המטוס שמעולם לא איכזב : דה הבילנד מוסקיטו
רקע היסטורי
דה הבילנד מוסקיטו (באנגלית: de Havilland Mosquito) היה מטוס קרב בריטי, שהצטיין במספר תפקידים במהלך מלחמת העולם השנייה. המוסקיטו היה מטוס דו-מנועי, שבו הטייס והנווט ישבו זה לצד זה. למטוס היה תכנון לא מקובל – הוא התבסס על עץ לבוד, שהורכב מעץ תרזה ובלזה, בתקופה בה שימוש בעץ נחשב מיושן.
המוסקיטו היה מטוס רב-תכליתי להפליא. כך למשל, גרסת המפציץ שלו יכלה לשאת פצצות במשקל של עד כ־1800 ק"ג, במהירות כזו שקשה היה ליירט אותו, ואילו גרסת הקרב ניחנה בכושר תמרון שאיפשר לה להילחם במטוס קרב חד מנועי. תפקידיו השונים של המוסקיטו כללו מפציץ טקטי, סייר, מטוס קרב ליום או ללילה, מפציץ-קרב, מטוס חדירה, מטוס תקיפה ימית ומטוס סיור וצילום.
המטוס שירת בחיל האוויר הבריטי, ובחילות אוויר רבים אחרים, בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה.טיסת הבכורה התקיימה ב-25 בנובמבר 1940, והמטוס היה בשירות מבצעי בין השנים 1941 עד 1956. המטוס שירת גם בחיל האוויר הישראלי, עד שנת 1956..
סא"ל (מיל') אורי ביהם היה אחד מטייסיו של מטוס דה הבלינד מוסיקטו בחיל האוויר הישראלי .
המוסקיטו התקבל בהתפעלות מצד גורמים רבים, ביניהם מפקד חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, הרמן גרינג:
| "ב-1940 יכולתי לטוס לפחות עד גלזגו ברוב מטוסי, אך לא עוד! דמי רותח כשאני רואה את המוסקיטו. אני הופך ירוק וצהוב מקנאה. הבריטים, היכולים להרשות לעצמם אלומיניום יותר מאיתנו, בונים מטוס יפהפה מעץ, בכל מפעל פסנתרים מקומי, ונותנים לו מהירות, שזה עתה הגבירו שוב. מה אתה אומר על זה?" | ||
| – הרמן גרינג, ינואר 1943 | ||
לסקירה המלאה בעברית
ראה גם : הנצחה מאוחרת: הנווט שלא שרד… – אתר הקיבוצים
ספינת האוויר צפלין L49 מסגירה עצמה במלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה : צילום של ספינת האוויר צפלין L49 לאחר נחיתה כפויה שנאלצו לבצע במפתיע ליד העיירה הצרפתית Bourbonne-les-Bains, הן בעקבות הופעת מטוסי צרפתיים שתמרנו לידם וגם בגלל מחלת גבהים שצוות הספינה סבל ממנה .
אנשי צוות האוויר הגרמניים הנחיתו את ספינת האוויר בשדה חקלאי והסגירו עצמם.
מקור המידע :German naval Zeppelin airship L.49, forced down during .
רקע היסטורי
הגרמנים האמינו שהצפלין הוא הנשק האידאלי משום שאיתו ניתן לעקוף את חיל היםהבריטי ולתקוף בבריטניה עצמה. הפשיטות החלו בסוף שנת 1914, הגיעו לשיאן ב-1915 ואז נפסקו עד שנת 1917. הצפלינים הוכיחו עצמם כנשק מעורר חרדה אך בלתי מדויק. הניווט, בחירת המטרות וכיוון הפצצות היו קשים גם בתנאים האופטימליים, ובמקרים של חשיכה או מזג אוויר מעונן נתגלו כקשים אף יותר. הנזק החומרי שגרמו הצפלינים היה קטן, ומספר ההרוגים מהפצצותיהם מוערך בכמה מאות. הם גם היו פגיעים להתקפות בידי מטוסים או תותחי נ"מ, במיוחד אלו שצוידו בקליעים נותבים.
לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, החליפו המטוסים את ספינות האוויר הגרמניות בתפקיד המפציצים. ספינות האוויר הקשיחות הבריטיות, עד תקופה זו, נבנו בעיקר כתגובה לאיום הגרמני ואף על פי כן לרוב לא היוו חיקוי מוחלט לצפלינים. נבנה העתק בריטי משרידי הספינה הגרמנית L-33 בשם R-34. ב-6 ביולי 1919 נחתה ספינת האוויר הבריטית בניו יורק ובכך הייתה ספינת האוויר הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי, וכלי הטיס הראשון שחצה אותו בטיסה רצופה. כתוצאה מכך, החלו מנהיגי הבריטים לשקול הקמת צי של ספינות אוויר שיקשר בינם לבין ארצות הברית. הגרמנים, באותה העת, בנו את ספינת האוויר גרף צפלין, שנועדה להוות תקן חדש בספינות מובילות נוסעים.
ראה גם מאמר מרתק נוסף : צפלינים : מלחמת העולם הראשונה | רגעים היסטוריים
כתר הזהב העתיק של המושבה היוונית אפולניה
העיר אפולוניה ( כיום בשטח אלבניה ) הוקמה בשנת 588 לפנה"ס בידי מתיישבים מקרקירה ומקורינתוס ונקראה על שם אפולו, אל השמש.
הגאוגרף היווני סטראבון תיאר אותה בספרו גאוגרפיקה כעיר מנוהלת היטב, ואילו אריסטו ציין כי היא מהווה דוגמה בולטת לאוליגרכיה, כאשר מיעוט של מתיישבים יוונים שולט בצמיתים שרובם איליריים.
העיר שגשגה כמרכז לסחר בעבדים , והנמל שלה היה לאחד החשובים בחופי איליריה. הוא שימש לעתים כתחליף לנמל דירכיום כמוצא המערבי לוויה אגנטיה שהובילה לסלוניקי ולביזנטיון.
העיר טבעה מטבעות משל עצמה, וכמה מהם, שנמצאו באזור הדנובה, מעידים על היקפי הסחר הנרחבים שלה.
בראשית המאה השלישית לפנה"ס שלט בעיר פירוס מלך אפירוס.
ראה גם : הקולניות/מושבות היווניות בעת העתיקה
תרבות ההארפה הקדומה בהודו , האימפריה העתיקה ביותר בדרום אסיה
חפירות העיר של ההארפה : Mohenjo-Daro
רקע היסטורי
ב-1921 ,ארכיאולוג בשם ג'ון מרשל, יחד עם שותפים הודים, חפר באתרים על התוואי הישן של נהר האינדוס, באזור ששייך כיום לפקיסטן. באזור זה מרשל חשף ערים מפוארות ומרשימות ולמעלה מ-000,1 יישובים שונים, שהתקיימו בין השנים 1900-3000 לפנה"ס. זוהי ציביליזציה בסדר גודל של מצרים העתיקה או מסופוטמיה – הציביליזציה של עמק האינדוס. שתי הערים המרכזיות שנתגלו נקראו הרפה (Harappa) ו-מוהנג'ו דארו. (Daro-Mohenjo )
כל דבר בערים הללו מעיד על שלטון ריכוזי ויעיל, ואולי על סוג של אימפריה שהייתה קיימת באותה תקופה. אם זה אכן המצב, זוהי האימפריה העתיקה ביותר המוכרת בדרום אסיה. אלו ערים שהכילו בשיאן עד 40 אלף איש, היו מוקפות בחומה גדולה, במערב הייתה מצודה גדולה, וכן היו קיימים מבנים ציבוריים (אסמים, מקדשים, חצרות וכו'). בערים היו בתי קומות מלבנים וכן סמטאות בין הרחובות. הבתים עצמם היו בנויים בצורה כזאת שאיפשרה פרטיות לתושבים (כניסת הבית לא פנתה לרחוב, באר, שירותים ומקלחת פרטיים).
כמו כן, הייתה קיימת מערכת ביוב מכוסה שהובילה את השפכים למערכת ביוב מרכזית. קיימות עדויות על תכנון מרכזי שפעל ברחבי עמק האינדוס, ולאו דווקא הייתה ספציפי באותן ערים. בין הערים הייתה קיימת אחידות מסוימת, בהתייחס למשקולות זהות, ביות בע"ח וצמחים, פיסול ואמנות, מסחר עם -1- תרבויות העולם העתיק, תכשיטים ופולחן. זוהי תרבות שגוועה באופן מסתורי בין השנים 1800-1900 לפנה"ס, אולי בעקבות שינויים אקולוגיים ושינוי בתוואי הנהר. זמן קצר לאחר מכן, העדויות הארכיאולוגיות מעידות על הופעתם של האריאנים….
כדאי מאד לקרוא סקירה מעניינת בעברית על התרבות העתיקה של עמק האינדוס
ראה גם : Did This Ancient Civilization Avoid War for 2,000 Years?
ראה גם :Harappan Civilization: Current Perspective and its Contribution – By Dr. Vasant Shinde
פסל הקיסר הדריאנוס
ממחנה הלגיון הרומי, עמק בית שאן
138-117 לספירה
בתצוגה באגף לארכאולוגיה, מוזיאון ישראל
בתל שלם ליד בית שאן התגלה פסל ברונזה גדול מימדים קבור באדמה של מה שהיה מחנה הלגיון הרומי השישי. פסל זה מוצג כדרך קבע במוזיאון ישראל ונחשב לפסל הברונזה השלם ביותר של הדריאנוס הקיים היום בעולם. הפסל מתל שלם מתאר אותו כמפקד הצבא. בניגוד למקובל בעולם, בזיכרון היהודי אדריאנוס נחקק כאחד השליטים האכזריים ביותר, שהוציא להורג כחצי מיליון מתושבי יהודה והחריב בה כאלף ישובים במהלך דיכוי מרד בר כוכבא. בתום דיכוי המרד, שינה אדריאנוס את שמה של הפרובינציה מ"יהודה" ל"סוריה-פלשתינה". אגרות מקוריות שנכתבו על ידי מנהיג המרד, שמעון בר כוכבא, ומעידות על אופיו הקשוח והכריזמתי של אויבו של הדריאנוס, יוצגו גם הן בתערוכה. בנוסף, יוצגו מפתחות שהמורדים לקחו איתם למערות המפלט במדבר יהודה בתקווה שישובו לבתיהם לאחר סיום המרד, שבדיעבד התבררה כתקוות שווא.
תל שלם הוא תל השוכן בעמק בית שאן, כ-2 קילומטרים מדרום לקיבוץ טירת צבי. במקום התגלה בשנת 1970 מחנה צבאי רומאי. סמוך לתל נמצאה כתובת של הלגיון השישי פראטה. בשנת 1975 התגלה במקום באקראי פסל ברונזה מפואר של הקיסר אדריאנוס. בעקבות התגלית נערכו במקום חפירות בשנת 1978.
6