טאק כסרא : שרידי הארמון מתקופת האימפריה הסאסנית
טאק כסרא הוא מונומנט המתנשא לגובה 37 מטרים בעיראק ומהווה שריד מארמון שנבנה בתקופת האימפריה הסאסאנית. הארמון נבנה בתקופתו של המלך ח'וסרו הראשון וחדר הקבלה הקדמי וחזית המבנה בצידו הדרומי הם שרידיו היחידים. זהו המבנה היחידי שנשאר מהעיר קטסיפון, עיראק.
המבנה משתרע על פני שטח של 43.5 מ"ר ונבנה בסגנון אדריכלות פרסית. הקשת המאפיינת את חזית המבנה בנויה מצורה פרבולית ונראית גדולה במיוחד. מבנה הקשת נחשב לקמרון הגדול ביותר שנבנה בעולם.
במאה ה-7 נכבשה האימפריה הסאסאנית על ידי המוסלמים מחצי האי-ערב, לאחר הכיבוש הפך הארמון למסגד עד שננטש בהדרגה והוחרב על ידי הח'ליף השני לבית עבאס, עבדאללה אבן מחמד אל-מנצור, ששלט באזור בין השנים 754 ו-775 לספירה.
האימפריה הסאסאנית 226-651
האימפריה הסאסאנית (226–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
הסאסאנים כבשו את השטח מהשושלת הארסאקידית הפרתית. כעבור ארבע מאות שנה נכבש השטח על ידי האימפריה המוסלמית כחלק מהכיבושים של הח'ליפים האיסלאמיים. הסאסאנים כינו עצמם "מדינת האיראנים/ארייאנים", ותואר העומד בראשה היה "שאהנשאה", מלך המלכים. בירתה הייתה בקטסיפון. דת האימפריה הייתה הזורואסטריות אך פרחו בה דתות שונות ובהן היהדות, הנצרות המזרחית, נצרות ארמנית ומניכאיזם.
תקופת הסאסאנים היא אחת מהחשובות בהיסטוריה של איראן: במהלכה התפתחה התרבות הפרסית והיא הייתה האימפריה הפרסית הגדולה האחרונה לפני הכיבוש המוסלמי. הייתה לה השפעה הן על התרבות הרומית, והן על תרבויות מזרח אסיה בתקופה זו. חלק גדול מהמורשת של האימפריה הסאסאנית נמשכה אל תוך תקופת הכיבוש המוסלמי, והשפיעה על דפוסי השלטון וכן על תרבותה של האימפריה המוסלמית.
הסאסאנים אף הגיעו בשנת 614 לירושלים ובעזרת היהודים כבשוה מידי הקיסר הביזנטי הרקליוס. ב-628 השיבו את העיר לידי הרקליוס קיסר ביזנטיון.
מכיוון שהסאסאנים שלטו בבבל בתקופת ההתגבשות והחתימה של התלמוד הבבלי, הייתה לתרבותם גם השפעה על עיצוב ההלכה היהודית בתקופה זו, ועל התלמוד עצמו בכלל.
בשנים 630-635 האימפריה הסאסאנית שקעה לאנרכיה בד בבד עם מאבקי כוחות פנימיים בתוך משפחת המלוכה על כס השלטון; יזדגרד השלישי זכה לבסוף בכס, אך בטרם היה בידיו זמן לתפוס את מושכות השלטון עלו על האימפריה הסאסאנית צבאות הח'ליף האסלאמי הראשון והביסו את הצבא הפרסי בקרב אל-קאדסיה, שהתרחש בין 634 ל-640. המוסלמים התקדמו לתוככי שרידיה של האימפריה וכבשוה, עיר הבירה קטסיפון נפלה לידיהם בתוך זמן קצר והאימפריה הסאסאנית שקעה בתהום הנשייה.
קרב אל-קאדסיה היה קרב מכריע בו הכו המוסלמים את הפרסים של האימפריה הסאסאנית ובכך פתחו את הפתח לכיבוש עיראק ואיראן בידי הלוחמים הערבים המוסלמים.
פרטים רבים לגבי קרב אל -קאדסיה אינם ידועים, כמו סדרי הגודל של הכוחות הלוחמים והמיקומים של אירועים שונים במהלך הקרב. ההערכות לגבי הצבא הפרסי נעות בין 30,000 ל-210,000 וההערכות לגבי הצבא הערבי נעות בין 6,000 ל-12,000 במקורות מוקדמים ו-38,000 או 88,000 במקורות מאוחרים יותר.
קרב אל-קאדסייה מוזכר בידי המוסלמים-הערבים-הסונים כקרב גבורה שלהם. סדאם חוסיין, למשל, הזכיר אותו במלחמת איראן-עיראק, על מנת לעורר את רגשות העם העיראקי. מאידך, בעיני הפרסים (גם לאחר התאסלמותם) הוא נחרט בזיכרון כהשפלה לאומית עליה יש לנקום.
מקור 1
3
