"הבנדרובצים" , אימת היהודים באוקראינה בימי מלחמת העולם השנייה

14208

מאת ami

9 שנים לפני

מתוך עדויות ילדים שאספנו ותעדנו בחודש האחרון במיזם התיעוד "ילדים שואה" מבצבץ הפחד של הילדים מפני חיילי המיליציה האוקראינים בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה , באזורי אוקראינה וגם פולין .

נוכח ביקורו השבוע של ראש ממשלת אוקראינה בישראל מצאנו לנכון לרכז כאן כמה עובדות היסטוריות אודות חיילי המילציות של סטפן בנדרה באוקראינה , שפרעו וטבחו במלחמת העולם השנייה ביהודים ובמקרים רבים הסגירו אותם לגרמנים .

מאות יהודים נרצחו ע"י חיילי סטיפן בנדורה בשנים 1942-1944 ומאות נוספות הוסגרו לידי הגרמנים , רבים מהם ילדים שהסתתרו בכפרים אוקראינים.

עדויות ילדים, ניצולי שואה משנת 1945 :

ילדים בשואה – מיזם תיעוד: המירוץ לחיים של חווה ואחותה

ילדים בשואה – מיזם תיעוד: בצבת הגרמנים – לוצק, משפחתי ואני

סטיפן בנדרה , אביהם הרוחני של המילציות האוקראיניות במלחמת העולם השנייה

זה 55 שנה שסטפן בנדרה אינו בין החיים. הוא הורעל, כמובן, בציאניד, בידי איש קג"ב, כך לפחות קבעו בתי משפט בגרמניה, שבה בילה את אחרית חייו. בברית המועצות, מאז המערכת נגד גרמניה במלחמת העולם השנייה שכונתה "מלחמת המולדת הגדולה", היו בנדרה וה"בנדרובצי" שפעלו בהשראתו, שם נרדף למשתפי פעולה עם הנאצים; כנופיות של פשיסטים חמושים שעשו פשעים נגד האנושות. באוקראינה, לעומת זאת, מאז נפילת הגוש הסובייטי, ביקשו רבים לנקות את שמו ואת שמם של הארגונים שעמדו בזיקה אליו; להראות שלא היה שיתוף פעולה מרצון אלא לכל היותר ניסיון שלא עלה יפה מצד המורדים הלאומנים לנצל את הכיבוש הנאצי לשם כינון מדינה עצמאית. ב-2010 בנדרה אף הוכרז גיבור לאומי בידי הנשיא דאז, ויקטור יושצ'נקו, הכרזה שעוררה סערה בינלאומית ובוטלה בתוך זמן קצר.

כיאה לסמל, סטפן נולד ב-1 בינואר 1909. בעת שהיה תלמיד הוא נהפך פעיל בארגוני נוער וספורט, ארגונים שהיו מזוהים עם המחתרת האוקראינית במזרח פולין. גם כסטודנט הוא המשיך בפעילות פוליטית במסגרת איגוד הנוער הלאומני האוקראיני, שמסמך היסוד שלו – "עשרת הדברות" – ציווה: "תפעל להשגת המדינה האוקראינית ותמות בקרב עליה"; "תנקום את מותם של האבירים הגדולים"; "לא תדבר על זה עם מי שרק אפשר אלא רק עם מי שצריך"; וגם "תשאף להגדיל את כוחה, עושרה וגודלה של המדינה האוקראינית, אפילו במחיר שעבודם של זרים". במשך השנים רוכך הנוסח והאמירה הקסנופובית הושמטה. .

בשנות ה-30 בנדרה כבר נמנה עם הנהגת התנועה הלאומנית המאוחדת של אוקראינה ויזם פעולות טרור נגד הפקידות הפולנית, ובהן התנקשות בשר הפנים של פולין, שבגינה נידון למוות יחד עם עמיתיו להנהגה. הפולנים, שחששו ליצור במו ידיהם קדושים מעונים, המירו את עונשם במאסר. בנדרה נותר אסור עד הפלישה הגרמנית לפולין ב-39', אז שוחרר או ברח, ולאחר מכן החל להוביל את הזרוע הצעירה, הקיצונית והמיליטנטית של התנועה הלאומנית, ששאבה השראה מהמשטרים הפשיסטיים באירופה (מריאנה בננסון, 2014 ) .

בצילום למעלה : הפסל של סטיפן בנדרה בעיר לבוב , נערץ ע"י אוקראינים רבים גם כיום.

בנדרה ושותפיו ביקשו לשתף פעולה עם הכובש הנאצי בשטחי ברית המועצות – אך אופיו ומטרותיו של שיתוף הפעולה הזה נתונים במחלוקת עד היום. הם אכן הקימו שתי יחידות צבאיות והקדימו את כניסת הצבא הנאצי ללביב בהכרזה על מדינה עצמאית, ב-30 ביוני 1941. הדעות חלוקות אם הלאומנים היו נלהבים להשתלב בסדר החדש של היטלר באירופה או שביקשו לנצל את הפלישה כדי להשתחרר מעול השלטון הסובייטי ולזכות בעצמאות מוחלטת. מכל מקום, בתוך ימים בנדרה נעצר ונשלח למחנה ריכוז. הוא שוחרר לבסוף והמשיך לפעול בחסות גרמנית, אך את השנים הבאות במלחמה – הנתונות לוויכוח סוער לא פחות – הוא העביר מחוץ לאוקראינה, ותפקידו באירועים ההיסטוריים נחשב בעיקר סמלי(מריאנה בננסון, 2014 ) .

בצילום למעלה : חיילי המילציות של בנדרה , הבנדרבוצים, מנו כ-4000 לוחמים , סדר גודל של חטיבה לוחמת

אנשי "צבא ההתקוממות האוקראיני", שהוקם בסוף 1942 בידי הפלג הקיצוני של בנדרה, הם הנאשמים המרכזיים בשיתוף פעולה עם הנאצים: מיוחסים להם טיהורים אתניים – מעשי טבח בפולנים ואולי אף ביהודים. בתחילת החודש פרסם משרד הביטחון ברוסיה אגד מסמכים מסווגים מימי מלחמת העולם השנייה – תכתובות שנועדו לשמש עדות היסטורית למעשי צבא ההתקוממות האוקראיני בימי הכיבוש הנאצי.

על פי אחד המסמכים הפנימיים, מידע שהגיע לנקוו"ד (גלגול מוקדם של הקג"ב) בשלהי 1941 הצביע על כך הגרמנים פעלו באופן ישיר להקמת "צבא אוקראיני" בשטחים שכבשו מידי ברית המועצות: "בהוראת השלטונות הגרמניים, גדודי הענישה נלחמים בפרטיזנים ומחסלים אנשים שאינם רצויים לגרמנים… הם חמושים ברובים רוסיים, לבושים במעילים של הצבא האדום ללא דרגות, ועונדים על השרוול הימיני משולש בצבעי צהוב-תכלת". תכתובות אחרות מדווחות על מעשי הרג: "ב-15 באפריל 44', בכפר ווליצה, הבנדרובצי תלו חמש משפחות"; "בכפר נוביני תלו והרגו ביריות 16 בני אדם"; "ירו ב-87 בני אדם, פעילים סובייטים לשעבר ואוקראינים מהמזרח"( מריאנה בננסון, 2014 ) .

"בנדרובצים", צבא המורדים האוקראיני

בסוף 1942 הופיעו ביערות ווהלין יחידות פרטיזנים של התנועה הלאומנית האוקראינית – ה-UPA (צבא המורדים האוקראיני). יחידות הפרטיזנים הללו נשאו שמות רבים, כגון: "בנדרובצים", "בולבובצים", "זלנובצים" ועוד. מנהיגי האוקראינים התאכזבו מן הגרמנים, וזאת כי לא קוימה ההבטחה שניתנה להם להקים מדינה אוקראינית עצמאית בשטחים שהגרמנים כבשו מידי הסובייטים. הפרטיזנים האוקראינים עסקו ברציחות המוניות בקרב האוכלוסייה הפולנית, בשרֵפת הכפרים הפולניים ובביצוע מעשי זוועה ביושביהם. בנוסף לכך הם רצחו את שרידי היהודים שמצאו ביערות או במקומות מסתור אחרים. הם היוו גורם מסוכן ביותר – לתנועה הפרטיזנית הסובייטית בכלל וליהודים בפרט. המלחמה בכנופיות האלה הייתה קשה ביותר, וזאת מכיוון שהן נהנו מחסות האוכלוסייה האזרחית. בסופו של דבר גברה ידם של הפרטיזנים הסובייטים .

בצילום למעלה : Poles being taken away during the Ukrainian Insurgent Army's 1943–45 campaign of mass killings.

באמצע 1943, עקב ריבוי התקפות האוקראינים על הפולנים, הופיעו בווהלין יחידות של ה'ארמיה קריובה' (בפולנית – "צבא המולדת", ובראשי תיבות AK או א"ק). ב'ארמיה קריובה' שירתו יהודים מעטים בלבד, ובדרך כלל הם היו ביחידות "ההגנה העצמית" שפעלו בכמה כפרים ( מקור וקרדיט , קאמין-קושירסקי – יחידות פרטיזנים אוקראיניות ופולניות)

לאחר מלחמת העולם השנייה המשיך UPA לפעול במערב אוקראינה, פרט למחוז זאקארפטיה, וכתוצאה מפעילותו נרצחו ועונו עשרות אלפי אזרחים, בהם תושבי המקום שסירבו לתמוך בלאומנים והעדיפו להיות אזרחי ברה"מ. נרצחו גם מורים ומומחים אחרים ממזרח אוקראינה, שבאו לפתח את האזור ולשקם אותו מההרס שגרמה המלחמה. בין ההרוגים היו ילדים רבים. המפורסם מבין הנרצחים באותה התקופה היה הסופר האוקראיני יארוסלב גאלאן, שכתב על פשעי הארגון.

UPA קיבל תמיכה משרותי ביון של האימפריאליזם של ארה"ב ומערב אירופה, שתמכו בו בטענה ש"הם נלחמים בכיבוש הסובייטי ולמען החרות של אוקראינה". כך רצה המערב להשפיע מדינית וכלכלית על האזור. הפעם הלאומנים נלחמו למען האינטרסים של האימפריאליזם האמריקאי והבריטי. בתחילת 1948 הצבא האדום, בשיתוף עם האוכלוסיה המקומית, הצליח למגר את הארגון, שהתפרק לקבוצות קטנות. נוכח היחלשותו הניכרת של UPA איבד המערב בהדרגה את העניין בהמשך התמיכה בו. בשנות ה- 50 הצליחו כוחות הבטחון של ברה"מ למגר סופית את פעולות הטרור של הארגון. רומן שוחביץ' נהרג בלבוב בשנת 1950 במהלך אחד הקרבות האחרונים שניהלו שרידי כוחותיו בלבוב עם יחידות של המשרד לבטחון פנים של ברה"מ. בנדרה נהרג במינכן בשנת 1959 ( קישור למקור המידע כאן )

כיום , באוקראינה , הפלג הימני־קיצוני הלאומני הגדול ביותר, ״סבובודה״, שלו 37 מנדטים, קרא לשחרור אוקראינה מ״המאפיה המוסקבאית־יהודית״ ומתייחס ליריביו כ"יהודים". סגנו, יורי מיכלצ'ישקין, ייסד מכון שנקרא בתחילה ״מרכז המחקר יוזף גבלס״. פעילי המפלגה הפיצו תרגומים של "מיין קמפף" והפרוטוקולים של זקני ציון. הם סוגדים לסטפן בנדרה, בעל ברית של גרמניה הנאצית, שחייליו רצחו עשרות אלפי יהודים. האנטישמיות שלהם מוחצנת והובילה למעשי אלימות אכזריים נגד יהודים ולחילול בתי כנסת (איזי ליבלר, 2014 )

משרד הפנים האוקראיני אישר ב2004 את רישומה של "המפלגה האוקראינית השמרנית", שמצעה מכריז על "מלחמה בציונות ובפשיזם" ודורש להחזיר את רישום ההשתייכות האתנית בתעודות הזהות, רישום שבתקופה הסובייטית שימש לאפליית יהודים ומיעוטים אחרים. בראש המפלגה עומד גאורגי שצ'וקין, רקטור "האקדמיה האזורית למינהל", שפירסם את "אגרת המאה" בדבר "רצח העם האוקראיני בידי היהודים".( קישור למקור המידע)