היום, 14 בנובמבר , בשנת 1940, הלופטוואפה הגרמני מפציץ את העיר קובנטרי עם למעלה מ-500 מפציצים, המתקפה ההרסנית ביותר על העיר במהלך המלחמה. מפעלים, בתים , כנסיות נהרסו או ניזוקו קשה.
רקע
העיר קובנטרי הייתה עיר תעשייתית כבר מזמן המהפכה התעשייתית בבריטניה ושכנו בה כבר מהמאה ה-19 מפעלי מתכת גדולים. המפעלים בקובנטרי ייצרו מכוניות, אופניים, מנועי מטוסים ומאז 1900 גם תחמושת. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוסבו מפעלים רבים בקובנטרי למפעלי נשק וקובנטרי הפכה לאחד ממרכזי התעשייה הצבאית החשובים בבריטניה. בקובנטרי יוצרו בזמן מלחמת העולם הראשונה 25% ממספר המטוסים שיוצרו בבריטניה כולה. כמו ערים תעשייתיות אחרות שהתפתחו במהירות במהפכה התעשייתית, בקובנטרי מפעלי התעשייה ובתי המגורים היו באותם האזורים, אם כי בין מלחמות העולם הוקמו בקובנטרי שכונות מגורים מרוחקות מאזורי התעשייה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנטרי 238,000 איש שחלק גדול מהם עבדו במפעלי התעשייה שייצרו בין השאר נשק רב. היותה של קובנטרי מרכז לייצור נשק הפכה אותה ליעד מובהק של הפצצה אסטרטגית.
ב-14 בנובמבר נערכה ההפצצה הקשה ביותר על קובנטרי. מבצע הפצצה גדול ממדים של הלופטוואפה שנקרא: "מבצע סונטה לאור ירח" (על שם הסונטה הידועה של לודוויג ואן בטהובן והעובדה שליל ההפצצה היה ליל ירח מלא), בו השתתפו יותר מ-500 מטוסי הפצצה גרמניים, בעיקר מסוג היינקל He 111, יצא לפועל ומטרתו הפצצת קובנטרי. המבצע נערך פחות משבוע לאחר שמטוסי חיל האוויר המלכותי הטילו פצצות על מינכן וכנראה כנקמה על כך. מטרת המבצע הייתה השמדת מפעלי התעשייה של קובנטרי והיה ברור שדבר זה ייעשה במחיר גבוה של חיי אדם.
טכנולוגיה גרמנית חדשה
מטוסי הלופטוואפה הוכוונו אל קובנטרי בעזרת טכנולוגיה חדשה. אל המטרה נשלחו שתי קרני רדיו כאשר לכל אחת מהן צליל מיוחד אותו הייתה מסוגלת לזהות מערכת שהותקנה במטוס. לכל אחת מקרני הרדיו היה צליל משלה והטייסים שטסו בין שתי הקרניים יכלו לשמוע אם הם סוטים מן המסלול. שתי הקרניים התלכדו מעל המטרה וכאשר הגיע מטוס אל נקודת התלכדות הקרניים השתנה הצליל והטייס ידע שכעת זה הזמן להטיל את הפצצות. למודיעין הבריטי היה מידע על טכנולוגיה זו של הגרמנים ועל פי איתור הקרניים ששודרו על ידי הגרמנים הם ידעו שמטרת ההפצצה היא קובנטרי כבר כמה שעות לפני ההפצצה, אך הבריטים כשלו בניסיונם לשבש את הקרניים.
כוחות ההגנה האווירית סביב קובנטרי היו דלים. היו סביבה רק 24 תותחים נגד מטוסים מסוג "3.7 ו-12 תותחים מסוג בופורס 40 מ"מ. התותחים הללו ירו למעלה מ-6,700 פגזים אך הם לא היו יעילים. מתוך מעט יותר מ-500 המטוסים שנשלחו לקובנטרי הגיעו כ-450 ורק אחד הופל בוודאות על ידי ההגנה האווירית.
בשעה 19:00 בערב נשמעה אזעקה בקובנטרי, וב-19:20 הגיע הגל הראשון של המטוסים הגרמניים, שהפציץ בעיקר מבני תשתיות (חשמל, מים, גז וטלפון). עשר דקות מאוחר יותר החלו להגיע מטוסים נוספים שהפילו בעיקר פצצות תבערה.
בשעה 20:00 בערך נפגעה קתדרלת קובנטרי מפצצת תבערה והחלה לבעור. צוותי כיבוי אש הצליחו להשתלט על שרפה זו אך מאוחר יותר במהלך הלילה היא נפגעה שוב והגג שלה קרס.
בעיר השתוללו יותר מ-200 שרפות גדולות בעקבות ההפצצות וכוחות כיבוי האש התקשו לתת להן מענה, גם מפני שרשתות הטלפון קרסו ולא ניתן היה לדווח היכן יש שרפות. ההתקפה הגיעה לשיאה בסביבות חצות ובשעה 2:00 לפנות בוקר נגמרה התחמושת של תותחי הנ"מ בסביבת העיר והמטוסים הגרמניים המשיכו להטיל פצצות באין מפריע. ההפצצות המשיכו עד לפנות בוקר והסתיימו רק מעט אחרי 5:00 בבוקר. אזעקת הרגעה נשמעה ב-6:15 של ה-15 בנובמבר.
תוצאות ההפצצה היו הרסניות, כשני שלישים מבנייני העיר נפגעו ויותר מ-4,300 מבנים נהרסו כליל. ההערכה היא שמספר ההרוגים בהפצצת ה-14 בנובמבר הוא 568, ועוד 863 נפצעו קשה ו-393 קל, אך אין בנמצא נתונים מאומתים. כשליש ממפעלי התעשייה בעיר נהרסו כליל, שליש נוסף ניזקו באופן קשה והשאר ספגו פגיעות קלות. בין המפעלים היו מפעלי נשק רבים אך הפגיעה במאמץ המלחמתי הייתה זמנית בלבד, זאת מפני שחלק מהמפעלים הועברו עוד לפני כן לפאתי העיר ובשל עבודות השיקום המאומצות. בסך הכול הוטלו על קובנטרי בבליץ כ-500 טון של חומר נפץ ו-36,000 פצצות תבערה.
בעקבות הבליץ
כתגמול להפצצת קובנטרי ביצעה בריטניה בדצמבר 1940 את מבצע אביגיל רחל בו הופצצה העיר מנהיים בגרמניה. ב-16 בנובמבר 1940, יומיים לאחר ההפצצה על קובנטרי ביקר בעיר המלך ג'ורג' השישי לאות הזדהות ובהמשך ביקר בעיר גם ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל.
יותר מ-800 מהרוגי הבליץ על קובנטרי נקברו בקבר אחים בבית הקברות רואד בלונדון רובם נהרגו בבליץ של ה-14 בנובמבר 1940 ובבליץ של אפריל 1941. הקבורה ההמונית הראשונה בקבר אחים זה נערכה ב-20 בנובמבר 1940.
לאחר המלחמה הוקמה וועדה בראשות ויליאם רוטס שעסקה בשיקום העיר. השיקום נעשה על פי תוכנית אדריכלית של האדריכל דונלד גיבסון, שהציע ליצור מחדש את מרכז העיר ולבנות בו מדרחוב ומרכז קניות מודרני.
צילום: Imperial War Museum
