הפצצות רוטרדם במלחמת העולם השנייה, המכונות גם "הבליץ על רוטרדם" בוצעו ב־14 במאי 1940 על ידי הלופטוואפה הגרמני במלחמת העולם השנייה. רוטרדם הייתה העיר הראשונה שנהרסה באופן טוטאלי. כמעט 900 אנשים נהרגו, וכ־85,000 איבדו את ביתם. ההצלחה הפיזית והפסיכולוגית, הובילה לכך שהאוברקומנדו דה לופטוואפה (OKL) איים על הממשלה ההולנדית בהפצצות על העיר אוטרכט אם הממשלה ההולנדית לא נכנעה. הולנד נכנעה בבוקר למחרת.
לצבא ההולנדי לא הייתה דרך אפקטיבית לעצור את המפציצים (חיל האוויר של הולנד חדל להתקיים והנשקים נגד המטוסים שלהם הוזזו להייג), אז כשהם קיבלו אולטימטום דומה שבו הגרמנים איימו להפציץ את העיר אוטרכט, הממשלה ההולנדית החליטה להיכנע במקום להסתכן בהרס של עוד עיר. מקורות הולנדים ובריטים עדכנו את הציבור בעזרת חדשות בין-לאומיות שהפלישה לרוטרדם הייתה על עיר פתוחה שבה 30,000 אזרחים נהרגו (המספר האמיתי היה בסביבות 900) ו-"אפיין את ההריסה של העיר העתיקה כמעשה ברברי ולא מתחשב".
התוצאה
הממשלה הבריטית ויתרה על הכוונה להפציץ רכוש אזרחי מחוץ לאזורי לחימה (שהיו האזורים הגרמנים מזרחה מריין, אחרי נפילת פולין) כטקטיקה צבאית. מדיניות זו ננטשה ב -15 במאי 1940, יום לאחר ההפצצות על רוטרדם, כאשר ה-RAF הופנה לתקוף יעדים ברוהר, כולל מפעלי נפט ומטרות תעשייתיות אחרות אשר סייעו למאמץ המלחמתי בגרמניה, כמו תנורי רם שבלילה היו מאירים את עצמם. פשיטת ה-RAF הראשונה על פנים גרמניה התרחשה בליל ה-15/16 במאי 1940.
"כאשר התרחשה הפלישה להולנד הוחזרתי מחופשה והמשכתי במבצע הראשון שלי ב־15 במאי 1940 נגד גרמניה היבשתית. היעד שלנו היה דורטמונד ובדרך חזרה הובלנו דרך רוטרדם. חיל האוויר הגרמני הפציץ את רוטרדם יום קודם והעיר עדיין הייתה בלהבות. הבנתי אז היטב כי המלחמה מדומה נגמרה וכי זה היה אמיתי. באותה עת כיבו, שירותי הכיבוי, מספר שריפות אז עדיין היו שריפות ברחבי העיר. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי הרס משריפות בסדר גודל זה. המשכנו ישר לחלק הדרומי של רוטרדם בגובה של 6,000 או 7,000 רגל, ובאמת יכולת להריח את העשן מהשריפות הבוערות על האדמה. הייתי בהלם לראות כזו עיר בלהבות. הרס בקנה מידה שמעולם לא חוויתי." -קומודור האוויר ווילף ברנט
יום זיכרון היסטורי בהולנד– 14 במאי 1940 – על הפצצת עיר שניתן היה למנוע. הצבא הגרמני פלש להולנד ואיים להפציץ את רוטרדם. התנהל מו"מ עם הולנד על תנאי כניעה. מברק שנשלח ללופטוואפה עם הנחייה לעכב ההפצצה לנוכח המו"מ – לא הגיע משום מה ליעדו. בכל שנה, ביום ההפצצה, מוארים שמי העיר בזרקורים
