היום לפני 52 שנה : ג'ונסון חותם על חוק זכויות האזרח

"מחיאות הכפיים רעמו. לינדון בי ג'ונסון נותר יושב אל השולחן שעליו הונחו מבעוד מועד עשרות עטים. כמה ג'נטלמנים מהקהל נערכו סביבו, ומאחוריהם התגודדו עוד עשרות. ג'ונסון פרש לפניו גיליונות רחבים ונטל את העט הראשון. חתם במקום אחד, החליף את העט באחר, חתם שוב והחליף עט פעם נוספת. בתוך המולת הקולות הנמוכים הבליח ונמוג סקסופון ג'אזי.

ג'ונסון הסתובב אל שני גברים הדורים שעמדו מאחוריו, והגיש להם את שני העטים הראשונים. אלה היו אנשי קונגרס. אחר כך המשיך לחתום, והמשיך לחלק עטים, מזכרת מהמעמד ההיסטורי. הג'נטלמנים קיבלו אותם לידיהם כאילו היו סוכריות.

"ברכות, ברכות"; אמרו לו בתמורה, וממעל ריחפו הלצות של נימוס. "ג'וני, אתה קיבלת כבר?", פנה הנשיא לאחד הנוכחים בנימה הדרומית העממית שאפיינה אותו, "רוי, מה העניינים? אני נורא שמח לראות את כולכם. קח עט". ואז הביט ג'ונסון מעל כתף שמאל שלו, ושם עמד הד"ר מרטין לותר קינג. עכשיו היה תורו לקבל עט.

זה היה ב-2 ביולי 1964, יומיים לפני יום העצמאות האמריקאי; החוק עליו חתם ג'ונסון היה אחד המכריעים והגורפים בהיסטוריה של עמו.

"הצעת החוק שאושרה סופית מעניקה שוויון לכושים כמעט בכל שטחי החיים, מכריזה כבלתי חוקיים כל אפליות נגדם במוסדות ציבור, בתי מלון מסעדות וכו', ומעניקה להם שוויון בתעסוקה בחברות באיגודים מקצועיים ובהפעלת זכויות האזרח היסודיות", דווח בעמוד הראשי של "הארץ" ביום שאחרי החתימה ההיסטורית, אשר שמה קץ "לשנה של דיונים ממושכים וחריפים בשני בתי הקונגרס האמריקאי".

לא עוד דיינרים שרק לבנים יכולים לסעוד בהם, לא עוד ברזיות נפרדות ושירותים נפרדים, אוטובוסים מחולקים ושכונות ששחורים אינם יכולים לגור בהן. לא עוד הפליה בקבלה לאוניברסיטאות ובתי הספר, ומחסומים שאין לעבור בכניסה למקומות עבודה. לא עוד אמצעים נכלוליים לשלילת זכות ההצבעה משחורים.

עשר שנים אחרי שבית המשפט העליון קבע כי אסור לקיים הפרדה בין לבנים ללא-לבנים בבתי הספר; תשע שנים אחרי שרוזה פארקס סירבה לפנות את מקומה באוטובוס ללבן; כשנה אחרי שלותר קינג נשא בוושינגטון את נאום "יש לי חלום" ופחות משבועיים לאחר ששלושה סטודנטים לבנים מהתנועה לזכויות אזרח נרצחו בדרום בידי מתנגדיהם הלבנים – הצעת חוק זכויות האזרח האמריקאי היתה לחוק.

ד"ר קינג היה זהיר בשמחתו, ודיבר על "תקופת מבחן". עידן הרקונסטרוקציה שאחרי סוף מלחמת האזרחים האמריקאית גם הוא נשא הבטחה לשיוויון, שנמחצה באלף מזימות שהשאירו את האפרו-אמריקאים מחוץ למעגל האזרחי. ואמנם, ארבע השנים הבאות יהיו רוויות במהומות ובאלימות על רקע מתיחות בין הגזעים. מיד עם החתימה על חוק זכויות האזרח התחילו מדינות בארה"ב לחפש דרכים שיכבידו על יישומו. בגטאות מוכי העוני בערים הגדולות שחורים התקוממו בכעס ובאכזבה; ולקראת סוף העשור, ב-1968, נרצח מרטין לותר קינג.

אבל החוק שעליו חתם ג'ונסון היום לפני 52 שנים היה תחילתו של השינוי החברתי והפוליטי העמוק שעליו חלם קינג."

מקור וקרדיט : טל לוי, לין , עיתון "הארץ"

  הנשיא ג'ונסון : אחד הנשיאים הגדולים בתחום מדיניות הפנים – שוויון זכויות, זכויות הפרט ורווחתו.

מי שעמד מאחורי החוק, וכמובן חתם עליו היה הנשיא לינדון ביינס ג'ונסון. דומני שמעטים יודעים עד כמה השפיע נשיא זה על המערכת החברתית-כלכלית של אמריקה בסדרת חוקים שהוא יזם. ג'ונסון, בעיני רבים, איש מדינת טקסס השמרנית, קשור בעיני הבריות במלחמת ווייטנאם, שאותה קיבל בירושה מן הנשיא הנערץ בארצו ובעולם, ג'ון קנדי. קנדי גם קשור בניסיון הנפל להפיל את שליט קובה הקומוניסטי פידל קסטרו במה שידוע היה כמערכה ב,"מפרץ החזירים". מאידך הוא זכה לתהילה על המערכה שהוא ניהל נגד ברה"מ במשבר הטילים הקובני.מעבר לזה קנדי, בהירצחו נשאר בגדר חלום שלא הוגשם. ג'ונסון שנבחר להיות סגנו, כדי לאזן את הליברליות של הנשיא מן החוף המזרחי, הוכיח עצמו כאחד הנשיאים הגדולים בתחום מדיניות הפנים – שוויון זכויות, זכויות הפרט ורווחתו. אנו כאן בארץ כמובן זוכרים אותו בתמיכתו בנו בעת מלחמת ששת הימים.

מקור וקרדיט : צבי גיל

  ראה גם : סקירה על הנשיא לינדון ג'ונסון ותקופתו ( מומלץ)

President Lyndon B. Johnson is applauded as he finished his speech in the White House in Washington on July 2, 1964, over a radio-TV network prior to signing the 1964 Civil Rights Bill. Front row from left: Atty. Gen. Robert F. Kennedy, Sen. Everett M. Dirksen, R-Ill; Sen. Hubert H. Humphrey, D-Minn.; Rep. Charles Halleck, R-Ind.; and Rep. Emanuel Celler, D-N.Y. Second row: Whitney Young, behind Dirksen, executive director, National Urban League; Rep. Richard Bolling, D-Mo.; Dr. Martin Luther King, Southern Christian Leadership Conference; and Sen. Thomas H. Kuchel, R-California. (AP Photo)

3