פקודה מס' 227 הייתה פקודה צבאית שהוציא יוסיף סטלין ב-28 ביולי 1942 מתוקף תפקידו כקומיסר העממי של הכוחות המזוינים של ברית המועצות. על פי הפקודה חל איסור מוחלט על חייל בחזית לסגת או לעזוב את העמדה ללא אישור. הפקודה מפורסמת בשל הביטוי אף לא צעד אחורה! (ברוסית: Ни шагу назад!; ני שאגו נזד) שהפך לססמת תעמולה סובייטית ידועה עד סוף מלחמת העולם השנייה.
ב-28 ביוני 1942 (שנה לאחר תחילת מבצע ברברוסה), פתחו הגרמנים ב"מבצע מקרה כחול" אשר במסגרתו התקדמו במהירות לכיוון סטלינגרד מצד אחד ולכיוון הקווקז מצד שני. בצבא האדום השתררו יאוש ודמורליזציה כללית, אשר גרמו לסטלין לפרסם את הפקודה. את הפקודה ניסח עבור סטלין הגנרל אלכסנדר ואסילבסקי,[1] והיא נועדה למנוע עריקות ונסיגות בהלה. על פי הפקודה חל איסור מוחלט על חיילים בחזית לסגת או לנטוש את העמדה שלהם ללא הוראה מגבוה. על פי הפקודה: "מפיצי בהלה ופחדנים יושמדו בו במקום. יש לחסל לחלוטין את מנטליות הנסיגה. מפקדי ארמיות שירשו נטישת עמדות מרצון יודחו ויישלחו למשפט מיידי בבית דין צבאי".
בול דואר סובייטי עם הביטוי "אף לא צעד אחורה!"
הפקודה יושמה באכזריות דורסנית. בכל ארמייה הוקמו קבוצות חסימה שירו בחיילים נסוגים. עוד לפני כן היו בצבא האדום אנשי נ.ק.ו.ד. שביצעו את אותה משימה ללא הוראה מיוחדת. למפקדי הארמיות ניתנה אפשרות להוציא להורג ללא משפט עד אלף איש שעברו על הפקודה. גנרלים רבים ניצלו את הפקודה כדי לחסל חשבונות ולירות בחיילים חפים מפשע. חיילים שלא הוצאו להורג במקום נשלחו לשטראפבאט – גדודי העונשין. לאחר המלחמה נאסר פרסום פרטים על הפקודה אף על פי שחולקה בקרב כל היחידות. קיומה התגלה לאזרחי ברית המועצות רק ב-1988. עם זאת הביטוי "אף לא צעד אחורה!" אשר נכלל בפקודה הפך לססמת תעמולה סובייטית ידועה עד סוף המלחמה
