קרוב למאה שנה הן נשכחו מתחת לפני האדמה, מסתירות קופסאות מזון, תחמושת, עצמות של חיילים, וכן שירים ודרישות שלום שנכתבו על הקירות. רק בשנים האחרונות החלו ארכיאולוגים לחשוף את רשת המנהרות הסבוכה ששימשה את החיילים במלחמת העולם הראשונה, שהשנה מלאו מאה שנה לתחילתה – ב-28 ביולי 1914.
"זו פיסת היסטוריה מדהימה. היא טרייה כל כך", אמר הגיאולוג הבריטי גלן פיליפס בראיון לבי-בי-סי בתחילת השנה. הוא התייחס לשמותיהם של החיילים שנכתבו בעיפרון על קירות המנהרות באזור שבו התנהל ב-1916 הקרב על הסום בצפון צרפת – אחד הקרבות הגדולים והקטלניים ביותר במלחמת העולם הראשונה ובהיסטוריה כולה.הוא הסביר כי העובדה שהמנהרות נאטמו תרמה לכך ששמות החיילים נותרו שלמים, מוגנים מפגעי מזג האוויר והזמן. "טריים כמו ביום שבו כתבו אותם… כמו שרבוטים במחברת", תיאר. השימוש במנהרות רווח בשני הצדדים. היו לו כמה מטרות: פיצוץ עמדות של האויב, שימוש כמגן וכמסתור והעברת כוחות לעורף האויב.
בעלי תפקידים ייעודיים הוכשרו ללוחמת המנהרות. אחד המרכזיים שבהם היה תפקיד המאזין. היתה זו הדרך היחידה לגלות את המנהרות שחופר האויב. תחילה השתמשו רק בזוג האוזניים. בהמשך נוספו מכשירים מיוחדים, כמו גאופונים ומיקרופונים, שסייעו למאזינים להעריך את המרחק שממנו בוקעים הקולות החשודים.
לעתים נפגשו שני הצדדים בעומק האדמה, בעודם עסוקים בחפירות. באוקטובר 1915 החלו הבריטים בסדרת חפירות של פירים, בניסיון להפריע לפעילותם של הכורים הגרמנים, שחפרו את דרכם אל מתחת לקווים הבריטיים.
"קול החפירות של הגרמנים גבר באופן מתמיד. קפטן הנרי האנס, מפקד החופרים הבריטים, הורה להכין מטעני חבלה לפיצוץ", נכתב באתר האינטרנט של קבוצת המחקר "La Boisselle", שעוסקת בשימור שדה הקרב בכפר לה בואסל במחוז סום. ב-19 בנובמבר בילה האנס שש שעות בהאזנה בתוך המנהרה. בסופן העריך כי הגרמנים נמצאים במרחק 14 מטר בלבד והורה למלא את המנהרה בכ-2,700 ק"ג חומר נפץ.
אלא שהגרמנים הקדימו אותו. ב-22 בנובמבר ב-1:30 הם פוצצו את חומר הנפץ שלהם, שגרם לפיצוץ חומר הנפץ הבריטי ומילא את האוויר בסביבה כולה בגזים רעילים. 30 גופות עדיין נמצאות שם, מתחת לאדמה – עדות חיה-מתה לפיצוץ התת-קרקעי האדיר. אחת מהן שייכת לחופר הבריטי ג'ון ליין, בן 45 במותו, שתמונתו – במדים ייצוגיים – מוצגת באתר של פרויקט לה בואסל. גופתו תיוותר שם לנצח, נכתב בכיתוב התמונה.