מאחר והאישה נטלה חלק במאמץ המלחמתי. הנשים החלו ללבוש בגד פונקציונאלי כתוצאה מהשתלבותן בעבודה בבתי חרושת. הצווארונים היו רחבים, מחשופים מרובעים, כיסים גדולים וכפתורים, מכנסיים רחבים, שיער שנאסף בצעיפים אשר נקשרו על העורף ונעליים נמוכות. השמלה מתקצרת ונעשית רחבה יותר ונפולה.
לאחר המלחמה היה חשש גברי מפני מקומות עבודה רווי נשים, אך הרשויות, מאחורי הקלעים כמובן, הניחו שהנשים ישובו בהכנעה לייעודן כרעיות ואימהות. הנחתם התגלתה כשגויה, באותה תקופה החלו עיתוני הנשים להטיף לטיפוח נשי וטיפוח הבית וניכר כי גם יצרני הבגדים נחרדו לגלות שנשים כבר אינן מבזבזות את כספן, כפי שנהגו בעבר, על בגדים. היחשפותן של נשות המעמד הבינוני לעולם "שבחוץ", נטישתן את תפקיד עקרת הבית וכניסתן למעגל העבודה בישרו את מות אופנת העילית. בזמן זה ירד קו המותניים, והשמלה התקצרה לאורך בינוני, לעיתים קרובות חסרת אורך אחיד ומסתימת במעיין שובל.
בתקופה זו עלה על סדר היום האירופי והאמריקאי עניין מעמד האישה וקידום שיווי זכויות לנשים. הישג זה היה פרי מאבקים קשים ועקשניים של תנועת הסופראז'יסטיות, התנועה למען מתן זכויות הצבעה לנשים, אשר הוקמה במאה התשע עשרה. שאיפתן ומלחמתן של הנשים לשוויון זכיות אזרחיות ומדיניות מעוררת בהן את הרצון להידמות לגברים, הן בלבוש והן בתסרוקת.
בהתאם להתחזקות מעמד האישה, נשלחו בנות למכללות על מנת שירכשו השכלה, העיסוק בספורט במכללות הגביר את הצורך בבגדים נוחים יותר לספורטאיות. הצורך חיזק את הלגיטימציה בלבישת מכנסיים על ידי אישה.
ב-1928 מקבל תוקף חוק הרפורמה, המקנה לנשים זכות הצבעה שווה לגברים. המודל הנשי המודרני החדש טיפח את מראה האישה הרזה. צללית צרה, מותן מוגבה וקו חזה רך, מתוך ויתור על המחוך ואימוץ החזייה. אופנה זו מדגישה את המראה הטבעי של הגוף. הנשים מחפשות הגדרה מחודשת למראה הנחשב לנשי. שיער קצר, קווים מעוגלים מוסתרים, מראה נערי. צללית האישה הייתה ישרה וגיאומטרית, קו המותן יורד לגובה הירכיים. האישה משתחררת מהמחוכים הצמודים והכבדים.הבדים נעשו יותר רכים ונעימים יותר למגע הגוף. הצבע הלבן הפך לסמל הצניעות ולא נחשב לאופנתי יותר, ספורטיבי ונוח. האישה המודרנית דורשת בגד שיתאים לאורח החיים שלה, ולדמותה החדשה. תרבות הצריכה שמעודדת גישה וקנייה מהירה, בארה"ב גם הזמנה ע"פ קטלוג דרך הדואר, גזרות פשוטות ומחיר המתאים למשכורתה.
ראה גם :
פריז , 1949 , נשים במכנסיים ( על פי החוק אסור היה אז ללבוש מכנסיים בצרפת ברחוב)
French Government Strikes Down 200-Year-Old Pants Ban ..
Women wearing trousers in the Western world after 1900 ..
כבר בימי יוון העתיקה , 470 לפני הספירה היו עדויות כי לנשים מותר היה אז ללבוש מכנסיים , הנה הפריט שצולם במוזיאון הבריטי
Amazon wearing trousers and carrying a shield with an attached patterned cloth and a quiver. Ancient Greek Attic white-ground alabastron, ca. 470 BC, British Museum, London
לאוסף הצילומים המלא באינטרנט ( אל תחמיצו!!)
1
