העיר הרומית באיה, שאבודה במשך 1,700 שנים, התגלתה מחדש מחוץ למפרץ נאפולי, שקועה על קרקעית הים, בחוף המערבי של איטליה.
באיה, שבעבר הייתה עיר רומית עשירה, במקור נבנתה כעיר נמל חשובה במאה ה 1 לפני"הס, אך במהרה הפכה לאתר נופש יוקרתי ומבוקש. הודות לנוף הציורי, ומעיינות מינרליים חמים, משכה אליה את כל עשירי רומא, שבאו ליהנות מברכות שחייה גדולות ולהמר בקזינו שנבנה על החוף תחת כיפה גדולה. בימי הזוהר ביקרו בה פומפיוס, סוורוס, יוליוס קיסר ודמויות בולטות אחרות של אותה תקופה.
העיר באיה המשיכה לשגשג עד שסדרת רעידות אדמה גרמו לשקיעתה במהלך המאה ה 5 לספירה. אותה פעילות וולקנית שיצרה את המעיינות החמים שמשכו לעיר תושבים, לבסוף גרמה לנסיגה הדרגתית של כמה מאות מטרים מקיו החוף והובילו לשקיעתה של רוב העיר באיה במצולות הים התיכון.
תגליות ארכאולוגיות אחרונות של צוללנים חשפו מבנים רבים שעכשיו מוגנים בפארק הארכיאולוגי השקוע. היום אפשר לצלול למטה כדי לראות את הריסות המונומנטים, שרידי הווילות המפוארות, פסלי השיש, פסיפסים מרהיבים ועוד מבנים מרשימים רבים.
אחת התגליות המשמעותיות ביותר באתר היה צינור מים מעופרת עליו מוטבעת הכותרת:"L Pisonis". משמע, שזהו מיקומה המדויק של אחת השערוריות הגדולות ביותר בהיסטוריה של רומא. משמעות הכותרת על הצינור היא שמדובר בצינור המים של משפחת פיסו. משמע שהווילה אליה מחובר הצינור הייתה ככל הנראה האחוזה של גאיוס קלפורניוס פיסו, שהיה ידיד קרוב של הקיסר נירון – בדגש על 'היה'.
על פי הכתבים העתיקים, פיסו תכנן לרצוח את הקיסר כדי שהוא יוכל להפוך לשליט האימפריה. הוא תכנן לרצוח את נרון באחוזתו בבאיה, אבל ברגע האחרון שינה את דעתו. מאוחר יותר, כשהקיסר גילה על המזימה, הוא הורה לפיסו להתאבד. מדובר באתר בעל משמעות היסטורית יוצאת דופן – עבור רבים בקהילת הארכיאולוגיה,
מקורות המידע
