ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר "רגעים היסטוריים"
ירושלים
כתוצאה מהניתוק והלחימה, שותקו בהדרגה החיים הכלכליים בעיר ירושלים בכל התחומים: העבודה, המסחר והתעשייה. חלוקת המזון והמים הייתה מסובכת ומסוכנת. ההרוגים והפצועים, פליטי שכונות הספר שנאלצו לעזוב את בתיהם, והנזקים הקשים לרכוש הפרטי והציבורי — כל אלה הקשו מאוד על שגרת החיים בעיר, והגיוס הנרחב פגע ביכולת להפעיל שירותים חיוניים בעיר. חלק גדול מן האוכלוסייה מנה שכבות חלשות מבחינה כלכלית – חברתית גם בימים כתיקונם, והמלחמה החמירה מאוד את מצבן עקב אבדן הכנסותיהן (משה ארנוולד, 2017 ).
על אף אימי המלחמה ומצוקותיה בירושלים המשיכה החברה האזרחית בירושלים לתפקד באורח סביר במסגרת ארגוניה הוולנטריים ושיעור הקורבנות בנפש ובגוף שלא מפגיעה ישירה היה קטן למדי. למרות בעיות השוק השחור , מצוקת המזון , ההידחקות והמרמה בתורים למים והמריבות בין אדם לחברו הצליחו גורמי האספקה שפעלו בהתנדבות לדאוג שלא יהיה רעב בעיר. המים היו במשורה אך כולם השיגו אותם , בתי הספר פעלו כתקנם ( והאחיות דאגו לרישום קומה ומשקל של התלמידים) , שירותי העזרה הראשונה הגיעו כמעט לכל מקום שנפגע . אפילו התנהלה פעילות תרבותית מסויימת . הוקמו ועדות אספקה של הקהילה שהורכבו ממתנדבים ופעלו המסירות לחלוקת מצרכי המזון המעטים .
באפריל 1948 החלו הכנות לנטיעת גני ירק כדי לשפר את מצב התזונה, להפחית את התלות באספקה החיצונית ולהקטין את השיירות שהגיעו לעיר. ועדת ירושלים עודדה את התושבים לגדל ירקות בעצמם לצורכי משפחתם. באמצע יוני נקראו התושבים להגיע לכמה תחנות לקבלת שתילים וזרעים וייעוץ על אופן הטיפול בהם. כן נתבקשו לא להשקות את הצמחים עקב המחסור במים. בתחילת מאי הטילה מפקדת חי"ם במחוז על מפקדי החבלים בעיר לסייע לממונה על השטחים החקלאיים המעובדים במחוז לשמור עליהם מפני חבלה והשחתה.
בתחילת יוני הוכנה תכנית לגידול ירקות בהשקיה מצומצמת ובהשקעה של 400 לא"י (משה ארנוולד, 2017 ).
הריק שנוצר בעקבות התרוקנות העירייה מתוכנה ואי – היכולת של הגופים הלאומיים לספק תשובות מידיות וקונקרטיות לבעיותיהם של תושבי ירושלים, העתיקו את מרכז הכובד לוועד הקהילה בירושלים, שמעצם טיבו היה גוף התנדבותי שהחזיק בקשרים הדוקים עם גופים התנדבותיים אחרים בעיר (פולה קבלו , 2017) .
לעומת זאת המצב בשכונות הערביות של ירושלים היה עגום . בזיכרונותיו של הסופר הערבי ח'ליל אל-סכאכיני מתאר את החודשים האחרונים של קטמון הערבית בתקופה של התפוררות מוחלטת של מסגרות החברה האזרחית הערבית, שלא היתה מסוגלת להבטיח שירותים יסודיים לחבריה עם עזיבתו של השלטון הבריטי. ירושלים הערבית חדלה כמעט לתפקד ברמה המונציפלית ותופעה זו תרמה , לדברי אל-סבאכיני , לבריחת האוכלוסייה , שהלכה והתגברה ובראשה בריחת האליטות.
תל אביב
במלחמת העצמאות תפקדו המערכות הכלכליות והחברתיות במרחב העירוני של תל אביב בהתחלה מכוח ההתמדה, אך בהמשך בתנופה רבה ובתושייה רבה.
במלחמת העצמאות תפקדו המערכות הכלכליות והחברתיות במרחב העירוני של תל אביב במידה רבה מכוח ההתמדה, כאשר הן עוברות שלבים של ניסוי וטעייה של מוסדות השלטון.
בתקופת המנדט היה מרחב תל אביב לא אחת חזית עימות עיקרית עם הערבים, ומנגד שימש כעורף היישובי האולטימטיבי. התעשייה בעיר, ועמה שאר האלמנטים הכלכליים של תל אביב, מצאו עצמם בקו החזית הכלכלית (הן בקו החזית ממש במרחב יפו והן כמרכיב התקפי – אסטרטגי במלחמה טוטלית שהתנהלה במישורים שונים), אך גם כעורף הכלכלי של היישוב היהודי כולו.
המרחב העירוני של תל אביב העניק את המצע הכלכלי וחברתי הנדרש, וארגון ה'הגנה' העניק את המעטפת הלוגיסטית שנדרשה לגיוס המשק האזרחי הוולונטרי .
הסיוע לפליטים יהודיים בעת מלחמת העצמאות
מס החדר בתל אביב
תקציב החירום הראשון של מלחמת העצמאות שיועד להחזקת פליטים הוגש לישראל רוקח ב – 21 בדצמבר 1947.פרנסי העיר חיפשו דרכים למימון ההוצאות הביטחוניות שהתעצמו פתאום. הסכומים לאחזקת הפליטים הגיעו לכדי 000,5 לא"י לחודש (במחירי שנת 1936), בדומה להוצאות בתקופת מאורעות תרצ"ו (כפי שכונו ביישוב תקריות הדמים המתמשכות והשביתה הכללית בגל הראשון של המרד הערבי בחודשים אפריל–אוקטובר 1936) . אלא שהפעם לא הייתה ממשלה מרכזית
שאפשר היה לדרוש ממנה להתחלק או לשאת בנטל. הסוכנות היהודית, כמו במאורעות תרצ״ו, לא הציעה לעיריית תל אביב עזרה, אלא להפך, היא ציפתה שזו תממן גם את עלויות המלחמה בגבולות, בעיקר בתחום הביצורים. העירייה נאלצה לממן (ובכך לסייע לארגון ה'הגנה') את ההתבצרות לאורך גבולות הביטחון של תל אביב ולמגן את העיר לקראת הבאות. מדובר בתקציב של 821, 21לא"י במחירי שנת 7/1936,ללא הסכומים שהוקצו לבניית שיכון לפליטים שנסו מאימת המלחמה
בגבולות תל אביב ובשכונות הספר העירוניות, ולתשלום פיצויים לבעלי מועדונים שהוחרמו בידי העירייה ושימשו לשיכון פליטים (חיים פיאברג, 2017 ).
באין ממשלה פעילה, לקחה על עצמה העירייה להטיל מסים גם ללא הסכמת הריבון הבריטי. בינואר 1948 הגו חברי המועצה את 'כופר החדר'. היה זה מס חד – פעמי על תושבי העיר, שהכנסותיו יוקדשו לשיכון הפליטים: בעד כל חדר בעיר ללא הבדל אם זה חדר מגורים, חדר משרד, חדר עסק, מלאכה, חנות וכו', ישולם חצי לא"י כתשלום מינימאלי'. מרבית תושבי תל אבי שילמו את המס שאיפשר להרחיב את הפעולות של המוסדות האזרחיים , בתי ספר , מרפאות , בתי חולים ותחבורה .
פעילות מוגברת של ארגוני נשים
ארגוני הנשים נאלצו להתאים את פעילותן לתנאים החדשים. בראשית 1948 החליטה מועצת ארגוני הנשים, שבה היו מועצת הפועלות וויצ"ו הגופים הגדולים, לחדש את פעילותה שפסקה זמן מה קודם לכן. בין מטרותיה היה ארגון מתנדבות לפעילות תומכת לחימה וריכוזה. פעילות וולונטרית זו כללה בישול מזון ללוחמים, אספקת מוצרי פנאי, תרומות דם, ציוד בתי חולים (בת-שבע מרגלית שטרן 2017 )
לצד גופים עצמאיים אחרים פעלו ויצ"ו ומועצת הפועלות במשותף להקמת מוסדות קליטה לתינוקות ולילדים עד גיל בית ספר וקרנות למימונם. האחריות למוסדות הילדים כללה הקמת מטבחים ופיקוח משותף עליהם, וועדה משותפת פיקחה על גני הילדים, מעונות היום, וחדרי התינוקות.
מלחמת העצמאות העמיקה את הקשרים גם בין הסניפים של ארגוני הנשים המקומיים. חברותיהם הקימו ועדים משותפים עבור המגנים ומשפחות הפליטים משכונות הספר. חלוקת האחריות בין ארגוני הנשים בגדולה שבערים, תל אביב, שופכת אור על שותפות זו. העיר חולקה לעשרה רבעים, שלושה באחריות ארגון אמהות עובדות, שלושה באחריות ויצ"ו, וארבעת הנותרים באחריותם של ארגוני נשים נוספים. גם בחיפה היה שיתוף פעולה פורה בין ארגוני הנשים. בפעילות נכללו אכסון הפליטים וילדיהם, סידור חדר חולים וחדר תרבות, איסוף מוצרים נחוצים למלחמה וכיוצא בזה.
הנשים ראו בהתנדבותן למען 'הבנים' מגני הארץ משימה לאומית חשובה (בת-שבע מרגלית שטרן 2017 ) .
הלחימה הבין – קהילתית הפכה שכונות מגורים ברחבי הארץ לאזורי ספר שתושביו נמלטו מבתיהם. ארגוני הנשים נטלו את האחריות לטיפול בילדי הפליטים שהתגודדו במרכזי הערים הגדולות. גם בתחום זה הייתה להתנדבותן משמעות כלכלית שביטוייה מגוונים: תרומת שעות עבודה, הספקת מוצרי צריכה, הזנה ושיכון, לצד מתן מענה לצורכי הפליט בתחום הנפשי והחברתי. פעילותן כללה מימון והקמת מוסדות מתאימים לטיפול בפליטים ובילדיהם. (בת-שבע מרגלית שטרן 2017 ).
מלחמה בספסרות בתל אביב
העירייה הכריזה גם על תכנית למלחמה בספסרות, שעיקרה מיסוד ספרי חשבונות והנפקת תעודות משלוח וקבלות בביצוע עסקות מסחריות. תפקיד הפקחים העירוניים היה לבדוק את תעודות המשלוח אצל הסוחרים הקמעונאים בעיר, כדי לבדוק אם המוצרים נקנו אצל סוחרים מורשים. 'חשבונות מפורטים אלה ישמשו מסמכים בבית הדין המיוחד למלחמה בספסרות [שעל הקמתו הכריזה העירייה, והוא חידוש בתי הדין העירוניים מתקופת מלחמת העולם השנייה …] האמצעים החריפים שבהם נקטה העירייה, גרמו ל"הפוגה" בשטח הספסרות'.
בתחילת חודש מאי 1948 יכול היה ראש העירייה לבשר בסיפוק שהאספקה בעיר מתנהלת ברמה סבירה, ושבעיר לא מורגש מחסור בכל תחום. אין ספק, שעמידת היבואנים באתגרים לספק תוצרת חקלאית ומזון משומר מחוץ לארץ תרמה את חלקה להורדת המחירים בעיר (חיים פיאברג, 2017 ).
סיכום
חוסנה של החברה האזרחית היהודית ותפקודה התקין , שבאו לידי ביטוי, בין השאר, גם ביכולתה לספוג את האבידות, היו כנראה מסודות ההצלחה של תש"ח, כפי שהיו מסודות ההצלחה של מדינות כמו צרפת ואנגליה בהשוואה לגרמניה ואוסטריה במלחמת העולם הראשונה. רבים מחיילי תש"ח קבלו ( ובצדק) במכתביהם וביומניהם על כך , שבבואם מן החזית לעורף הם פוגשים בעולם שונה "נורמלי". "נורמליות" זו, לא היתה נעדרת, כמובן, סממנים שליליים, שגם עליהם מעידים המכתבים והיומנים- השתמטות, שוק שחור וכדומה. בה בעת היה ל"נורמליות" היבט חיובי : היא היתה עדות לחוסנן של המסגרות הוולנטריות-ביסודן, שמהן יצאו המגוייסים ואליהן היו אמורים לשוב ( עמנואל סיון, 1991) .
מקורות
עמנואל סיון, דור תש"ח : מיתוס , דיוקן וזיכרון, מערכות , משרד הבטחון , 1991
חיים פיאברג , " תל אביב : כלכלת מלחמה במעבר מהמנדט למדינה", בתוך : מאיר חזן, מרדכי בר-און ויצחק גרינברג
( עורכים) . כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי , 2017
משה ארנוולד
. "עמידתה של ירושלים במצור הכלכלי ", בתוך : מאיר חזן, מרדכי בר-און ויצחק גרינברג ( עורכים) . כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי , 2017
בת-שבע מרגלית שטרן. "מחט, משוריין ועוגת פירות: פועלות ו'אזרחיות' עובדות ומתנדבות במלחמת העצמאות
", בתוך : מאיר חזן, מרדכי בר-און ויצחק גרינברג ( עורכים) . כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי , 2017
פולה קבלו
. "זהות תעסוקתית ומלחמה כלכלית: לשכות המסחר במלחמת העצמאות ", ", בתוך : מאיר חזן, מרדכי בר-און ויצחק גרינברג ( עורכים) . כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי , 2017
3