החלטתו של גנרל ג'ון תומפסון , אחד ממפקדי מכללת ווסט פוינט להנהיג את מבחן קוטה ( תרגיל פיקוד פלוגתי לגילוי יוזמה ומנהיגות בתנאים טקטיים משתנים) לפני 9 שנים הזכירה לאחדים את יוזמת הקרב המפורסמת של חוף אומהה במלחמת העולם השנייה . מי היה מייג'ור ג'נרל נורמן קוטה ומדוע מנהיגותו זכתה להוקרה כה רבה במסלול היוקרתי של ביה"ס לקצינים בארה"ב?
נורמן קוטה ( אז בריגידיר ג'נרל) נודע בזכות חלקו הקריטי בקרבות בחוף אומהה בזמן הפלישה לנורמנדי.
הוא נולד בעיר צ'לסי במדינת מסצ'וסטס ב30 במאי 1893. בשנת 1917 סיים את האקדמיה הצבאית וסט פוינט והוצב בחיל הרגלים. ב1931 סיים את לימודיו בבית הספר לפיקוד ומטה בפורט בנינג , ג'ורג'יה.
מהלך העניינים בחוף אומהה על פי ספרו של רוני ברבש
בשנים 1942-1943 היה קוטה ראש המטה של אוגדת חיל הרגלים הראשונה. הוא נשלח לבריטניה לשמש יועץ ביחידת המבצעים המשולבים , ובפברואר קודם לדרגת בריגידר ג'נרל. ערב הפלישה לנורמנדי מונה לסגן המפקד של אוגדת חיל הרגלים ה-29. בזמן תכנון הפלישה לנורמנדי התנגד קוטה לנחיתה באור יום. הוא סבר שלנחיתה בשעות הדמדומים לפני החשכה יש סיכוי טוב יותר להצליח. הפיקוד העליון , לעומת זאת , האמין שלהפצצות האוויריות והימיות יש סיכוי גדול יותר להצליח באור יום, וסמך על העליונות הטכנולוגית יותר מאשר על גורם ההפתעה ( רוני ברבש, 2014) .
על פי תכנית הנחיתה היה על חיל הרגלים לתקוף ישירות את העמדות הגרמניות המבוצרות שהיו מבוססות על המבנה הטבעי של החוף. רוב מפקדי הנחיתה האמינו שכוח האש האמריקאי יחסל חלק גדול מההתנגדות הגרמנית , טכי הגרמנים יהיה בנחיתות מספרית, לא מנוסים , וכי המורל שלהם יהיה ירוד. נמצא שכל ההנחות האלה היו לא מדוייקות.
עם עלות השחר של 6 ביוני 1944 החלה הנחיתה הימית בחופי נורמנדי . בריגדיר גנרל קוטה , עם מקצת חטיבת הרגלים ה-116 שנכללה באוגדה ה-29 , היה בגל הנחיתה השני בקטע חוף שנקרא וייט דוג ( כלב לבן) . הנחתת שהפליג בה הופגזה באש מקלעים ותותחים , ושלושה מבין אנשי הנחתת , בהם לפחות קצין אחד , נהרגו מיד עם הנחיתה.
לקראת הצהריים היה מצבם של החיילים האמריקנים בחוף אומהה על סף משבר. מספר ההרוגים הגיע לידי יותר מ-1000 והוסיף לגדול. העמדות הגרמניות המטירו על החיילים חסרי המגן אש מקלעים ומרגמות מגבעה מעל לחוף. נעשו כמה נסיונות לפוצץ את עמדות הבטון כדי להתקדם במעלה החוף, אך כולם כשלו. קציני מטה אחרים העלו את האפשרות לדרוש שספינות תגענה לאסוף את הלוחמים ( רוני ברבש, 2014) .
קוטה ידע שהתמוטטות ההתקפה בחוף אומהה עלולה להביא לידי התמוטטות הפלישה כולה. הכוחות בחוף יוטה אמנם פרצו את דרכם אל פנים הארץ, וכך היו גם פני הדברים בחופי הנחיתה הבריטיים והקנדיים, אבל לו מנעו הגרמנים את הפלישה בחוף אומהה, הם היו חוצצים בין חופי הפלישה הבריטיים ובין האמריקאיים. קוטה ארגן קבוצה של לוחמי הנדסה והללו הצליחו לפוצץ את עמדת הבטון שחלשה על החוף, ובכך נפתחה הדרך אל מעלה הגבעה. הקרב הקשה בחוף אומהה הסתיים בשעות אחר הצהריים. הכוחות פרצו אל תוך הארץ ויצרו ראש גשר שאפשר את הנחתת כוחות (רוני ברבש , 2014) .
ביום הראשון של הקרבות בחוף אומהה נהרגו ונפצעו 3,000 לוחמים . על חלקו כיבוש החוף ועל לחימתו הלא מתפשרת קיבל גנרל קוטה את צלב השירות המצוין .
מהלך העניינים בחוף אומהה על פי ספרו של אנטוני ביוור
בריגידר ג'נרל נורמן קוטה , סגן מפקד הדיביזיה ה29 יחד עם קולונל צ'ארלס קנאם שחו והתקדמו במים אל חוף דוג וייט זמן מה אחרי השעה 07:30 . הם מצאו מחסה מאחורי הטנק ולאחר מכן רצו אל חומת הים . בריגידר נורמן קוטה , שחלק את ספקותיו של גנרל ג'רואו בעניין הסתמכות היתר על ההפצצה האווירית וההפצת האוניות , היה מודע היטב לאסון הפוטנציאלי שאיים עליהם. הוא ראה כיצד מציפים גלי הים את המשאיות האמפיביות שנשאו את תותחי ההוביצר 105 מ"מ של גדוד ארטלריית השדה ה-111. אחת עשרה מתוך שלוש עשרה שקעו, רובם כששטו עדיין במעגלים באזור המפגש. גורלה של ארטילריית הדיביזיה ה-1 לא שפר עליה יותר. פלוגת התותחים של רגימנט החי"ר ה-16 איבדה את כל ששת תותחי ההוביצר 105 מ"מ שלה במשאיות האמפיביות (אנטוני ביוור , 2009) .
לא רחוק מאסדת הנחיתה הגדולה , שהייתה עדיין בלהבות , בחר קוטה גזרה של חומת הים עם סוללת עפר חמישה מטרים מאחוריה. הוא אמר לחייל שהחזיק רובה בראונינג אוטומאטי לא לאפשר לגרמנים שעל הצוק למעלה להרים את הראש.
הגנרל נורמן קוטה ניגש למייג'ור מקס שניידר מגדוד הריינג'רס החמישי ושאל "מהם המדים האלה?". שניידר ענה: "גדוד הריינג'רס החמישי, המפקד!". קוטה השיב: "ובכן, לעזאזל, אם אתה ריינג'ר, הובל את הדרך!". "Rangers Lead the Way!" נותר המוטו עד היום.
לאחר מכן , בריגדיר גנרל קוטה פיקח אישית על הטמנה של טורפדות באנגלור מתחת למכשול התיל. קוטה הורה לליוטנט מקס סניידר מהריינגרס ה-5 לפוצץ פרצות דומות , ואז בפנייה חדה מערבה לתקוף את הביצורים הגרמניים בפואנט אה רה דה לה פרסה (אנטוני ביוור , 2009) .
לאחר שהתיל נפרץ ועשבי הים שהוצתו מפגזי הצי העלו עשן , החליט קוטה כי הגיע הזמן לחצות בריצה את רצועת הערבה הביצתית שהובילה לבסיס הצוק, אך החיילים הראשונים נפגעו והאחרים פחדו להתקדם בריצה. קוטה החליט להוביל את הדרך בעצמו בריצה כדי להניע אותם ואליו הצטרפו טור של רובאים מה-116 והתקדמו במהירות אל הפסגה (אנטוני ביוור , 2009) .
"הבריגדה הממזרית" של קוטה
במערכת הנחיתה שררה עדיין תסבוכת נואשת . הצטבר פיגור עצום בהנחתת הכוחות וכלים נחוצים ביותר נותרו מאחור. קצינים רבים חששו ליזום פעולות להשתלטות על החוף , לכן אפשר להבין את חוסר סבלנותו של בריגידר ג'נרל קוטה. הוא עלה על הצוק כדי לראות כיצד מתקדמים הרובאים שהוא שלח קדימה. הוא מצא אותם על הרצועה השטוחה למעלה , משותקים על ידי אש מקלעים. באקדח שלוף הסתובב קוטה בין אנשיו ואמר , " OK , עכשיו בוא נראה ממה אתם עשויים" . הוא הסתער בראשם לאחר שהורה להם לפתוח באש תוך תנועה על גדרות-חיות ובתים. הם הגיעו לשביל קטן במרחק 275 מטר פנימה (אנטוני ביוור , 2009) .
הקבוצה המעורבת הזו של אנשים מהדביזיה ה-29 וכמה מחיילי הריינג'רס ה-5 פילסה את דרכה מערבה לאורך שני צדי השביל הזה לווירול-סור-מר. שם הם מצאו את עצמם מעל לפתח אפיק ויוויל. הם עוכבו שוב על ידי ירי מקלעים של הגרמנים, ולכן התקדם שוב קוטה לראש הטור ושלח חוליית איגוף כדי לאלץ את הגרמנים לסגת.
באותה עת בערך הופיעה פלוגה C של ה116 , שטיפסה למעלה לאחר נחיתה קלה יחסית , הודות לעשן של עשב הים הבוער. כשהם התקדמו לאורך הצוק לכיוון וירוויל , הם פגשו את בריגדיר ג'נרל קוטה , "שסובב בנחת את אקדחו על אצבעו" , "איפה לעזאזל הייתם , חברה? " הוא שאל. הם קיבלו פקודה להצטרף אל ההתקדמות למערב וירוויל.
הכוח המעורב הזה נודע "כבריגדה הממזרית" של קוטה.
בריגדיר גנרל קוטה המשיך להתקדם עם כוחותיו לפנים הארץ והוביל סיור במורד האפיק תוך שהור מחסל כמה עמדות גרמניות. קוטה ירד ביוזמתו בעצמו למטה במורד האפיק והצליח להניע עוד מחלקת חיילים לעלות למעלה עם אספקת TNT שנזקקו לה בדחיפות. קוטה המשיך בדרכו מן החוף , ליד לה-מולן שם ריכז את כל הכוחות שאסף וגיבש והמשיך להוציא פקודות להתקדמות מהירה (אנטוני ביוור , 2009 ) .
מקורות המידע
רוני ברבש , הגנרלים במלחמת העולם השנייה , הוצאת הספרים אוריון, 2014 .
אנטוני ביוור , הפלישה לנורמנדי , הוצאת יבנה , 2009 .
Norman Cota – Wikipedia, the free encyclopedia
הפלישה לנורמנדי 1944 – תובנות היסטוריות | רגעים היסטוריים
הריינג'רס: הלוחמים האולטימטיביים של צבא ארה"ב – Mako
בצילום למטה : שחקן הקולנוע ר. מיצ'ם מגלם את תפקידו של גנרל נורמן קוטה בסרט "היום הארוך ביותר"
