היחידה הבריטית אשר שימשה כדגם לסיירת מטכ"ל

8588

מאת ami

11 שנים לפני

SAS- Special Air Service

ההשראה לסיירת מטכ"ל: הקומנדו הבריטי – SAS

מקימי סיירת מטכ"ל שאבו את ההשראה ליחידה מה S.A.S ועיצבו אותו בדמות היחידה הבריטית. אפילו המוטו שלהם, "המעז מנצח", לקוח מהמוטו של יחידת SAS הבריטית.

"הגנרל ניל ריצ'י , סגן מפקד הכוחות הבריטיים בצפון אפריקה , כמעט וחטף התקף לב כאשר בעת ששהה בלשכתו בקהיר זינק לעברו לפתע צל ענק, נעמד דום והצדיע " המפקד , שמי סגן דיוויד סטרלינג ואני מתנצל" על ההפרעה ועל כניסתי בלא אישור", אמר האיש מאחורי הצל- קצין זוטר וגבה קומה שהצליח להערים על הש"ג ועל הרל"ש ולהסתנן ללשכה. ,"אני חייב לדבר איתך, יש לי רעיון איך להכות את רומל"

"למרות החריגה מהנהלים המקובלים , הקשיב גנרל ריצ'י בעניין רב לתוכניותיו של סטרלינג לגבי רומל (" שועל המדבר" ) . לאחר שדלה עוד פרטים מהקצין הצעיר והחצוף-משהו, הוא לקח אותו לשיחה עמוקה יותר עם גנרל קלוד אוקינלק , המפקד העליון של כוחות הוד מלכותו באזור, ביחד אישרו שני הקצינים רמי-הדרג לסטרלינג להקים יחידה שהייתה מאז לאגדה." ( מקור וקרדיט , גד שמרון) .

את הקמת היחידה יזם , כאמור לוטננט (סגן דייויד סטרלינג, ששירת ביחידת הקומנדו ה-8 של צבא בריטניה – ביולי 1941 הוא התגנב למפקדת הכוחות הבריטיים בקהיר בזמן חופשת-פציעה, והציע את הרעיון למפקד הכוחות בכבודו ובעצמו (אותה התגנבות היתה דומה מאוד למבצעים שהיחידה תבצע בעתיד…) – הרעיון שלו היה להקים יחידה קטנה שאנשיה יהיו מאומנים בתצפיות סיור וחבלה, ותפקידה יהיה לבצע פשיטות בעומק שטח האויב לאיסוף מידע וגרימת נזק למערכי האויב העורפיים (בנוסף יהיה לפשיטות אלה אפקט פסיכולוגי, כשהאויב ירגיש שהוא אינו בטוח גם בבסיסיו-שלו). הקמת היחידה אושרה לבסוף, אך ביצוע ההקמה בפועל היה קשה – למפקדי הכוחות לא היה אמון או הבנה בהפעלת כוחות מיוחדים (מחלה שקיימת עד היום בצבאות מסויימים, גם במערב הנאור), והם סבלו מקיבעון מחשבתי בנוגע לצורת הלחימה.
לאחר שהיחידה הוקמה רשמית היא שוכנה בבסיס כברית לחוף האגם המר הגדול שליד תעלת סואץ. היחידה התייבשה זמן רב באימונים כשאפילו ציוד מינימלי לא הוקצה לה (את המאהל של היחידה על כל ציודו, הקימו מציוד שנגנב מחטיבה ניו-זילנדית ששכנה בבסיס קרוב). מחוסר בהקצאת מטוס ללימודי צניחה, דימו החיילים את הנפילה אל הקרקע ע"י קפיצה ממשאית במהירות 50 קמ"ש…

בסופו של דבר היחידה התארגנה, התאמנה, והוכשרה לביצוע – מבצעה הראשון היה בליל 14/15 לדצמבר 1941, והוא כלל פשיטה על שדה תעופה גרמני בסירטה שבלוב (וזאת כסיוע להתקדמות הכוחות הבריטיים בגזרה). לצורך הפשיטה יצרה היחידה קשר-עבודה עם "קבוצת המדבר ארוכת-הטווח" (LRDG) בפיקודו של רלף בגנולד – יחידת סיור זו השתמשה בטנדרים אזרחיים שהוסבו והוסוו לפעילות עומק במדבר, ויכלה לספק את שירותי הניוד והסיוע הנחוצים.
המבצע הצליח יפה (למרות שהיו אבידות לכוח), ופתח את הדרך לעשרות מבצעים מאחורי קווי הגרמנים והאיטלקים – רוב הסטנדרטים והבסיס לתורת הלו"ז המודרני הומצאו אי-שם במדבריות צפון אפריקה (לא לבלבל עם תורת הלו"ז הצה"לי, שלא קשור לעניין). במהלך השנה הראשונה לפעולתה, ביצעה היחידה עשרות פעולות מוצלחות ועם הזמן גדלה והפכה לחטיבה שלמה – יחד עם זאת, נפילתו בשבי של סטרלינג בדצמבר 42 גרמה נזק לתפקוד היחידה. סגנו פאדי מיין נטל את הפיקוד, ויחד עם ביל אחיו של דייויד נלחם במפקדי הכוחות הבריטיים על הכרה וקבלת מבצעים. מאוחר יותר נפתחה חטיבה שניה, ובעת הפלישה לנורמנדי הגיע הכוח לגודל שווה-ערך לאוגדה: שתי חטיבות בריטיות, שתי חטיבות מאויישות בחיילי צבא צרפת החופשי, וכוח בלגי.

היחידה פעלה כנגד האיטלקים והגרמנים בקרבות המערכה במדבר המערבי. חיילי היחידה תקפו בעיקר שדות תעופה אך גם שיירות, נמלים ומטרות צבאיות המרוחקות מאות קילומטרים מהחזית. את הפעולות ביצעו צוותים קטנים; נסיון להפעיל את יחידות הקומנדו בסדר כוח גדול נכשל והיחידה חזרה לפעול בצוותים קטנים, הפוגעים במהירות באויב ונעלמים. הצוותים היו לרוב מגיעים ליעדם ונאספים בחזרה על ידי יחידות סיור ממונעות שנסעו במדבר, ולעתים רחוקות יותר בצניחה. היחידה השמידה יותר מטוסים מאשר כל יחידה אחרת של חיל האוויר המלכותי. השפעתה של היחידה על הצבא הגרמני הייתה כה גדולה שגנרל-פלדמרשל ארווין רומל הקים יחידה מיוחדת להתמודד עמה. סטירלינג עצמו נתפס והושם בשבי הגרמני במבצע לקראת סוף המערכה באפריקה, אך היחידה המשיכה לפעול בהצלחה עד סוף מלחמת העולם הן באפריקה והן באירופה בפיקודו של פאדי מיין, סגנו של דייוויד סטירלינג. אחד מהמבצעים החשובים ביותר של היחידה התבצע במסגרת ההכנות לפלישה לנורמנדי. מטרת המבצע הייתה לאסוף דגימות חול מאזור הנחיתה המתוכנן על מנת לוודא שהוא יכול לתמוך במשקל הטנקים והמשאיות של כוח הפלישה. סיפור היחידה נכתב בספר "מפקד הרפאים".

בצילום למטה:

Heavily armed and specially modified jeep of British L Detachment SAS, North Africa, early 1943,

הג'יפים חומשו בשילוב של מקלעי בראונינג ומקלעי וויקרס K. מקלעי הוויקרס שהיו במקור מורכבים במטוסים, הורכבו בזוגות ולעיתים הותקנו על רכב אחד עד חמישה מקלעים.
יעילות החימוש שירה תחמושת מעורבת של קליעים רגילים, ח"ש ונותבים, באה לידי ביטוי בפשיטה אחת בה תוך 5 דקות הושמדו 12 מטוסי אויב. כאשר כל הכלים יורים, ג'יפ SAS אחד יכול היה לירות 5000 כדורים בדקה! התוצאה היתה שעד נובמבר 1942 הושמדו על הקרקע יותר מ 400 מטוסי אויב.

דייויד סטירלינג נתפס לבסוף על ידי הגרמנים ב 1943 אבל הצליח לברוח עוד 4 פעמים עד אשר נתפס ונכלא במחנה שבויים בטירת קולדיץ בגרמניה.

יחידת ה-SAS פעלה במאות מבצעי-חדירה מוצלחים ברחבי אירופה – סיציליה, איטליה, בלגיה, הולנד, צרפת, וגרמניה עצמה. כוחות היחידה ביצעו מבצעים עצמאיים וכן הדריכו ופיקדו על לוחמי מחתרות מקומיות. בתום המלחמה – אוקטובר 1945 – פורקה היחידה, אך הוקמה מחדש בלחץ רה"מ צ'רצ'יל.

בצילום למטה : British army officer David Stirling (right) with members of a Special Air Service desert group in North Africa, 1942.

הקמה מחדש, תחומים חדשים

בעשור שבין 1950-1960 פעלה היחידה במלאיה (סרי לנקה של ימינו) כנגד לוחמי גרילה קומוניסטים שגובו מרחוק ע"י בריה"מ. גם כאן, עמדה היחידה בחזית הפיתוח של תורת הלחימה, ובמקרה זה כל נושא הלנ"ג: תורת הסיור והקרב בג'ונגל, שת"פ עם מסוקים, ועוד. בשנת 51 הוקם גדוד 22 של ה-SAS, שהוא למעשה היחידה של ימינו – הברדק והכפילויות שנשארו מימי מלחה"ע נגמרו, ונשארה יחידה אחת מסודרת.
בשנים 58-59 פעלה היחידה בג'בל אחדר שבעומן (מנסיכויות המפרץ) כנגד מורדים קומוניסטים, ובכך פתחה במערכת יחסים עמוקה וארוכת שנים עם הנסיכויות המקומיות – סדרות אימוני מדבר נערכו שם בצורה תדירה, ותו"כ הדריכו צוותים מקומיים באבטחת בתי המלוכה.
בשנים 63-66 פועלים כוחות של היחידה בבורניאו (ברוניי של ימינו) כנגד מורדים מקומיים ומסתננים מאינדונזיה.
בשנים 64-67 מתקיימים מבצעים נגד מורדים מקומיים בעאדן (תימן) לפני נסיגת הכחות הבריטיים מהמדינה.
בשנת 69 מתחילה היחידה לפעול בצפון אירלנד, גזרה שתהפוך ל"חצר האחורית" של פעילותה בדומה לפעילות של צה"ל בשטחים. בתקופה זו יחל גם הפיתוח וההתמודדות עם תחום הלוחמה בטרור בצורתו המודרנית והמוכרת, וכרגיל גם כאן הם בחזית.
בשנים 70-76 חוזרים כוחות היחידה לעומן, כשבשנת 72 משתתפים כוחות היחידה בקרב הגדול על נמל מירבט כנגד מאות לוחמי גרילה. בתום שנות הלחימה נשארו חלק מכוחות היחידה, שקיימו קשרי ידידות ועבודה מפותחים ועמוקים עם בית המלוכה המקומי, ועזרו בשיקום המדינה והעמדתה על הרגליים.
בשנת 81 פועל צוות של היחידה בגמביה לסיכול נסיון הפיכה נגד הנשיא.

לכל יחידה מיוחדת רצינית יש רגע שיא, אירוע אחד מיוחד שמכניס אותה לזכרון ולהסטוריה – ל-SAS זה קרה בחמישי במאי 1980. שישה ימים לפני כן נכנסה קבוצת מחבלים חמושים לבניין מס' 16 בשדירת פרינסס גייט – מושבה של השגרירות האירנית בלונדון. משטרת לונדון הקיפה את הבניין וסגרה את הרחוב, ובמשך שבוע מתיש עשתה כל מאמץ לפתור את המשבר בדרכים נטולות אלימות. כשלא נראה פתרון באופק, ובעקבות רצח נספח העיתונות של השגרירות, הועברה האחריות על האירוע לידי שלטונות הצבא – וצוות הכוננות של היחידה הוקפץ ללונדון.

הבניין הוקף באנשי מודיעין של היחידה ששלשלו פנימה מקרופונים ומצלמות ואספו מל"מ לקראת ביצוע פריצה אפשרית. וכך, בשעת אחר הצהריים הסתערו צוותי הריצה על הבניין מכל כיווניו, אל מול פיותיהם הפעורים ומצלמותיהם של העיתונאים הרבים שסיקרו את המצור. החיילים לבושי הסרבלים השחורים פרצו אל הבניין מכל הכיוונים כשהם מפוצצים את החלונות ומסתערים פנימה מכל הכיוונים. חייל אחד הסתבך בחבל הגלישה מעל חלון שפוצץ, ובמשך כמה דקות "התבשל" בלהבות שעלו מהחלון – לבסוף הוא שחרר את עצמו, ולמרות הכוויות הסתער פנימה וירה למוות באחד החוטפים. בתוך 11 דקות הושלמה ההשתלטות, כשחמישה מבין ששת החוטפים נהרגו ולכוח הפורץ לא היו אבידות. בני הערובה הובלו החוצה במהירות וזהותם נבדקה – החוטף האחרון זוהה כשהוא מתחזה לאיש סגל השגרירות ונעצר במקום.

אירוע זה תפס את כותרות החדשות בטלויזיה ובעיתונים בכל רחבי העולם, והפך לאבן-דרך בלחימה בטרוריסטים ובמהפכנים. בנוסף, מאז ועד היום נראים לוחמי לוט"ר בסרטים כשהם לבושים בבגדים דומים…

מלחמת פוקלנד

ב-2 באפריל 1982 פלשו כוחות צבא ארגנטינה לאיי פוקלנד, טריטוריה בריטית בדרום האוקיינוס האטלנטי ממזרח לארגנטינה – בעבר היו האיים תחת מרות ארגנטינית ונקראו איי מלווינאס. כוחות הSAS פרסו מיידית לאזור, בתחילה לטובת איסוף מודיעין ואח"כ לטובת מבצעים מיוחדים – למעשה, הכוחות העבירו דיווחי מודיעין ישירות למפקדי כוח המשימה הבריטי כאשר הכוח שייט בדרכו לאיים. הפריסה נעשתה מצוללות וממסוקים, שדילגו צוותים קטנים אל פינות נידחות ברחבי האיים.

פעילות הכוחות בשטח בוצעה בתנאים קשים במיוחד, הן בגלל תנאים טופוגרפיים קשים והן בגלל מז"א גרוע. כאשר תצפית רצתה לדווח למפקדה על הנעשה בשטח, הקשרים היו חייבים לצאת מתא השטח כדי שהשידורים לא יחשפו את הכוח – מה שחייב תנועה של מספר קילומטרים טובים הלוך וחזור, בקרבה ליעדי האויב.

פשיטה אחת הראוייה לציון היא זו שבוצעה בליל 14-15 למאי ל"אי החלוקים" (Pebble Island), אי קטן ועליו מנחת קדמי של ח"א הארגנטיני שבו חנו מטוסי סיוע-קרוב מדגם פוקארה שסיכנו את הכוחות הבריטיים, וכן מטוסי קישור ותובלה. כוח סיור ואיסוף ראשוני הוכנס ע"י סירות קייאק שלושה לילות לפני-כן, ואליו הצטרף הכוח הראשי (45 לוחמים) שהונחת ממסוקים בליל המבצע. הכוח הסתער על המנחת תוך ירי רצחני על עמדות השמירה וצריפי המגורים, ובמקביל הונחו מטעני-נפץ ע"ג המטוסים החונים – 11 המטוסים פוצצו, וכן הושמדו מצבורי התחמושת והאספקה של הבסיס. לכוח היה פצוע אחד בלבד, ובמהלך הנסיגה הופל מטוס פוקארה נוסף שסיכן את הכוח ע"י ירי טיל סטינגר (היתה זו ההפלה הראשונה בהסטוריה של הטיל).

לאחר הטבעת המשחתת שפילד ע"י טיל אקסוסט, הורתה רה"מ תאצ'ר על קיום פשיטה אחת גדולה במיוחד, שתסיר את איום הטילים – כוח של היחידה יפשוט על בח"א הארגנטיני בריו-גאלגוס שבקצה הדרומי של המדינה וישמיד את מטוסי הסופר-אטנדרד ואת מלאי הטילים. הכוח היה אמור לטוס במטוס הרקולס מרחק של 5,000 מייל מהאי אסנשון אל המטרה, לנחות על המסלול הראשי ולהשמיד כל מטרה שיוכל. לאחר הביצוע ימלט הכוח אל עבר הגבול עם צ'ילה במרחק 80 ק"מ משם.

בפועל, רק בלאגן יצא מהסיפור: 36 שעות לפני הביצוע, נחת המסוק שהוביל את הצוות הראשוני נחיתת-אונס במרחק 40 ק"מ מהמטרה – חבלן של היחידה השמיד את המסוק במקום, והצוות מילט בבטחה אל הגבול (למרות שהבריטים הציגו את הצוות לעיתונות בשגרירות בצ'ילה, הם לא הסבירו למה צוות שהתרסק ב"טיסה מנהלתית שגרתית" זכה בעיטורים הגבהים ביותר של צבא הוד מלכותה… בנוסף, הודח מפקד הכוח העירקי מייד לפני הפעולה, ובעקבות החלטת מפקדי היחידה להמשיך בביצוע הודיעו כמה לוחמים ותיקים שהם מתפטרים לאלתר. המבצע בוטל.
שני אסונות כבדים היכו ביחידה במהלך המלחמה – מסוק ובו 18 לוחמי היחידה התרסק לים בעת טיסת-אספקה בין שתי ספינות, בגלל ציפור שנשאבה למנוע. מספר ימים לאחר מכן, טובעה הספינה אנטילופ שאומצה ע"י תושבי העיירה הירפורד (מקום מושבו של בסיס היחידה, וביתם של רוב חייליה).

בשנת 1988 סיכלו חיילי היחידה הנחת פצצה בטריטוריה הבריטית בגיברלטר, ע"י המחתרת האירית. החל משנת 89 פעלו כוחות של היחידה והכוחות המיוחדים האמריקאים בשיתוף פעולה להדרכת יחידות מקומיות בלחימה נגד מתקני הייצור וההפצה של קרטלי הסמים בקולומביה ובוליביה. בנוסף, פעלו צוותים נוספים ברחבי דרום ומרכז אמריקה ובאפריקה לאבטחת אינטרסים (הן אנשים והן אתרים ואירועים) בריטיים לאורך שנות ה-80 והלאה עד ימינו-אלה.

עירק – חזרה למקורות

תיאור לא רע של לחימת היחידה במפרץ הפרסי בשנת 91 נמצא בספר בראוו 2-0, אך בכל זאת ראוי לתת תיאור קצר.
כוחות של היחידה פרסו מהרגע הראשון לכוויית כדי לתת תשובה מה מצב הסגל הדיפלומטי בשגרירות הכבושה (יש אומרים שחיילים של היחידה היו ונמלטו מהשגרירות בעת הכיבוש עצמו, והעבירו דיווח מקוטע בשעות הראשונות – אין למידע זה אישור רשמי). מאוחר יותר פרסה כמעט כל היחידה בערב הסעודית, כהכנה למחמה. היתה זו פעם ראשונה שכמעט כל החטיבה פעלה ביחד, והחיילים התאמנו בשימוש בכלי נשק כבדים יותר (מקלעים, טילים) שכמעט לא זוכים לשימוש בלוחמה זעירה.
עם פרוץ המלחמה נכנסו מספר צוותים רגליים לעומק עירק, ולמעט בראוו 2-0 ביש המזל פעלו רוב הצוותים האחרים ללא תקלות. סיורי קרב רכובים על ג'יפים נכנסו גם הם, ותקפו מטרות אסטרטגיות מרוחקות כמו מתקני תקשורת ופיקוד. התקפה אחת ראוייה לציון מתוארת בסוף הספר בראוו 2-0, על תחנת תקשורת לוויינים שסומנה "ויקטור-2" – בהתקפה השתתף סיור רכוב מלא של מספר ג'יפים, והיא היתה הגדולה ביותר מאז התקיפות במלחה"ע. רבים טוענים שבמלחמה זו חזרה היחידה במובנים רבים לימים הראשונים שלה, ולתפקידה המקורי: איסוף מודיעין וגרימת נשק ובלאגן מאחורי קווי האויב.
ראוי לציון שמפקד הכוחות האמריקאים במפרץ, הגנרל נורמן שווארצקופף, התנגד בתוקף לכל נוכחות של כוחות מיוחדים שהם בגזרת הלחימה. רק לאחר שיגור טילי הסקאד על ישראל, ובעקבותיו האיום הישראלי במתקפה (שתפורר את הקואליציה, שלקחו בה חלק מדינות ערביות רבות כולל סוריה) – הסכים לאפשר את פעילות היחידות. מפקד הכוחות הבריטיים, סר פיטר דה-לה-בילייר, היה בעברו קצין SAS והבין בדיוק את הפוטנציאל הגלום בהפעלת היחידה במדבר. השאר הסטוריה – בתום המלחמה, דאג שווארצקופף להיפגש עם חיילי היחידה ולהביע את תודתו והוקרתו על הישגיהם.
מאוחר יותר בשנות ה-90 פעלה היחידה בבלקן לתפיסת פושעי מלחמה מיוגוסלביה-לשעבר, וכן לשמירה על היציבות הרופפת במדינות שקמו לאחר פירוק יוגוסלביה – משימות נפוצות היו איתור וחיסול צלפים, וסיכול טרור.