בשנים 1940-1948 הצליחו מפענחי הצפנים של ארצות הברית לפצח כ3,000 מברקי מודיעין סובייטים שנכתבו כצופן בלתי חדיר לכאורה . ב1946 , עקב שגיאה גסה של הסובייטים , החל צוות מפענחים בראשות מרדית' גרדנר לקלוט שדרים שהועברו בין ארצות הברית למוסקבה. הם גילו גילוי מדהים : יותר ממאתיים אמריקאיים נעשו סוכנים סובייטים במלחמת העולם השנייה. מוסקבה החזיקה מרגלים במשרד האוצר , במשרד האוצר, במשרד החוץ, בפרוייקט האטום "מנהטן" ובעוד ארגונים בטחוניים . מבצע פיצוח הצפנים שכונה "וינונה" היה כה סודי, עד שאפילו הנשיא טרומן לא שמע עליו במשך יותר משלוש שנים. הCIA גילה לנשיא האמריקאי את דבר קיומו של "וינונה" רק ב1952 ( בגלל החשש שעובדי הבית הלבן ידליפו על קיום הפרוייקט לאנשי משרד החוץ האמריקאי) .
אבל פעילות פרוייקט וינונה הועבר מייד לידיעת האם. איי 6 הבריטי , ארגון הביון הבריטי , וכך נודע על פעילותו לקים פילבי , שהיה מבכירי ארגון הביון הבריטי ומרגל סובייטי בעצמו.
ב1950 זיהו מפענחי הצפנים של וינונה" את אחד המרגלים הסובייטים במעבדות לוס אלמוס- קלאוס פוקס, פיזקאי גרעין יליד גרמניה. אבל אנשי הCIA לא תיארו לעצמם בחלומותיהם הגרועים ביותר כי בצמרת ארגון הביון הבריטי אם. אי . 6 , יש מרגל סובייטי . פילבי הבריטי הזהיר את המרכז במוסקבה מפני המלכודת הסוגרת על פוקס, אך לא הספיק להצילו : בחקירתו הודה קלאוס פוקס במעשיו ונדון ל14 שנות מאסר. עוד כמה סוכנים סובייטים הוזהרו ע"י פילבי מפני סכנה הנשקפת להם. כמה מהם נמלטו, שניים נשארו במקומם- ג'וליוס ואת'ל רוזנברג, מארגניה של רשת ריגול בניו יורק. ב1953 הם הוצאו להורג.
המעניין הוא כי פילבי נהג לבקר קבוע במרכז פענוח הצפנים של ממשלת ארצות הברית ונפגש עם מנהל פרוייקט "וינונה", מרדית' גרדנר. איש לא העלה על דעתו שהדיפלומט האנגלי התרבותי ונעים ההליכות , שהיה ראש תחנת אם. איי 6 הבריטית בוושינגטון הוא בעצמו מרגל למען רוסיה.
מקור : בן מקנטייר , מרגל בין חברים , קים פילבי והבגידה הגדולה , הוצאת עם עובד , 2014.
הטעות של הסובייטים בהצפנה
פיצוח הצופן על ידי פרוייקט "וינונה" האמריקאי נבע מטעות שימוש בצד הסובייטי: הצופן בו נעשה שימוש היה מסוג פנקס חד-פעמי, בו כל מפתח משמש פעם יחידה בלבד. ככל הנראה, עקב רצון לחסוך בכמות המפתחות, או עקב הזמן הארוך הנדרש לייצור מפתחות, נעשה שימוש חוזר בחלק מהפנקס החד-פעמי, דבר שהוביל לפענוח חלקי של המסמכים. כ-3,000 מסמכים שיורטו בין השנים 1942 – 1945 פוענחו באופן חלקי או מלא על ידי כוחות הברית,
מפצח הצפנים האמריקאי מרדית' גארדנר הצליח במסגרת תכנית פיצוח הצפנים VENONA, לפענח שדר סובייטי המצביע על כך שבלב תכנית הגרעין האמריקאית קיים סוכן המעביר מידע לברה"מ. שבוע לאחר מכן ברה"מ מפוצצת את פצצת הגרעין הראשונה שלה, 3-5 שנים מוקדם מהמועד שהוערך על ידי קהילות המודיעין במערב.
על המדען קלאוס פוקס
קלאוס פוקס היה אחד החברים הבולטים במשלחת המדענים הבריטית ללוס אלמוס. הוא נולד והתחנך בגרמניה, ושם, בראשית שנות ה–30, הצטרף למפלגה הקומוניסטית הגרמנית. הוא ירד למחתרת לאחר שריפת הרייכסטאג ב–1933, וזמן קצר לאחר מכן נמלט לבריטניה, שם כתב דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת בריסטול. ב–1941 הוא סייע לרודולף פירלס בתקופה שבה פרויקט הגרעין הבריטי היה בחיתוליו. ב–1943, כשהבריטים הצטרפו ל"פרויקט מנהטן", פוקס עבר לארצות הברית ביחד עם פירלס. באוגוסט 1944 הצטרף ללוס אלמוס, שם עבד תחת הנס בתה, ראש קבוצת הפיזיקה התיאורטית, על מנגנון האימפלוזיה, נושא מרכזי בפיתוח פצצת הפלוטוניום. בתה ראה בפוקס את אחד מ"אנשיו החשובים ביותר", והאמריקאים ביקשו ממנו להישאר בלוס אלמוס כדי לסייע בהכנות למבצע "פרשת דרכים" (שם הקוד לניסויים הגרעיניים הראשונים אחרי המלחמה).
אלא שאז החלו הרוחות בארצות הברית לנטות נגד שיתופי פעולה עם בריטניה. חוק האנרגיה האטומית, שנחקק בארצות הברית ב–1946, אסר על העברת מידע הנוגע לנשק גרעיני — שהוגדר כ"מידע מוגבל" — לכל מדינה זרה, לרבות בריטניה. באוגוסט 1946 חזר פוקס לבריטניה והצטרף מיד לתוכנית בריטית סודית לבניית פצצת אטום בהארוול, כראש המחלקה לפיזיקה תיאורטית.
פוקס העביר את כל הידע שרכש בלוס אלמוס — מידע אמריקאי רב ומסווג ביותר — לצוות בהארוול. אבל מה שהבריטים והאמריקאים לא ידעו היה שהוא העביר את אותו המידע גם למודיעין הסובייטי.
בקיץ 1949 החל מידע מודיעיני שהגיע מפרויקט "וינונה" (שם הקוד של מבצע פענוח צפנים אמריקאי נגד הסובייטים, שהבריטים שותפו בו) להצביע על כך שפוקס ריגל למען רוסיה.
ראה גם : Venona project – Wikipedia, the free encyclopedia
