הקרב הראשון על המַארְן (ידוע גם בשם: הנֵּס על המארן) היה קרב שהתחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בין צבא הקיסרות הגרמנית לצבא צרפת וחיל המשלוח הבריטי על גדות נהר המארן בין 5 ל-12 בספטמבר בשנת 1914. הקרב הסתיים בניצחון צרפתי-בריטי שהביא להדיפת הצבא הגרמני ומניעת כיבושה של פריז, ובכך חיסל את הסיכויים לניצחון גרמני מהיר במלחמה. לאחר נסיגתו של הצבא הגרמני החל המרוץ אל הים, שבסופו התבצרו הצדדים על קו "מלחמת החפירות" שנמשכה כארבע שנים.
תורת הלחימה הגרמנית למלחמה בשתי חזיתות: המזרחית והמערבית, אשר נוסחה בתוכנית שליפן, קבעה כי בשל ההיערכות האיטית של הצבא הרוסי למלחמה, על הקיסרות הגרמנית להביא להכנעה מהירה של צרפת תוך מגננה בחזית הרוסית, ולאחר מכן לעבור ללחימה בחזית הרוסית. לפי התוכנית, כדי להביא להכנעה מהירה של צרפת יש לכבוש את פריז, תוך לכידת הצבא הצרפתי בתנועת מלקחיים: הכנף השמאלית תבוא מגבול גרמניה-צרפת ותהיה בעלת מאפיינים מגננתיים, ואילו הכנף הימנית המאגפת תבוא מצפון – כיוון הולנד ובלגיה. שכן, איגוף מדרום יהיה הרבה יותר קשה, בגלל האלפים השווייצריים וצבאה החזק של שווייץ.
בפועל, תוכנית שליפן לא מומשה במלואה על ידי ראש המטה הכללי הגרמני, הלמוט פון מולטקה הצעיר. הכנף הימנית הגרמנית תקפה את בלגיה בלבד ונתקלה בהתנגדות בלגית עזה. כמו כן, פון מולטקה החליט להעביר כוחות מהכנף הימנית לכנף השמאלית שנלחמה בגבול גרמניה-צרפת. כתוצאה מההתנגדות הבלגית, התקדמות הכנף הימנית התעכבה.
למרות הקשיים שהציבה ההתנגדות הבלגית, הכוחות הגרמנים הצליחו להתקדם לכיוון פריז. בניסיון לאגף את הכוחות הצרפתיים הנסוגים מהמלחמה בגבול גרמניה-צרפת, פנו הארמיות הראשונה והשנייה של צבא גרמניה לכיוון דרום-מזרח. תנועה זו חשפה את האגף הימני של הארמייה הראשונה. מפקד צבא צרפת, גנרל ז'וזף ז'ופר, שם לב לטעות טקטית זו והורה לארמייה השישית הצרפתית לתקוף יחד עם כוח המשלוח הבריטי את האגף הימני של הארמייה הראשונה הגרמנית. מפקד הארמייה הראשונה הגרמנית, אלכסנדר פון קלוק, גילה את ההתקדמות הצרפתית-בריטית, והחל לפנות מערבה כדי לפגוש את הארמייה השישית הצרפתית ואת חיל המשלוח הבריטי פנים מול פנים.
מהלך הקרב
בפנייתה מערבה כדי לפגוש בכוחות הצרפתים-בריטיים פנים מול פנים, פתחה הארמייה הראשונה הגרמנית פער של 50 ק"מ בינה לבין הארמייה השנייה, בפיקודו של קרל פון בילוב. מטוסי ביון של מדינות ההסכמה הבחינו בפער זה, ודיווחו למפקדים בשטח. המפקדים הצרפתים ניצלו פער זה במהרה, וכתוצאה מכך נכנסה הארמייה החמישית הצרפתית, בצירוף חיילים מחיל המשלוח הבריטי, בין הארמיות הגרמניות הראשונה והשנייה, כאשר האגף הימני שלה (הדרום-מזרחי) תוקף את הארמייה השנייה.
הכוחות הגרמניים היו קרובים להשגת פריצת דרך נגד הארמייה השישית המכותרת בין 6 ל-8 בספטמבר, אך הארמייה השישית קיבלה ב-7 בספטמבר תגבורת של 6,000 חיילי מילואים רגליים צרפתים שהוסעו על ידי מוניות רנו צרפתיות מפריז. בליל 8 בספטמבר הנחיתה הארמייה החמישית בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה מתקפת פתע נגד הארמייה הגרמנית השנייה, מתקפה שהרחיבה את הפער בינה לבין הארמייה הגרמנית הראשונה.
ב-9 בספטמבר היה נראה כי הארמיות הגרמניות עמדו בפני כיתור והשמדה. למשמע ידיעות אלה לקה הגנרל פון מולטקה בהתמוטטות עצבים ופקודיו הורו על נסיגה גרמנית לנהר האן לצורך התארגנות מחדש. הכוחות הצרפתיים-בריטיים רדפו אחר הכוחות הגרמנים הנסוגים, אך התקדמותם הייתה איטית יותר מהנסיגה הגרמנית. הדבר אפשר לגרמנים להתחפר צפונית לנהר האן.
המהפך בקרב נבע מתורתו של פרדיננד פוש, שהטיף בספריו טרום-המלחמה ובהרצאותיו באקדמיה הצבאית Écoles supérieures de guerre לרוח התקפית, לאמונה ברצון לנצח ולנקיטת יוזמה. לשאלה מדוע הורה להתקדם ולא לסגת ענה: "אינני יודע. בגלל אנשי, בגלל שהיה לי רצון. וחוץ מזה – אלוהים היה שם"
אודות גנרל לודוויג פון מולטקה הגרמני
הלמוט יוהנס לודוויג פון מולטקה (בגרמנית: Helmuth Johannes Ludwig von Moltke; 25 במאי 1848 – 18 ביוני 1916) הידוע לרוב כמולטקה הצעיר (Jüngere Moltke), להבדילו מדודו מולטקה "הזקן", היה איש צבא גרמני, אשר שימש כראש המטה הכללי הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
מולטקה שינה את תוכנית שליפן ונטל ממנה את עוקצה, וכאשר האסטרטגיה שלו התנפצה בקרב הראשון על המארן, הוחלף בידי אריך פון פאלקנהיין.
התבוסה במארן מוטטה את עצביו הרעועים של מולטקה, וב-14 בספטמבר שליח של הקיסר הודיע לו שהוא מפוטר מתפקידו, רשמית בגלל מצבו הבריאותי. הוא הוחלף בתפקידו באריך פון פאלקנהיין. עם זאת, דבר פיטוריו לא פורסם בציבור במשך מספר חודשים. בריאותו המשיכה להתדרדר, והוא נפטר בברלין ב-18 ביוני 1916.
4