לקט הצילומים ההיסטוריים שלנו החל להתפרסם בשנת 2013 והוא חוגג עתה עשור . הלקט מבוסס על מעקב שיטתי של מערכת " רגעים היסטוריים" אחרי מאות מקורות מידע היסטוריים (קישור לסקירות הקודמות)
הנושאים בגיליון מס' 58
רגעים אחרונים של נשיא צ'ילה סלוואדור איינדה
העיר התת-קרקעית של דרינקויו : תורכיה
העיר הפרוסית קניגסברג בשנת 1898
היום בהיסטוריה : ב-1943 נפל המקלען האמריקאי אלן מאגי ממפציץ B17
רחוב בעיר העתיקה של הָארָאפָּה (2600-2000 לפני הספירה), תרבות עמק האינדוס; פקיסטן.
הרגעים האחרונים של נשיא צ'ילה סלוואדור איינדה
בשנת 1973 יצא מארמון הנשיאות הנשיא הנבחר של צ׳ילה, סלוואדור איינדה, כשהוא מלווה על ידי אנשי המהפכה הצבאית – החונטה בהנהגתו של אוגוסטו פינושה. זה קרה לאחר שנשא נאום מרגש והיסטורי לאומה: ״אלה המילים האחרונות שלי״, הוא אמר, ״ואני משוכנע שההקרבה שלי לא תהיה לשווא״.
דקות לאחר צילומה של התמונה הזאת הוא התאבד, ככל הנראה, באמצעות רובה שקיבל במתנה מפידל קסטרו. אורלנדו לגוס שצילם את התמונה הזאת, זכה בפרס לצילום העיתונות הטוב ביותר באותה השנה.
ההפיכה התרחשה בעידודה של ארה״ב ומשטרו של פינושה נמשך עד שנת 1990.
הסיפור של פינושה מאד מעניין. לכאורה דיקטטור, אבל הנהיג רפורמות אדירות, כלכלה חופשית, והזניק את צ'ילה קדימה. מאד לא אופייני לרודנים. בזכותו הם היו אחת הכלכלות החזקות בדרום אמריקה, עד לפני כמה שנים.
מקור : הדף של ערן Eran Minhar בטוויטר
להרחבה : ראו הערך על סלוואדור איינדה בויקפדיה בעברית
העיר התת-קרקעית של דרינקויו (Derinkuyu yeraltı şehri – "באר עמוקה")
בשנת 1963, בזמן שביצע שיפוץ בביתו, אדם פרץ את קיר חדר השינה החיצוני בביתו וגילה כניסה למנהרה. מה שהוא מצא מאחורי החומה הדהים היסטוריונים, ארכיאולוגים והעולם. העיר התת-קרקעית העתיקה האבודה דרינקויו התגלתה בתורכיה .
העיר התת-קרקעית של דרינקויו (Derinkuyu yeraltı şehri – "באר עמוקה") שוכנת 29 ק"מ דרומית לנבשהיר והיא העיר התת-קרקעית הגדולה בטורקיה. שמונה קומותיה משתרעות עד לעומק של 85 מטר, ומאז נפתחה למבקרים בשנת 1969 רק עשרה אחוזים משטחה נגיש לקהל הרחב. מעבר לחדרי המגורים יש בדרינקויו כנסייה גדולה בצורת צלב, אורוות, חדרי אחסון, חדרי אוכל, קפלות וחדרים לדריכת יין ושמן. 52 פירים סיפקו אוויר לתושבי העיר התת-קרקעית, ובקומה התחתונה משתרעים מאגרי מים טבעיים. אלה המשיכו וסיפקו מים לתושבי האזור עד שנת 1962, וייתכן שהעניקו למקום את שמו. ניתן היה לאטום את הכניסה אל המתחם באמצעות אבנים גדולות, וניתן היה אף לחסום את המעבר בין הקומות. העיר חוברה לערים תת-קרקעיות אחרות באמצעות מנהרות באורך של מספר קילומטרים. ייתכן שהעיר התת-קרקעית הוקמה בתקופת החתים המאוחרים או על ידי הפריגים במאה ה-7 לפנה"ס ובמאה ה-8 לפנה"ס, אך ברי שהורחבה בתקופה הביזאנטית בין המאה ה-5 למאה ה-10.
דרינקויו (Derinkuyu) היא העיר התת-קרקעית העמוקה ביותר שנחפרה בקפדוקיה, באזור מרכז אנטוליה שבטורקיה. פלא טבע יפהפה עם ארובות ומערות, קפדוקיה היא מחזה גיאולוגי מדהים. היא משופעת גם במערות, בבתי מגורים תת קרקעיים ובמנהרות סודיות ששימשו קבוצות שונות כמקלט במשך מאות שנים. ישנם מאות מתחמים כאלה באזור, ודרינקויו היא העיר המפורסמת ביותר. עד עומק של יותר מ-80 מטר עם קיבולת של עד 20,000 איש, העיר הרב-מפלסית הזו הכילה את כל מה שאוכלוסייה שלמה תזדקק לה כדי לשרוד היסטוריה רצופת פלישות.
לפני כמה מיליוני שנים התפרצויות געשיות פיזרו שכבה אחר שכבה של אפר, הנקרא טוף. עם הזמן הטוף התגבש לסלע רך, יציב יחסית אך נחצב בקלות. תושבים באנטוליה הקדומה הבינו שהם יכולים לחצוב את בתיהם בתוך גבעות ובקרקע. דרינקויו היא אחת מהערים החצובות הרבות באזור, אולם היא העמוקה ביותר שהתגלתה עד כה. בשמונה עשרה המפלסים העצומים של העיר (רק שמונה נגישים), מצאו החוקרים מטבחים, חדרי שינה, חדרי אמבטיה, מחסני מזון, בתי בד ויין, בארות, אזורי אחסון נשק, רפקטוריומים, כנסיות, בתי ספר, קברים ואורוות בעלי חיים מבויתים. היו חדרים בגדלים שונים לצרכים שונים. חללים קטנים התבררו כמגורים חתוכים בסלע, ואילו חללים גדולים סיפקו את החדרים האידיאליים לפגישות קהילתיות ולבתי ספר. ניכר כי האנשים תכננו להיות עצמאים לחלוטין. יותר מחמישים פירים לאוורור סיפקו אוויר מלמעלה, בעוד אלפי צינורות קטנים יותר פיזרו את האוויר ברחבי העיר כולה.
העיר הפרוסית קניגסברג בשנת 1898
קלינינגרד היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא. שטחה של העיר 215.7 קילומטר רבוע והיא מאכלסת כ-460,000 תושבים (2016). העיר הייתה סגורה לתיירים עד 1989, ושימשה עיר אסטרטגית צבאית, עקב קרבתה לנמל היחיד באזור שאינו קופא בחורף.
בעבר הייתה קלינינגרד ידועה בעיקר בשם הגרמני קניגסברג היא הייתה בירת המחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה, לפני כן בירת דוכסות פרוסיה ולפני כן בירת מדינת פרוסיה של המסדר הטווטוני הגרמני. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה (1944) הופצצה קניגסברג על ידי חיל האוויר הבריטי וחלקים גדולים ממנה נחרבו. לאחר כיבושה על ידי הצבא האדום ב-1945 גורשה כל אוכלוסייתה הגרמנית-פרוסית, כ-550,000 נפש, לשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה – מזרח גרמניה מ-1949, והוחלפה באוכלוסייה רוסית שמנתה כ-600,000 נפש.
המתקפה הרוסית הכוללת על העיר החלה ב-6 באפריל 1945 ביום ראשון.
לאור קשיי מזג האוויר חיל האוויר הסובייטי ביצע 274 טיסות בלבד. למחרת עם שיפור במזג האוויר חיל האוויר הסובייטי החל בהפגזות כאשר כל כיום בוצעו כ-3000 טיסות.
ב-8 באפריל מגני העיר הפרוסית פוצלו ל-2 קבוצות. מפקד הצבאי של העיר ביקש מפרידריך-וילהלם מילר מפקד הארמייה הרביעית הגרמנית אישור לעזוב את העיר ולפרוץ לכיוון זמלנד אך בקשתו לא כובדה.
הארמייה הרביעית הגרמנית ניסתה לחבור לעיר אך ללא הצלחה. ב-9 באפריל מפקד העיר החליט על כניעה. אדולף היטלר הוציא פסק דין על הוצאתו להורג, אך לא היה ניתן לבצע אותו כי הגנרל היה בשבי סובייטי.
להרחבה: ראו סקירה בעברית בויקיפדיה
היום בהיסטוריה : 3 בינואר 1943
ב-1943 נפל המקלען האמריקאי אלן מאגי ממפציץ B17 שחטף אש נ"מ מעל סנט נאזר בצרפת. הוא ניסה לקפוץ דרך תא הפצצות של המטוס, אך איבד את הכרתו כי אין הרבה חמצן בגובה 22,000 רגל. מאגי צלל הישר אל בניין תחנת הרכבת של סנט נזאר, ופגע בול במקטע זכוכית בגג – חלון גדול, שבלם את הנפילה. מאגי שרד, בקושי; הוא נפצע קשה, וגופו התמלא בזכוכיות.
להרחבה : ראו כתבה מרתקת של ניצן סדן , המקלענים ממטוסי ההפצה במלחמת העולם השנייה ששרדו ללא מצנח
רחוב בעיר העתיקה של הָארָאפָּה (2600-2000 לפני הספירה), תרבות עמק האינדוס; פקיסטן.
A street at the ancient city of Harappa (2600-2000 BC), Indus Valley Civilisation; Pakistan.
הָארָאפָּה (הוא אתר ארכאולוגי בפנג'אב, פקיסטן, כ-24 קילומטרים מערבית לעיר סאהיוואל.
עובדה מעניינת על העיר העתיקה של הָארָאפָּה היא שהיא הייתה אחד מהמרכזים העירוניים הגדולים של תרבות עמק האינדוס, תרבות מתקדמת ומתוחכמת מאוד של תקופת הברונזה ששגשגה באזורים הצפון-מערביים של דרום אסיה מ-3300 לפנה"ס בקירוב עד 1300 לפנה"ס. העיר הָארָאפָּה , הידועה בפריסה העירונית המתוכננת היטב, מערכות הניקוז המתקדמות והארכיטקטורה המרשימה שלה, מספקת תובנות חשובות לגבי יכולות התכנון וההנדסה העירונית של הציוויליזציה העתיקה הזו. החפירות באתר חשפו מבנה חברתי מורכב, יצירות אמנות מורכבות ומערכת של משקלים ומידות מתוקננים, המדגישים את ההישגים התרבותיים, הכלכליים והטכנולוגיים של ציוויליזציית עמק האינדוס.
האתר של העיר העתיקה מכיל את שרידי העיר המבוצרת מתקופת הברונזה, אשר הייתה חלק מתרבות עמק האינדוס שמרכזה היה בסינד ובפנג'אב. משערים שבשיאה (2600–1900 לפנה"ס), גרו בעיר כ-23,500 תושבים, שטחה היה כ-1.5 קמ"ר, והיו בה בתים עשויים מלבנים עשויי חימר. עקב מנהג בקרב ארכאולוגים לקרוא לתרבויות עתיקות שזה עתה התגלו על שם האתר הארכאולוגי הראשון בהן הן התגלו, תרבות עמק האינדוס ידועה גם בשם "התרבות ההאראפית".
תרבות האינדוס היא אחת מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם, והייתה בת זמנה של תרבויות תקופת הברונזה במסופוטמיה ובמצרים העתיקה. היא הגיעה לשיאה בערך ב-2,500 לפנה"ס בחלק המערבי של דרום אסיה, והחלה להתדרדר בתחילת האלף השני לפנה"ס. דבר לא היה ידוע עליה עד לגילויה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי ר. ד. בנרג'י
1
