חורחה וידלה ששלט בארגנטינה מ-1976 מת בתאו בבית הכלא בנסיבות טבעיות בגיל 87. בתקופתו, אלפי אזרחים נחטפו ונרצחו בחשד שהיו פעילי שמאל. הוא מעולם לא הביע חרטה על חלקו בדיכוי
חורחה רפאל וידלה, מפקד החונטה ששלטה בארגנטינה בתקופת הדיקטטורה, מת היום (שישי) בבית הכלא בגיל 87. וידלה היה הנשיא הראשון להוביל את החונטה הצבאית שהעלימה אלפי פעילי שמאל וחשודים בהשתייכות לשמאל ב"מלחמה המלוכלכת" בין השנים 1976 ל-1983. את שנותיו האחרונות בילה מאחורי סורג ובריח לאחר שנשפט בין היתר על חלקו בהעלמת תינוקות של אסירים פוליטיים שנאסרו במרכזי עינויים. דובר ממשלת ארגנטינה אמר כי וידלה מת בנסיבות טבעיות בתאו מחוץ לעיר הבירה בואנוס איירס.
"וידלה שלט בממשלה שעסקה באחד מהדיכויים האכזריים ביותר שנראו אי פעם באמריקה הלטינית המודרנית", אמר חוסה מיגל ויונקו, ראש ארגון זכויות אדם. "הוא היה יהיר עד הסוף ולא היה מוכן להכיר באחריותו לזוועות הרבות שבוצעו בארגנטינה. רבים מסודות הדיכוי ימותו איתו".
פעילי זכויות אדם טוענים כי כ-30 אלף בני אדם "נעלמו" – ככל הנראה נחטפו ונרצחו – בתקופת הדיקטטורה, שהחלה ב-1976 בעת שווידלה ושני אנשי צבא נוספים ביצעו הפיכה צבאית נגד הנשיאה מריה אסטלה מרטינז דה פרון, אלמנתו של הנשיא לשעבר חואן דומינגו פרון. וידלה, ששלט עד 1981, שם לו למטרה את איגודי העובדים, הסטודנטים, העיתונאים וכל מי שנתפס כקשור לקומוניזם.
בשנה שעברה וידלה אמר לעיתונאי ארגנטינאי כי הדיכוי שהוא הנהיג היה המחיר שארגנטינה נאלצה לשלם כדי להישאר רפובליקה. "מלחמה, בטבעה, היא אכזרית", אמר. "מלחמה פנימית, בין אחים, היא אכזרית במיוחד". וידלה השעה זמן קצר לאחר ההפיכה את הפעילות הסדירה של הקונגרס, הממשלות המקומיות ובית המשפט העליון. שנתיים לאחר שראול אלפונסין נבחר באופן דמוקרטי לנשיאות ב-1983 וידלה נידון למאסר עולם על פגיעה בזכויות אדם תחת שלטונו.
הוא בילה רק חמש שנים בכלא מאחר שקיבל חנינה ב-1990 מהנשיא לשעבר קרלוס מנם. ב-1998 שופט ביטל את החנינה ווידלה בילה עוד עשר שנים במעצר בית לפני שנשלח שוב לכלא בשנת 2008.
ארגנטינה: מת מנהיג החונטה בתקופת הדיקטטורה
"הרשעתם של הגנרלים וידלה וביניונה בחטיפה, עינויים ורצח נתפסה כצעד גדול של המערכת המשפטית בארגנטינה לעשיית צדק עם האחראים לזוועות שנעשו במדינה בשנות הדיקטטורה.
פסק הדין במשפטו האחרון של וידלה הראה כיצד לאורך שנות הדיקטטורה בארגנטינה הוציאה החונטה לפועל תוכנית מפורטת לחטיפת ילדיהם של מתנגדי השלטון, שהיו מזוהים עם מיליציות השמאל. נשותיהן של אותם פעילים שהיו בהריון נלקחו למתקני מעצר סודיים וילדו שם תחת השגחה. אחרי לידתם, נמסרו התינוקות לידי משפחות אומנה של אנשי צבא ומשטרה.
תוכנית חטיפת התינוקות פעלה בארגנטינה בלבד והבדילה אותה ממדינות אחרות באמריקה הלטינית שבהן שלטו חונטות צבאיות בשלהי שנות השבעים. על פי ההערכות הרשמיות, לפחות 13 אלף בני אדם נחטפו, עונו ונרצחו בשנות "המלחמה המלוכלכת" בארגנטינה.
עדויות מהתקופה
בנפול אויבך, לא תשמח?
20 שנה לקח לרשויות בארגנטינה לטפל בסוגיית החטיפות, ההוצאות להורג והעלמת התינוקות שאפיינו את תקופת "המלחמה המלוכלכת" בשנות ה-70
"משהו מוזר אירע בבוקר ה-24.3.1976 בבואנוס איירס. רעש המכוניות ברחוב בו התגוררתי נעלם ורחש אלים של זחלי משוריין שלא הכרתי, גרם לי לפתוח את התריסים, להוציא את הראש וכמעט לאבד אותו. “לסגור חלונות או שאני יורה!”, גער לעברי חייל עם תת מקלע. הבטתי וראיתי טבעת אנושית שאבטחה עוד מעשה חטיפה, אחד מתוך עשרות אלפי חטיפות שביצע המשטר הצבאי שתפס באותן שעות את השלטון בארגנטינה בהנהגתו של חורחה רפאל וידלה".
לזיכרונות של שלמה סלוצקי בעיתון "הארץ"
מאסר להורים שאימצו תינוקת חטופה
בני זוג ארגנטינאים שאימצו לפני שלושים שנה תינוקת שהוריה נעצרו על ידי הממשל הצבאי ועקבותיהם נעלמו, נידונו לעונשי מאסר של שבע ושמונה שנים, בעקבות תביעה של בתם המאומצת
אמהות פלסה דה מאז'ו – ויקיפדיה
בוטלה החנינה של מאות ממבצעי "המלחמה המלוכלכת" בארגנטינה
צילום : האמהות בפגישה עם נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר, ב-2005
2005
.ראה גם :
המלחמה המלוכלכת
החל מאמצע שנות ה- 70 ועד לאמצע שנות ה- 80, שימשו הכוחות המזוינים של ארגנטינה ככלי בשירות שלטון החונטה, במסגרת המלחמה המלוכלכת נהרגו ונעלמו עשרות אלפי אזרחים. בין השנים 1976 ל-1983 נחטפו בארגנטינה 30 אלף בני אדם על ידי כוחותיו של הגנרל חורחה וידלה, אלפיים מתוכם הי יהודים. ממשלת ישראל קיימה יחסים דיפלומטיים ענפים עם המשטר הדיקטטורי ומכרה לו אמצעי לחימה ומטוסים. משפחות החטופים התדפקו על דלת שגרירות ישראל בתחינה לעזרה אך ללא הועיל.
המלחמה המלוכלכת – ויקיפדיה
ראה גם :
כת צבאית, הקרויה גם חונטה צבאית (ספרדית: Junta militar), או בקיצור חונטה ("אסיפה", "מועצה"), היא כינוי למשטר המונהג במשותף על ידי קציני צבא בכירים, בדרך כלל בעקבות הפיכה צבאית. לעתים מנהלת הכת הצבאית בעצמה את ענייני המדינה, ולעתים היא ממנה את אחד מחבריה או אדם אחר לעמוד בראש הממשלה.
בניגוד למשטרים דיקטטוריים אחרים, הנבנים סביב אדם מסוים שתופס את השלטון, חונטות נוטות לתפוס את השלטון בדרך כלל במקרים של אי-יציבות פוליטית. כך, למשל, היווה החשש מהקומוניזם עילה לתפיסת השלטון בידי חונטות במדינות שונות בעולם בין שנות ה-50 לשנות ה-70.
כת צבאית – ויקיפדיה
מפקד משטרה ארגנטינאי לשעבר, שהואשם בפשעים נגד האנושות, ירה בעצמו למוות מול מצלמות הטלוויזיה, שהמשיכו להעביר בשידור חי את המתרחש בסצינת ההתאבדות.
מריו פררה הואשם כי בשנים 1976-1983, בזמן שליטת החונטה הצבאית בארגנטינה, עמד בראש מחלקת החקירות שנהגה לחטוף ולענות מתנגדים למשטר. ביום שישי האחרון העניק פררה ראיון טלוויזיוני נדיר במרפסת ביתו בזמן ששוטרים היו בדרך לעצור אותו. בראיון, בו לבש חולצה שחורה ייצוגית וכובע קאובוי, אמר פררה כי הוא חף מפשע ולא ביצע פשעים מעולם.
לאחר סיום הראיון אמר לאישתו כי "יאהב אותה לנצח", שלף אקדח שהוחבא במגפיו וירה לעצמו בראש, כשהוא מכוון לחלק שמאחורי האוזן. מצלמות תחנת הטלוויזיה "קרוניקה" עדיין היו בשידור חי לאחר הירי, בזמן שכל משפחתו ההמומה התאספה סביבו.
ארגון משפחות הקורבנות אמר כי ההתאבדות הינה חלק מברית שתיקה של כל הבכירים בחונטה שקובעת כי מפקד משטרה לשעבר לעולם לא יעיד כנגד הקולגות שלו למעשי החטיפה והטבח של 30,000 ארגנטינאים שנרצחו בתקופת "המלחמה המלוכלכת".
