רקע היסטורי
למרות עדיפות בריטית במשאבים וכוחות הן בים והן באויר בין השנים 1940 ו 1943 כמו גם יכולתם העדיפה לפצות על אבדות של כלי שייט, הצליחו ציי הסוחר והקרב האיטלקים להגיע להישגים מרשימים בזירת הים התיכון. 86 אחוז מסך האספקה שנשלחה ע"י מדינות הציר למערכה באפריקה הגיע ליעדה כמו גם 92 אחוז מהכוחות הלוחמים. במהלך התקופה השלים הצי 3 מיליון שעות הפלגה, 37 מיליון מיילים ימיים, 126,000 שעות של טיסות תצפית ו31,107 משימות ובמשך כל התקופה שמר הצי על נתיבי השייט בין איטליה לאלבניה, יוון וצפון אפריקה פתוחים מבלי לאבד אף אחת מספינות הקרב. למרות ההישגים המרשימים המחיר ששילם צי הסוחר היה כבד ו 2513 ספינות סוחר איטלקיות טובעו ע"י הבריטים. בסיום המלחמה הוענקו לכוחות המיוחדים, לצוללת שירה ולספינת הקרב San Giorgio אותות ההצטיינות מיוחדים (Medaglie D’oro al Valor militare ) בצד עוד 158 אותות גבורה מטכליים של איטליה.
נתיב הקרבות של הצוללת שירה
שירה הייתה צוללת איטלקית מדגם 600 אדואה ששירתה בצי המלכותי האיטלקי, היא נקראה על שם מחוז שירה בצפון אתיופיה, שהייתה חלק ממזרח אפריקה האיטלקית.
שירה הושקה ב–1938 וזכתה לתהילה בעקבות שלוש תקיפות נועזות שביצעה בנמל אלכסנדריה ב–1940 וב–1941. לוחמי הצוללת, הרכובים על "חזירים", מעין אופנועי ים תת־מימיים, הצליחו אז להצמיד מטעני נפץ לשש אוניות ומכליות בריטיות, בהן שתי אוניות מערכה גדולות, ולהטביען, ועל כך זכו לעיטורים משליט ארצם, בניטו מוסוליני. באקט אצילי, כמה מהלוחמים האיטלקים הסגירו את עצמם לפני פיצוץ האוניות ובכך אפשרו לקברניטים הבריטים לפנות את הימאים ולהצילם ממוות. הנזק שגרמו לוחמי שירה לצי הבריטי היה כה כבד, שהבריטים איבדו לתקופה קצרה את העליונות המוחלטת שלהם בים התיכון וכוחות הציר הצליחו להעביר ציוד ולוחמים לכוחות הגרמניים והאיטלקיים באפריקה.
באוגוסט 1942 תכננו האיטלקים לערוך מתקפה נוספת על נמל חיפה, שהיתה לו חשיבות גדולה במערך אספקת הדלק לצבא הבריטי. אבל בינתיים הצליחו הבריטים לפצח את קוד ההצפנה של מכונת האניגמה ששימשה את הצי האיטלקי, ויירוט התשדורות האיטלקיות והגרמניות הביא להעלאת רמת הכוננות באזור. ב–24 ביולי מתחילים הרמזים לזרום: תשדורת אחת דיברה על "חבילה" שצריכה להישלח ממפקדת הצי ברומא לרודוס, ואחרות הבהירו שהחבילה היא למעשה צוות לוחמים שאמור לעלות על הצוללת. בהמשך זיהו הבריטים גיחות מודיעין שערך חיל האוויר הגרמני מעל נמל חיפה, והבינו שהוא יהיה היעד לתקיפה.
בשלב הזה הוכנסה לפעולה מערכת ההגנה שהונחה בנמל מבעוד מועד — גרסה פרימיטיבית מאוד של רדאר, שבה השתמשו הבריטים כדי להגן על נמלים. פעולתה התבססה על פריסה של כבלים חשמליים תת־ימיים שהונחו בלולאות ארוכות במעמקי הנמלים ובהם עבר זרם חשמלי במתח נמוך. מעבר של חפץ מתכתי גדול מעל לכבל גרם לשינוי בזרם, וזה נקלט במכשיר מדידה בתחנות תצפית בחוף. מערכות כאלו נפרסו בנמלי בריטניה עצמה וברחבי האימפריה. מסמכים שאיתרו החוקרים גילו כי נמל חיפה נמצא בעדיפות נמוכה ביותר מבחינת הבריטים ולא מוגן לפני המלחמה, אך מערכת כבלים הוכנה עבורו ואוחסנה במלטה עד לפריסתה. החוקרים לא איתרו במסמכים הבריטיים עדויות לפריסת המערכת, אך הממצאים התת־ימיים ותחנות התצפית שנמצאו על החוף, כמו במקומות אחרים בעולם, לא הותירו מקום לספק שהמערכת אכן נפרסה לפני ששירה התקרבה לחיפה.
המחקר מתחקה, דקה אחר דקה, אחר שעותיה האחרונות של הצוללת, ב–10 באוגוסט 1942. בשעה 11:15 זיהה מטוס סיור בריטי את הצוללת באזור נהריה, אך היא אבדה לו. ב–15:09, לאחר שככל הנראה הצוללת אותרה באמצעות מערכת הכבלים, הורה פיקוד החוף לסוללת תותחים שהוצבה בסטלה מאריס להתכונן לירי. 21 דקות מאוחר יותר החלה הספינה "אייזילי", במקור ספינת דיג שהוסבה לציד צוללות, להשליך פצצות עומק, וחמש דקות לאחר מכן התקבל דיווח שהצוללת נפגעה. סוללת החוף ירתה לעברה שני פגזים, וב–15:54 היא נצפתה שוקעת. אנשי צוותה, כ–50 במספר, נספו כולם.
מקורות המידע
שירה (צוללת) – ויקיפדיה
כיצד הוטבעה ב-1942 אימת מפרץ חיפה, הצוללת האיטלקית "שירה" ( ניר חסון, עיתון "הארץ" ) …
שלומי פלניצקי, הצוללת רג'יו שירה R. Smg. Scire , קישור ישיר
נתיב הקרבות של הצוללת האיטלקית 'שירֶה' במלחמת העולם השנייה והטבעתה על ידי הבריטים לפני תקיפת נמל חיפה, קתדרה גליון 155 , 2015 |
אהוד גלילי, פביו רוברטי, ריצ'רד וולדינג, שחף גלילי וברוך רוזן , |
