מנהגי חג הבנות שונים ומגוונים בקהילות צפון אפריקה. ד"ר יעל לוין מאוניברסיטת בר אילן מביאה במאמר שהתפרסם באתר 'קולך' כמה ממנהגי חג הבנות: בתוניס היו עורכים סעודה חגיגית ושולחים משלוח מנות לבנות; בלוב היו הנערות מבקרות זו את זו ועורכות מסיבה; באי ג'רבה חגגו את החג בעיקר הרווקות כסגולה למציאת שידוך מוצלח; בקהילות יוון השלימו הבנות זו עם זו כמנהג יום הכיפורים; בתוניס חגגו ביום זה חגיגת בת מצווה שיתופית; בלוב ובתוניס נהגו שנשים לא תבצענה מלאכה ביום זה; בתוניס נשתמרה עדות על שנה מסוימת שבה נשא הרב דרשה על זכותן של נשים צדקניות ולאחר מכן כל הנשים עברו לפני התיבה ונשקו את ספר התורה.
הסיבה לקביעת ראש חודש טבת כחג הבנות אינה ידועה. לפי סברה אחת מועד זה נבחר מפני שביום הזה, "בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי" (עזרא י, 16), הוחלט בימי עזרא על גירוש הנשים הזרות, ונשות ישראל חגגו את לכתן של צרותיהן. אין בידינו להוכיח את אמיתות הסברה הזו אבל כאן נספר על שלוש נשים מיוחדות, שסיפוריהן נקשרו בחג הבנות. בנבדל מן המסורת הקושרת את החג לגירוש הנשים הנכריות, שלושת הסיפורים הללו הם סיפורים של סולידריות ואחווה.
בלוב היו הצעירות מבקרות ביום ראש חודש טבת זו את זו ועורכות מסיבות שמחה. באי ג'רבה חגיגות "ראש חודש הבנות" היו בעיקר לרווקות. הן נהגו להתקבץ בבית אחת הבנות ולקיים מסיבה שכללה אכילת תבשילים חגיגיים, עוגות ועוגיות ושירת שירים עממיים. נטילת חלק במסיבה זו נחשבה סגולה לשידוך הגון באותה השנה.
ז'יזל אביטבול, בת 78 מנתניה, נולדה בתוניס, בירת תוניסיה, ועלתה לארץ ב-1956. את חג הבנות שחגגו בביתה בתוניס היא זוכרת היטב. "חג הבנות נערך בראש חודש טבת שיוצא בחנוכה", היא מספרת. "היינו עורכים חגיגה לבנות, כי אמרנו שלא יכול להיות שבט"ו בשבט יתקיים חג לבנים שנקרא 'סעודת יתרו' ואילו לבנות אין חג. אז חגגנו. הכנו עוגות שנקראות 'יו-יו' שעשויות מסולת עם אגוזים, תמרים, שומשום ודבש. היו מארגנים לבנות מסיבה מיוחדת ומחלקים להן מתנות. בחורים מאורסים היו נותנים לכלות לעתיד שלהם מתנות ביום זה וגם היו מחלקים מתנות לילדים נזקקים, למשל נעליים, סינר או סוודר מצמר".
לאחר שעלית לארץ יצא לך לחגוג פה את חג הבנות בראש חודש טבת?
"לי אין בנות, רק בנים. למרות שלכלות שלי יש בנות הן לא מתעניינות כיום בחג הזה. המנהג הולך ופוחת. וחבל, כי אני זוכרת שהיה חג יפה מאוד, ובתור ילדה הייתי נהנית ממנו מאוד".
7
