מזה כשלוש שנים אנו מנהלים אוסף בינלאומי של צילומים היסטוריים . באוסף הבנוי על טכנולוגיה של פינטרסט נצברו עד כה מעל 30 אלף צילומים היסטריים מעניינים . כל שבוע נוספים עשרות ולעתים גם מאות צילומים היסטוריים חדשים . לכן ,החלטנו להפיץ כל שבוע לקט נבחר של כמה צילומים היסטוריים שנקלטו באוסף המצטבר . לצד כל צילום היסטורי השתדלנו להציג את הרקע ההיסטורי וההקשרים ההיסטוריים.
סוכנים פדראליים מגלים מטען ליקר נסתר במכונית, 1926
האם האמריקאים באמת הפסיקו לשתות ליקר בתקופת חוק היובש ?
המכונית הזו לא הצליחה להערים על הסוכנים הפדראליים בארה"ב שמצאו את הליקר מוחבא בתא סתר בין לוחות העץ.
אבל במקרים רבים הצליחו ההברחות בחוק היובש להעביר משקאות חריפים וליקרים לתוך ארה"ב. היו גם מי שהתעשרו מאד מחוק היובש והקימו אחרי כן אימפריות כלכליות ,
לצד המפלגות בארה"ב התפתחו החל משנת 1914 השדולות, כאשר תפקידם היה להשפיע על השלטון. קבוצת הלחץ של הנשים, הן שהובילו לחוק היובש.
התגברות הפשע המאורגן נבע מ"חוק היובש"/הפרוהיבישן שאסר על ייצור, מכירה ושתייה של משקאות אלכוהוליים ונחקק ב1919.
אזרחי ארה"ב לא עמדו בחוק זה, ואף הגבירו את צריכת המשקאות.
התפתח שכר לא חוקי ע"י אנשי פשע שהבינו את הפוטנציאל הרווחי שבדבר, ולקחו על עצמם הברחת משקאות ומכירתם. אט אט נוצרו כנופיות שחברו לעבודה משותפת.
כל הנוגעים בדבר התעשרו מאוד, והשתלטו על עוד עסקים (לשם הלבנת הכסף השחור) כמו מפעלים, אך רוב אנשי הפשע הללו עסקו בדברים בלתי חוקיים נוספים כמו זנות, הימורים ותחום הפרוטקשן.
האנשים הללו שהתעשרו נקראו גאנגסטרים- אנשי כנופיות. ככל שהכנופיה עסקה ביותר תחומי פשע כך הייתה יותר גדולה ומשפיעה ונקראה מאפיה. אנשי הכנופיות הצליחו לשים ידם על פוליטיקאים, אנשי משטרה, מושלי מדינות, סנטורים ושופטים, כך שבאזורים גדולים של ארה"ב המערכת כולה הייתה מושחתת.
רקע היסטורי
התיקון השמונה-עשר לחוקת ארצות הברית, הקרוי גם חוק היובש, הוא חוק יובש אשר אסר על ייצור, הובלה ומכירה של משקאות חריפים בכל ארצות הברית. התיקון נחקק ב-16 בינואר 1919 ועם כניסתו לתוקף שנה מאוחר יותר (ב-16 בינואר 1920) החלה בארצות הברית תקופת היובש.
חוק זה בוטל על ידי התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית מ-17 בפברואר 1933, שהתיר מחדש מכירת משקאות אלכוהוליים.
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, רווחה התפיסה לפיה המדינה אחראית לרווחתם וטובתם של האזרחים ובין השאר עליה לחוקק חוקים אשר יגנו על האזרחים מפני הרעות שהם גורמים לעצמם. בעקבות הנזקים הרבים הנגרמים משתייה עודפת של משקאות חריפים, כשכרות ואלכוהוליזם, עלה בתחילת המאה ה-20 הרעיון לאסור מכירת משקאות חריפים ובכך לפתור את הבעיות הללו. במיוחד הטיפה לכך מפלגת האיסור שעיקר מצעה נגע לאיסור מכירת משקאות אלכוהוליים. בעקבות זאת, נחקקו חוקי יובש במספר מדינות.
תקופת היובש – ויקיפדיה
אליוט נס – ויקיפדיה
חייל בריטי מכין את הנשק האנטי טנקי פיא"ט בקרבות הפלישה בנורמנדי 1944 .
A British soldier prepares to fire a PIAT a
nti-tank weapon; Normandy, France – 9 August 1944
רקע היסטורי
פִּיאַט (נכתב גם פיא"ט או PIAT) הוא מטול חי"ר נגד טנקים (ראשי תיבות של Projector, Infantry, Anti Tank). הפיא"ט הוא נשק נגד טנקים (נ"ט) שפותח על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה.
הפיא"ט שימש בשירות הצבא הבריטי בשנים 1942–1950 כנשק מחלקתי, ובין השאר בזירה האירופית (הפלישה לאיטליה, הפלישה לנורמנדי).
הפיא"ט היה הנשק העיקרי נגד טנקים של צה"ל במלחמת העצמאות. בתחילה, עוד מלפני הקמת המדינה ועד לסוף חודש מאי 1948, יוצר בארץ על ידי "תע"ש חוץ" (תעשיית נשק של ההגנה שמחוץ לתעשייה הצבאית), בידי צוות בניהולו של המהנדס שמחה בלאס, על פי דגם בריטי (כלי בריטי שפורק ועל פי חלקיו שורטטו תוכניות הייצור). עד לאותה עת סופקו כ-250 יחידות מוגמרות ועוד כ-750 יחידות נמצאו בתהליכי ייצור.[2]
החל מחודש מרץ 1948 סופקו כלי נשק אלה, מתוצרת "תע"ש חוץ", לכוחות היהודים הלוחמים. הפיאט שימש, בין השאר, בהגנת קיבוץ נגבה (שש פגיעות בטנקים שעמדו להיכנס לשערי הקיבוץ מתוך שבעה פגזים) וכן נעשה בו שימוש בכיבוש צפת. היה זה מטול פיא"ט שפגע והשמיד את הטנק הסורי בשער קיבוץ דגניה א'.
בזמן מלחמת העצמאות ניהלו הירדנים והישראלים קרבות קשים על השליטה בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג' ובאזור הסמוך בירושלים. . דרך צומת זה עברה שיירת הדסה להר הצופים. השיירה הותקפה בשכונת שייח' ג'ראח בידי ערבים, שרצחו 78 נוסעים יהודים. שיאם של הקרבות בצומת במאי 1948, עת פרץ טור משוריין ירדני מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי מחלקה מפלוגת מפקדי הגדנ"ע של ה"הגנה". על פי הסופרים לארי קולינס ודומיניק לאפייר "הו, ירושלים", את הטור עצר מיכאל (מישקה) רבינוביץ (רותם) שירה פגז רובה פיאט אנטי-טנקי ועצר את הטור
הפיאט – הנשק שהכזיב – אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון
כמה חיילים הצליחו הסינים להסתיר מכוחות האו"ם ומהאמריקאים במלחמת קוריאה ?
מלחמת קוריאה . חיילים סיניים מסתתרים בבנוקר במעלה הר. הסינים הצליחו באופן כזה להסתיר 38 דיוויזיות ( 300 אלף חיילים) מכוחות האו"ם, עד שביצעו את המתקפה הגדולה שלהם ב25 באוקטובר 1950 . אז עוד לא היו לוויני ריגול . וגם האמריקאיים הזניחו את המשך פיתוח גדודי האיסוף המודעיני הקרבי ( מהלך שהחל בפלישה לנורמנדיה ב1944) .
רקע היסטורי
במלחמה שהגיעה לכדי כוננות גרעינית, הסתיים בעימות חסר תקדים בין מפקד הכוחות האמריקנים בלחימה לבין נשיא ארה"ב.
ב-12 בינואר 1950 נשא מזכיר המדינה האמריקני, דין אצ'ינסון, נאום שבו פרט את נקודות האחיזה האסטרטגיות של הממשל במזרח הרחוק כחלק ממערך ההגנה האמריקני באזור. שמה של דרום-קוריאה נעדר מרשימה זו, במה שהתפרש כויתור אמריקני על המדינה.
מעודדת מכך ובטוחה כי האמריקנים לא יתערבו לטובת הדרום, פתחה צפון קוריאה הקומוניסטית במתקפה רחבה על הדרום ביוני 1950 – בנצלם עד תום את יתרון ההפתעה, 400,000 חיילים צפון קוריאנים הצליחו להגיע עד דרומית לסיאול, בירת הדרום ובינם לבין איחוד של קוריאה כולה תחת השלטון הקומוניסטי עמדו כוחות דלילים ביותר.
למרות מאזן הכוחות החד-צדדי, הצליחו הדרום-קוריאנים ביחד עם חיילים מכוח בינ"ל (בעיקר אמריקנים), אשר היו מוצבים שם דרך קבע, להחזיק מעמד עד ספטמבר, עת נחת כוח שמונה ע"י האו"ם ואשר כלל כ-350,000 חיילים, רובם ככולם אמריקנים.
הכוח, בפיקודו של הגנרל האמריקני דאגלס מקארתור, הצליח להכות בצפון קוריאנים בכל החזיתות – החל ממלחמה חזיתית בשטחה הכבוש של דרום קוריאה ועד נחיתות נועזות מאחורי הקווים הצפון-קוריאנים – ומהר מאוד עברה הלחימה לשטחה של צפון-קוריאה.
אך מקארתור, שנשלח לעימות צבאי מוגבל, ניהל אותו באופן מבריק אמנם, אך טעה בקריאת המצב הכולל באזור ובעיקר – שגה בהבנת המסרים הסינים במליאת האו"ם, אשר הזהירו אותו כי התקרבות מהירה לגבול הסיני תאלץ את הצבא הסיני להתערב. לשיא הגיעו הדברים כאשר בפגישה בין מקארתור לנשיא ארה"ב דאז הארי טרומן, סרב מקארתור לשעות לאזהרותיו ופקודותיו של הנשיא והמשיך בשלו.
ב-25 באוקטובר הצטרף הצבא הסיני למלחמה לאורך הנהר יאלו, תוך שהוא מסב, כצפוי, אבדות רבות לכוחות האו"ם, אשר נסוגו דרומה בחזרה אל קו הגבול המקורי.
מקארתור נגד טרומן
בתגובה לתקיפה הסינית, מקארתור, מסיבותיו שלו, תמך בהתקפה מסיבית על סין הקומוניסטית ואף התעמת מספר פעמים עם הנשיא טרומן בדרישה לתקוף בפצצות אטום. טרומן, אשר היה קשוב יותר למסרים מביג'ינג וממוסקבה, חשש ממלחמה גרעינית כוללת – וסרב (מסמכים אשר נחשפו לאחרונה מתעדים את כל השתלשלות העניינים הנ"ל).
טרומן, שזיכרון הניסוי הגרעיני הסובייטי רק שנה קודם לכן היה עדיין טרי אצלו, חשש כי צעדים תוקפניים שכאלה כנגד סין, יעמידו את הסובייטים בפני מצב בעייתי ביותר. על מקארתור אף נאסר להפציץ גשרים על נהר היאלו, הפצצה שהייתה מעכבת הגעה של כוחות סיניים, וכן לבצע תקיפות מוגבלות בשטח הסיני, ועל כך אמר מאוחר יותר מקארתור כי מעולם לא נכפתה החלטה כל כך לא נכונה מבחינה צבאית על מפקד הכוחות בשטח בכל ההיסטוריה האמריקנית.
בחלוף חצי שנה, לאחר שהמלחמה כבר הגיעה לסיומה והשקט חזר לחצי האי הקוריאני למשך השנים הבאות (למעשה עד ימינו). מקארתור, שלא היסס להביע ביקורת נוקבת על הנשיא האמריקני טרומן, מודח מתפקידו וחוזר עטור תהילה לארה"ב.
ייצוב כוחות האו"ם לאורך קו הגבול המקורי סימן למעשה את נקודת הפתיחה במו"מ על הפסקת הלחימה. כיום, אזור הגבול הקוריאני הוא אחד האזורים הממוקשים ביותר בעולם והוא מאוכלס ע"י כוחות צבא רבים – בשנים שלאחר סיום המלחמה פרסו הצפון-קוריאנים קני ארטילריה רבים לאורך הגבול, אשר אמורים לייצר הרעשה חסרת תקדים בהיקפה בכל מקרה של התקפה מהדרום (בספירה האחרונה, נאמד מספרם של קני הארטילריה בכ-80,000).
גם הצבא הדרום קוריאני התחזק במהלך השנים, במקביל לצמיחה הכלכלית הכללית במדינה וכעת נחשב חצי האי הקוריאני לאחד המקומות הצפופים ביותר מבחינת נוכחות צבאית.
מלחמת העולם השנייה : אחיות במטוסי אמבולנס מעופפים
Nurses on war planes
בקרבות בזירה של ה-Pacific היו האמריקאים הראשונים בעולם שהחלו להפעיל חדרי תא"גד מעופפים ובהם אחיות לטיפול מיידי בפצועים הקשים ( לאמריקאים היו הרבה אבדות בקרבות בPacific בהשוואה לקרבות לאירופה ). כל האחיות המעופפות היו חיילות בתפקידי קצונה , השייכות החיילית היתה לNAVY.
עד 1945 היו כבר לצי האמריקאי 26 מטוסי פינוי מעופפים עם אחיות וצוותים רופאיים.
U.S. Army flight nurses prepping for a mission, World War II.
