מלחמת הודו-פקיסטאן 1971.
מלחמת הודו פקיסטן נחשבת לשיאו של קונפליקט ממושך בין שתי המדינות. המלחמה קשורה קשר הדוק למלחמת השחרור בבנגלדש.
עד שנת 1971 פקיסטן הורכבה משני אזורים; פקיסטן המערבית ממערב להודו ופקיסטן המזרחית ממזרח להודו. בשנה זו, פקיסטן המזרחית התמרדה והפכה למדינה עצמאית, בנגלדש.
מיד לאחר ההכרזה, הודו ופקיסטן החלו במלחמה על קשמיר אך גורל האזור לא הוכרע עד היום. מלחמת השחרור של בנגלדש הסתיימה בדצמבר 1971 בניצחונם של תומכי העצמאות שהסתייעו בכוחות הודיים נגד הצבא הפקיסטני.
בתמונה למעלה : מפקדי הצבא הפקיסטאני חותמים בפני קצינים הודיים על הסכם כניעה של כוחות השיריון של פקיסטאן .
בשנת 1971 פרצה בפקיסטן מלחמת אזרחים: תושבי חלקה המזרחי, בנגלדש היום, מרדו בשלטון המרכזי בדרישה לאוטונומיה ומאוחר יותר לעצמאות. וצבא פקיסטן נשלח ממערב המדינה לדכא את המרידה.
בדצמבר 1971 פלש צבא הודו למזרח פקיסטן והתייצב לצידה במלחמה. צבא פקיסטן נכנע בדאקה, בירת בנגלדש היום, ו-90 אלף חייליו הפכו לשבויי מלחמה. ב-16 בדצמבר 1971 זכתה מזרח פקיסטן לעצמאות ושינתה את שמה לבנגלדש.
בתמונה למטה : חיילי גדוד מרגמות פקיסטאני יורים לעבר כוחות הודים.
המלחמה הסתיימה תוך זמן קצר, בתבוסה מוחצת לפקיסטן. הודו כבשה שטחים פקיסטניים (שאותם החזירה מאוחר יותר כמחווה של רצון טוב) וסייעה להשגת עצמאות לבנגלדש. אבל זה לא נגמר שם: מלחמות רבות ואיבה הדדית בין הודו לפקיסטן נמשכות עד היום.
בתמונה למטה : חיילים פקיסטאניים גוררים קצין הודי פצוע
עפ"י הערכה של מומחי צבא בעולם, מפקדי הצבא הפקיסטאני הפעילו אסטרטגיות מיושנות במערכה בשנת 1971 ולא השכילו להפעיל קרב תנועה מהיר כפי שהתבקש במערכות צבאיות מורכבות ומהירות. גם מפקדי הצבא ההודי לא השכילו תמיד להפעיל בצורה נבונה את הכוחות הצבאיים שלהם , אך השגיאות הטקאטיות של הקצינים הפקיסטאניים היו רבות יותר . מפקדי כוחות השריון הפקיסטאנים ביצעו שגיאות רבות בהפעלת הכוחות וכתוצאה מכך הצליחו כוחות שריון של הודו ללכוד בשלמותן 4 חטיבות שיריון פקיסטאניות.
פצעי המלחמה הזאת לא הגלידו עדיין. עד היום מתחוללים בה מאבקים אלימים בין חילונים לקיצונים דתיים. בשנת 2010 הקימה ממשלת בנגלדש הנוכחית, החילונית, בית דין מיוחד לדון את אלה שהואשמו בשיתוף פעולה עם כוחות פקיסטן שפלשו אל המחוז, בעיקר המפלגה האסלאמי.
בקיץ 1999 שוב עמדה לפרוץ מלחמה באזור כאשר כוחות צבא חדרו בתמיכת פקיסטן לשטחי קשמיר שבשליטת הודו. מאבק מר בן חודשיים הסתיים בנסיגת הכוחות הפקיסטניים.
ההתקוממות הפנימית באזורים הודיים של קשמיר החלה בשנת 1989. הודו טוענת מאז שפקיסטן מאמנת את הבדלנים הקשמיריים [אותם ארגונים הנאבקים לניתוק חבל קשמיר מהודו] ומממנת את אמצעי הלחימה שלהם. פקיסטן מכחישה את התמיכה המעשית בארגונים אלה וטוענת שהתמיכה שלה בארגונים הללו היא פסיבית בלבד.
רקע היסטורי
שלוש מלחמות לפני עידן הגרעין
עם עזיבת הבריטים ב-1947 התפצלה הודו לשתי מדינות: הודו ההינדית ופקיסטן המוסלמית. רק קשמיר, חבל ארץ קטן ויפהפה, נשאר באמצע. מאז חלפה יותר מחצי מאה, אך המחלוקת על השליטה בחבל רק מחריפה
מאת: חגי גלבוע
גם לאחר החלוקה הבריטית של תת-היבשת לשתי מדינות, נותרו בשתיהן הינדים ומוסלמים. בפקיסטן עצמה התרכז רוב מוסלמי במערב המדינה, ורק מיעוט מן המוסלמים ניצב במזרחה. בשנת 1970 נערכו במדינה בחירות כלליות. בבחירות אלה זכתה, לראשונה, המפלגה המוסלמית בפקיסטן, שמרכז הכוח העיקרי שלה היה במזרח המדינה. תוצאות הבחירות בפקיסטן טילטלו את המדינה לתוך מערבולת של מהומות חסרות תקדים. מוקדי הכוח העיקריים בצבא ובפוליטיקה, שהוצבו עד אז במערב, סירבו להעביר את ההגמוניה במדינה למזרח, ובכך לאבד שליטה. כתוצאה מכך, פרצה במדינה מלחמת אזרחים. תשובתה של הודו לאירועים היתה תמיכה בשלטון החדש במדינה, ובעקבות תמיכה זו פרצה מלחמה כוללת נוספת. במלחמה זו הייתה ידה של הודו על העליונה והדבר הביא להקמת מדינת בנגלדש העצמאית בפקיסטן המזרחית בשנת .1971 חמש שנים לאחר-מכן נחתם הסכם נוסף להפסקת-אש.
בהיותה מנהיגת "המדינות הבלתי מזדהות" התחזק מעמדה הבינלאומי של הודו בשנות ה-70. ב-1974 גבר כוח הרתעתה הצבאי בעקבות ניסוי אטומי ראשון שערכה. אז גם סיפחה הודו את מושבותיהן של צרפת ופורטוגל, השריד האחרון לעידן הקולוניאלי; ב-1975 סיפחה לתחומה גם את ממלכת הסיקים שבהימאליה.
למאמר המלא של חגי גלבוע
שלוש מלחמות לפני עידן הגרעין – אתר חיל-האוויר
מקורות המידע
"הקצב ממירפור" נידון למוות בבנגלדש – מגפון
תולדות הסכסוך בין הודו לפקיסטן – סנונית
משבר קרגיל בין הודו לפקיסטן – 1999 – מערכות
Indo-Pakistani War of 1971 – Wikipedia, the free encyclopedia
1971: Assessment of campaign in the Western Sector
0
