בלקט הנוכחי : המחיר של 3 ק"ג שיפון ברוסיה הסובייטית = גולאג , גדול המפקדים הבריטיים בהיסטוריה הצבאית ( לא , לא פילדמרשל מונטגומרי) , הנהגת של גנרל אייזנהאור וכיצד הציל מפקדו את הנשיא לעתיד, כמה צילומים מרתקים ממלחמת ויטנאם , מדוע התאבד האדמירל האמריקאי היהודי ?
מזה כשנתיים אנו מנהלים אוסף בינלאומי של צילומים היסטוריים הידוע בשמו Moments in Time
באוסף הבנוי על טכנולוגייה של פינטרסט נצברו עד כה מעל 26 אלף צילומים היסטוריים מעניינים . כל שבוע נוספים מאות צילומים היסטוריים חדשים . לכן ,החלטנו להפיץ כל שבוע לקט נבחר של כמה צילומים היסטוריים שנקלטו באוסף המצטבר .
המחיר של 3 ק"ג שיפון ברוסיה הסובייטית = גולאג
מריה טכבוטרובה רק ניסתה להאכיל את ילדיה הרעבים בתקופת הרעב הגדול ברוסיה ( אוקראינה כיום) בשנים 1932-33 כאשר נטלה מהשדה שהיה שייך לה בעבר 3 ק"ג של שיפון . אבל התביעה בברה"מ בימי סטלין טענה שהשדה כבר לא היה שייך לה אלא היה שייך לחווה השיתופית שיצרה המדינה . כל השטחים של האיכרים הוחרמו שנה קודמת . מריה טכבוטרובה נשלחה למחנה עונשין (גולאג) בסיביר. עונשה הוארך עד שנת 1945 . רק בשנת 1956 , כמה שנים אחרי מותו של סטלין, אפשרו לה לחזור לכפר באוקראינה . היא מעולם לא מצאה את ילדיה שנשלחו לבתי יתומים אי שם ברחבי ברה"מ.
לצילום באוסף הצילומים
לתערוכה באינטרנט על תקופת הגולאגים
רקע היסטורי
הולודומור (באוקראינית: Голодомор, "מוות מרעב") הוא הרעב ההמוני באוקראינה, אשר התרחש בין השנים 1932-1933. ההולודומור היה חלק מתופעה רחבה יותר של רעב שהתרחש בכל ברית המועצות באותה תקופה. ההולודומור היה האסון הלאומי הגדול ביותר שפקד את אוקראינה בהיסטוריה המודרנית. מספר הנספים ברעב אינו ידוע בוודאות אך על פי ההערכות מדובר במיליוני בני אדם/
חלק מהחוקרים המודרניים רואים את הרעב כמדיניות מכוונת של הממשל הסובייטי שבראשו עמד יוסיף סטלין ולא כתוצאה מפגעי טבע. לפי חוקרים אלה, ההולודומור תוכנן על ידי הסובייטים כדי לפגוע באופן ספציפי בלאומיות האוקראינית ובעם האוקראיני, הן ככוח פוליטי והן כישות חברתית.
הממשל של סטלין כפה את מדיניות הקולקטיביזציה של החקלאות ועד לשנת 1932 כ-69% ממשקי הבית היו מאוגדים. למרות שהיו אזורים אחרים בברית המועצות שעברו אותו תהליך, החקלאות האוקראינית הייתה זו שהושפעה בצורה העמוקה ביותר. מדיניות הקולקטיביזציה הוכחה כמאוד לא אהודה אצל האוכלוסייה האגררית, כאשר הקולקטיביזציה הייתה עדיין בהתנדבות מעט מאוד חקלאים הצטרפו לחוות שיתופיות. לכן הממשל החל להפעיל לחץ גובר והולך על החקלאים להצטרף לחברה שיתופית, לבסוף בשנת 1929-1930 עשרות אלפי פקידים סובייטים נשלחו לאזורי הכפר כדי לזרז את התהליך.
בשנת 1932 כאשר היה ברור שאספקת התבואה הייתה נמוכה מההערכות של הממשלה, הואשמו ה"קולאקים", הלאומנים והפטליוראים בהפחתה של התוצר החקלאי. לפי הדוח של נשיא בית המשפט העליון ב-15 בינואר 1933 כ-103 אלף בני אדם הואשמו בגניבה לפי החוק שהתקבל. 79 אלף מהמקרים הועברו לטיפול בית המשפט: 4,880 נידונו למוות, 26,086 ל-10 שנות מאסר ו-48,097 לעונשים אחרים. אלו שנידונו למוות הואשמו בעיקר כ"קולאקים", רבים מהאחרים לא היו קולאקים.
ויאצ'סלב מולוטוב שהיה ראש ועדה מיוחדת, נשלח לאוקראינה כדי למלא אחר אכיפת החוקים ומילוי המכסה. צו סודי שנוצר ב-9 בנובמבר קבע שעל ארגוני הביטחון הסובייטים להגביר את האפקטיביות. מולוטוב ציווה גם שאם לא תשאר תבואה בכפר יש לקחת כל מזון אחר הקיים בכפר.
ב-6 בדצמבר 1933 הותקנו חוקים חדשים אשר הטילו את הסנקציות הבאות על הכפרים האוקראינים שנחשבו בתת-ביצוע של תהליך האסיפה של התבואה: איסור על אספקת מוצרים או אוכל לכפרים, החרמת כל מוצר למאכל או תבואה שנמצא באזור, איסור על מסחר כלשהו, החרמת כל המשאבים הפיננסים. צעדים נעשו כדי לשפוט את מחזיקי תבואה או הסוחרים בה. הם נעשו בעזרת "בריגדות ההלם" שביקרו לעתים קרובות בכפרים כדי לאסוף את התבואה. מעשים אלו נעשו ללא התייחסות לאיכרים, בהאם הם שמרו מספיק אוכל להאכיל את עצמם או לשתול את היבול לקציר הבא.
הרעב השפיע בעיקר על האוכלוסייה הכפרית ובהשוואה לרעב הקודם בשנת 1921-1922 שנוצר בעקבות בצורת והבא ב-1947, הרעב של 1932-1933 באוקראינה לא נוצר מהתמוטטות התשתיות או מלחמה אלא כתוצאה מהחלטות מנהליות ופוליטיקה מכוונת. התוצאות היו קטסטרופליות, תוך מספר חודשים, אזור הכפר האוקראינה, אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם היה זירת התרחשות לרעב כללי.
הרעב בערי אוקראינה הסובייטית היה חמור הרבה יותר מבכל עיר בעולם המערבי. ב־1933 אמנם גוועו ברעב כמה עשרות אלפים מתושבי הערים באוקראינה, אבל רוב רובם של המתים והגוססים באוקראינה הסובייטית היו איכרים — אותם איכרים שבזכות מאמציהם הגיע הלחם המועט אל הערים. ערי אוקראינה הוסיפו להתקיים, אם גם בקושי רב, אבל אזורי הכפר גוועו והלכו. תושבי הערים לא יכלו שלא לראות את סבלם של האיכרים, שבניגוד לכל היגיון נטשו את השדות בחיפוש אחר לחם. תחנת הרכבת בדנייפּרופטרובסק הוצפה איכרים הלומי רעב, חלשים מכדי לקבץ נדבת לחם.
גדול המפקדים הבריטיים בהיסטוריה הצבאית
הוא היה פחות מפורסם מפילדמרשל מונטגומרי , אבל היסטוריונים צבאיים סבורים שהיה מפקד צבאי מעולה , אפילו יותר ממונטגומרי . זהו פילדמרשל ויליאם סלים , מפקד הכוחות הצבאיים של בריטניה בבורמה ובהודו בזמן מלחמת העולם השנייה. המפלה שנחלו היפאנים בבורמה מידיו נחשבת כמפלה הצבאית הגדולה שלהם אפילו בהשוואה לנצחונות של האמריקאיים בזירה של הפסיפיק. הכינוי שלו היה ‘Uncle Bill’ ובניגוד למונטגומרי היחס שלו לקציניו ולחייליו היו חם ואוהד. הוא החליף את פילדמרשל מונגומרי כראש המטה המלכותי הבריטי בשנת 1948 .בניגוד למונטגומרי היה פילדמרשל סלים אוהד ישראל עוד מהתקופה בה פיקד על המערכה בסורה –לבנון בשנת 1941 .הוא אפשר לחברי המטכ"ל ה ישראליים לקבל הכשרה צבאית גבוהה באנגליה בתקופתו.
להרחבה בנושא :
ויליאם סלים – ויקיפדיה
William Slim, 1st Viscount Slim – Wikipedia, the free …
הנהגת של גנרל אייזנהאור
גנרל אייזנהאור התאהב במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה במזכירה-נהגת שלו, סגן קיי סמרסבי. על פי אחת הגרסאות הוא אפילו ביקש אחרי הקרבות לפרוש מהצבא כדי שיוכל להתגרש מאשתו ולהינשא לסגן סמרסבי, אבל מפקדו הגנרל מרשל אמר לו שלא יבלבל את המוח והציל קריירה נשיאותית עתידית. בינתיים, בקיץ 1944, מיימי אייזנהאואר סרגה טנקים מצמר פלדה ועשתה לאייק חבילות בחזית הביתית,
כמה צילומים מרתקים ממלחמת ויטנאם
מלחמת ויטנאם , 1966 . החייל האמריקאי המצויד ברובה רימונים קיבל ידיעה בקשר על צלף בסביבה הקרובה, הצלם הצליח לתפוס את הדריכות של החייל האמריקאי ואת הפליאה של הילדים. צילום נהדר .
מלחמת ויטנאם , 1967 , תושבי האנוי בזמן הפצצה של האמריקאים , בהאנוי לא היו מקלטים בשום מקום ולכן נאלצו התושבים להסתתר בפתחי הביוב .
לצילום באוסף הצילומים ההיסטורי
מדוע התאבד האדמירל האמריקאי היהודי ?
ג'רמי מיכאל בורדה (אנגלית: Jeremy Michael Boorda; 26 בנובמבר 1939 – 16 במאי 1996) היה אדמירל (ארבעה כוכבים), מפקד המבצעים הימיים (Chief of Naval Operations),[התפקיד הבכיר ביותר בצי ארצות הברית. בורדה הוא היהודי היחיד שהגיע לתפקיד זה, והיחיד שהגיע לתפקיד שלא מהאקדמיות הימיות.
2
