ב-6 בספטמבר 1620 יצאה המייפלאוור למסעה מנמל פלימות' שבאנגליה לעבר חופי אמריקה, לאזור נהר ההדסון. ברם, הספינה סטתה ממסלולה, וכעבור 65 ימים, ב-11 בנובמבר עגנה ליד קייפ קוד שבמסצ'וסטס. לאחר שנוסעי הספינה חתמו על "אמנת המייפלאוור" המפורסמת, הם ירדו לחוף וייסדו את מושבת פלימות', שהייתה למושבה הקבועה הראשונה באזור ניו אינגלנד. כיוון שנוסעי המייפלאוור היו למעשה תושביה הראשונים של ארצות הברית לעתיד לקום,
מייפלאוור היא ספינת מהגרים אנגלית, אשר נשאה את המתיישבים הראשונים של מדינת מסצ'וסטס. היא לא הייתה ההתיישבות האנגלית הראשונה באמריקה הצפונית, שכן קדמה לה המושבה ג'יימסטאון בווירג'יניה. המייפלאור יצאה מנמל פלימות' שבאנגליה ב-1620, בדרכה אל "העולם החדש".
מתיישבי המושבה ג'יימסטאון בווירג'יניה קדמו למייפלאור
ג'יימסטאון (באנגלית: Jamestown) הייתה עיר שנוסדה ב-14 במאי 1607 על האי ג'יימסטאון הנמצא כיום במדינת וירג'יניה, ארצות הברית. העיר ממוקמת בדרום מזרח המדינה באזור המטרופוליטני האמפטון רודס של ימינו.
ג'יימסטאון נחשבת להתיישבות הקבע הראשונה של אנגליה בעולם החדש, במה שהיום נקראת ארצות הברית. העיר נוסדה על ידי קפטן ג'ון סמית' ו-107 מתיישבים שהגיעו איתו. הייתה זו הצלחה ראשונה להתיישבות באמריקה, לאחר שורה של כשלונות ובראשםההתיישבות האבודה באי רואנוק הסמוך, שם אבדה קהילה שלמה ולא נודע מה עלה בגורלה.
מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר 1608 הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות ושרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם אמריקאים ילידים (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא פוקהונטס שהתפרסמה כתוצאה מעלילה רומנטית לפיה מנעה את אביה הצ'יף מלערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות שלו. הוא הפליג צפונה לאורךמפרץ צ'ספיק והגיע לטווח של כ-3,000 מייל ימי מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.
באפריל 1608 הגיעה אספקה ו-50 מתיישבים נוספים ובאוקטובר הגיעו 70 נוספים, בהם בעלי מלאכה גרמנים ופולנים ועמהם הנשים הראשונות. באותה עת החלו התקלויות אלימות ראשונות עם האינדיאנים על רקע ניסיונם של המתיישבים לברא אדמות לצורך חקלאות.
באוגוסט 1609 כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ אבק שריפה. למושלי המושבה התמנו תומאס גייטס וסר תומאס דייל. החורף של 1610 היה כה קשה עד כי מן ה-500 נותרו רק 150 איש והם ביקשו לנטוש את המושבה.
מקור וקרדיט : אתר וויקפדיה בעברית
"חברת וירג'יניה הבריטית חיפשה נקודת מסחר בעולם החדש, והיא מצאה אותה בג'יימסטאון, שהפכה למושבה הבריטית הראשונה בצפון אמריקה. בראשיתה חיו בה כ-100 מתיישבים, שלא ידעו מה מצפה להם בהמשך.
הם הגיעו לבצורת הקשה ביותר שידע האזור מאז ומעולם. השמש הקופחת העלתה את בתיהם באש והרסה להם את היבולים. לאחר מכן הגיע החורף, שהיה קשה במיוחד ולמתיישבים לא נמצא מחסה. רעב פשט בקרב הבריטים והם מצאו פתרון מקורי, והוא לאכול אחד את השני. אם זה לא מספיק, מנהיג המושבה, אדם בשם סמית', אדם קשה ומרושע שהנהיג עונש של הצלפות לאדם שלא עבד לשביעות רצונו. תמותת ילדים פשטה אצל אנשי המושבה ומוות של בן או בת היו דבר נורמטיבי בקרב התושבים. המוות היה אורח קבוע בבתיהם, בשל התנאים הקשים. היו להם בתים קטנים עשויים מעץ, שהתלקחו או נהרסו על בסיס קבוע, והיה עליהם לעבד את השדות בעצמם.
כאשר המתיישבים הגיעו, האינדיאנים קיבלו אותם בשמחה. הם אף הצילו את חייהם כאשר סבלו מרעב וקור עז. החמלה של האינדיאנים עלתה להם בעתיד במחיר רב, שגרם להם להצטער על טוב לבם.
לאחר שנה המושבה הלכה וגדלה ומושבות נוספות צצו באזור. האינדיאנים, שהיו תושבי המקום, החזיקו באדמות הטובות מבחינת חקלאות וציד. המתיישבים לטשו את עיניהם לשטחים הללו, מה שהצית גל התפרצויות אלימות בין שני הצדדים. זו הייתה יריית הפתיחה לג'נוסייד האינדיאני, שנמשך מאות שנים ושלל מהם את אדמותיהם.
למרות התנאים הבלתי אפשריים, המתיישבים המשיכו להגיע. השאלה היא מדוע? התשובה לכך היא פשוטה. רובם נרדפו על רקע דתי, בשל האמונה שלהם. חלקם האחר הגיעו כדי לחפש הזדמנויות כלכליות טובות יותר והרגישו שביבשת הישנה, אירופה, הם לעולם לא יוכלו לשפר את מצבם. איש לא הגיע על רקע אידיאולוגי, אלא כדי לחפש חיים טובים יותר. אוסף הטיפוסים שהגיע, הצליח לאחר שנים רבות להתאחד ולמצוא מטרה משותפת, שתהפוך לפטריוטיות האמריקאית החדשה: הרצון להתעשר".
מקור וקרדיט : אתר רגעים היסטוריים ( חדשות ההווה בראי ההיסטוריה,סקירות וכתבות הסטוריות )
