חקר , ליקט וערך : עמי סלנט,
ארמון דריווש המפואר היה ממוקם בעיר מרבדשט, אזור פארס. האזור של טאכט-ג'אמשיד (שבמערב מכונה פרספוליס) "עיר הפרסים", בתקופת האחמדינים נקרא Pārse
בפרסית עכשווית האתר נקרא "תאחתה ג'משיד" (הכס של ג'משיד) או "פארסה".
המיקום הגיאוגרפי : 70 ק"מ צפונית-מזרחית מהעיר שיראז, מחוז פארס
דריוש הגדול (550 לפנה"ס – 486 לפני הספירה) היה המלך הפרסי הרביעי של האימפריה האכימנית. הוא שלט באימפריה בשיאה, כאשר אדמותיה כללו חלק גדול ממערב אסיה, הקווקז, כמו גם חלקים מבלקן, אזורי חוף הים השחור, צפון קווקז ומרכז אסיה. תחת שלטונו של דריוס, הממלכה נמתחה עד עמק האינדוס במזרח הרחוק וחלקים מצפון וצפון מזרח אפריקה כולל מצרים, לוב וסודן.
דריווש הראשון אף הצליח להעצים את כוחו הצבאי על ידי צירופו של הצי הפיניקי המפואר אל גדודיו. דריווש ניסה להרחיב את גבולות ממלכתו אל תוך היבשת האירופית כשניסה לפלוש אל יוון, אך פלישתו נבלמה כשהובסו כוחותיו בקרב מרתון.
כשאר מלכי פרס לפניו, גם דריווש הטמיע בממלכתו מדיניות של סובלנות דתית ותרבותית, ובשנת 516 לפנה"ס, השנה השישית למלכותו, נשלמה מלאכת בניית בית המקדש השני
דריווש בנה מערכת דרכים מפותחת לתעבורת סחורה ונשק בין ערים ומדינות בעבור ממשלו. דרכים אלו סייעו להתפתחות המסחר במדינה.
המבנים העתיקים ביותר בחורבות פרספוליס מתוארכים בערך לשנת 515 לפנה"ס. הארכאולוג הצרפתי, אנדרה גודאר, אשר חקר בפרספוליס בשנות השלושים במאה ה-20, האמין כי היה זה כורש הגדול אשר בחר את מיקומה של פרספוליס, אך היה זה דריווש הראשון שהקים את האתר. דריווש הורה על בניית ארמון אפדאנה, "אולם הוויכוחים" ובית האוצר המרכזי וסביבתו, אשר הושלמו בתקופת שלטונו של בנו, חשיארש הראשון. הבנייה נמשכה עד קץ השושלת האחמנית.
חורבן העיר
במהלך הפלישת הכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול שלח אלכסנדר הגדול את הכוח המרכזי של צבאו לפרסופוליס בדרך המלך הפרסית בשנת 330 לפנה"ס. אלכסנדר ניצח את הפרסים במעבר הרים צר שנקרא שערי פרס בהרי זגרוס וכבש את העיר. בזמן שהותו של הצבא היווני-מוקדוני בעיר פרצה שרפה בארמון חשיארש והאש התפשטה ברחבי העיר. לא ברור האם מדובר בתאונה או בהצתה מכוונת בהוראתו של אלכסנדר כנקמה על שרפת האקרופוליס באתונה במהלך מלחמת פרס–יוון השנייה.
האתר
למרות החורבן עדיין מבחינה ארכיאולוגית האתר של הארמון שמור היטב ויש בו הרבה ממצאים מרשימים שנותרו מהארמון המפואר .
ניתן לחלק את סוגי המבנים לשלוש קבוצות – מגורים צבאיים; בית האוצר; ואולמות קבלת הפנים והמגורים המלכותיים. מבנים ראויים לציון כוללים את המדרגות הגדולות, שער העמים, ארמון האפדנה, היכל מאה העמודים, היכל טריפילון וארמון טכרה של דאריוס, ארמון החדיש של חשיארש, בית האוצר האימפראלי, האורוות המלכותיות ובית המרכבה.
מקורות
פרספוליס באתר אנציקלופדיה בריטניקה
