לפני מלחמת סיני התחולל בצה״ל ויכוח גדול בשאלת תפקידם של השריון ושל החי״ר בתפיסת ההפעלה. הרמטכ״ל דיין ראה בשריון כוח המסייע לכוחות החי״ר. לעומתו התייצב מפקד גייסות השריון חיים לסקוב וטען כי בתנאי שדה הקרב העתידי תהיה עדיפות מכרעת לצבא שבו השריון יהיה הכוח הפורץ העיקרי והחי״ר יסייע לו.
בעקבות הצלחתו המרשימה של השריון במלחמה הייתה לו עמדת בכורה בכוחות היבשה, וראו בו את הכוח שיישא בעיקר הנטל של העתקת המלחמה לשטח האויב.
האלוף חיים לסקוב נאבק , ללא סיכוי כמעט , כנגד הרמטכ"ל משה דיין בסוגייה " איך יילחם השריון" הוא האמין במבנה אוגדתי והמטכ"ל בהנגת משה דיין כמעט כאיש אחד התייצב נגדו.
האלוף חיים לסקוב האמין שיש לארגן את הצבא כך שיהיו לו יתרונות שיכריעו את המערכה והוא האמין בהקמת אוגדה מתמרנת. הוא האמין בתפיסה של אוגדה בלחימה ולא רק חטיבות כפי שחשבו אז במטכ"ל .
בשנת 1958 כאשר חיים לסקוב היה כבר רמטכ"ל נמשך הויכוח במטכ"ל על הקמת האוגדה הקבועה . רב-אלוף חיים לסקוב הטיל את כל כובד משקלו למען הקמת האוגדה וכמעט כל מפקדי צה"ל האחרים התנגדו לו . היו פניות לבן-גוריון שיתערב בעניין , ואמנם באוגוסט 1958 , הורה בן-גוריון לרמטכ"ל לסקוב שלא להיחפז בהחלטה על הקמת האוגדה . הוא הושפע גם משיחתו עם הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, שבא ב16 באוגוסט 1958 , לדווח לו על החפירות הארכיאולוגיות שהוא ניהל באותו זמן בחצור.. ידין סיפר לבן-גוריון כי הוויכוח על האוגדה הגיע לאוניו , ולדעתו יש לשמור על הסטאטוס -קוו , קרי קיום חטיבות , שיש בהן גמישות יתרה .
אחרי כמה שנים, משה דיין הודה כי בוויכוח הנוקב בינו ובין חיים לסקוב , אז מפקד גייסות השריון , צדק האחרון .
רק אחרי חמש או עשר שנים צה"ל קיבל את תפיסתו לגבי הפעלת אוגדה משוריינת מתמרנת.
בזכותו של חיים לסקוב , המהלך המתמרן של כוחות היבשה ולדומיננטיות של השריון הייתה גם השפעה ישירה על דמותו של הפיקוד הבכיר בצה״ל, ותפיסת הפעלת אוגדות מתמרנות .
מקור המידע וקרדיט :
מרדכי נאור , לסקוב : לוחם , אדם , חבר
משרד הבטחון , הוצאה לאור , הוצאת כתר , 1988
ראו גם :
מלחמת סיני והוויכוח על תפקידו של חיל השיריון
0