בצילום הפתיחה :The 'Juden-Tempel' in Vienna's old Jewish quarter, 1860.
היהודים עצמם בוינה ובאוסטריה לא הופתעו מצו הגירוש שהוציא בשנת 1670 הקיסר לאופולד הראשון .
מי שהופתע ,יותר מכל, היה אחד מיועציו הכלכליים הראשיים של הקיסר האוסטרי לאופלד הראשון, היהודי שמשון ורטהיימר , שלא היה מודע להתגברות הקנאות של הישועים באוסטריה ולהתגברות השפעתם על הקיסר האוסטרי.
ב-28 בפברואר 1670 ציוה הקיסר ליאופולד הראשון על גירוש כל היהודים מהעיר וינה עד חודש יוני. צו זה, שנתפרסם ימים ספורים לאחר מכן, מוֹרֶה לכל אזרחי וינה הנוצרים, להגיש את כל תביעותיהם הכספיות נגד יהודים עד סוף חודש מארס, על-מנת שהרשויות תוכלנה לגבות מהיהודים חובות אלו לפני מועד עזיבתם את העיר.
רקע היסטורי
בין השנים 1564-1619, בתקופת שלטונם של מקסימיליאן השני, רודולף השני ומתיאס באוסטריה , גברה קנאותם של הישועים, ובעקבות זאת החמיר מצב היהודים עוד יותר. לאחר מכן שלט באוסטריה פרדיננד השני, שלמרות שכמו סבו, פרדיננד הראשון, התנגד לרדיפת היהודים, ואף התיר לבנות בית כנסת בווינה, גבה מהיהודים סכומי עתק.
בניגוד ליהודי ספרד ואנגליה, היהודים באוסטריה בכלל ובוינה בפרט , התרגלו במשך מאות שנים למצב של חוסר בטחון חברתי וכלכלי ודאגו מראש להחזיק מראש חלק מרכושם במדינות שכנות כגון הונגריה ומוראביה.
שיא השפל של יהודי אוסטריה הגיע בתקופת שלטונו המאוחר של לאופולד הראשון, תקופה שבה נרדפו באופן תדיר וגורשו מאזורים שונים, ובהם ב 1670 אף גירוש מוינה, אך שבו לעיר בהדרגה לאחר מספר שנים. על היהודים גם נגזרו גזירות שונות, בהן הותר רק לבן הראשון לשאת אישה, על מנת לעצור את התרבות היהודים.
בפברואר 1670, נכנע הקיסור האוסטרי ליאופולד הראשון ללחץ חזק מצד הבישוף הישועי של וינר-נוישטאט, ואז גורשו היהודים מווינה, 1,300 במספר. רובם עברו למוראביה ולהונגריה, אלה שהתיישבו בברנדנבורג ובברלין הניחו שם את היסוד לקהילות יהודיות חשובות.
תנועת השבתאות שקמה באותה עת לא פסחה על יהודי אוסטריה, במיוחד בשל המצב הקשה בו היו שרויים, ולא מעטים עלו לארץ ישראל בעקבות שבתי צבי.
בצילום למעלה : הצו המלכותי של הקיסר ליאופולד הראשון
הגברת הפיקוח על היהודים בימי הקיסרית מריה תרזה
יהודי החצר באוסטריה , שהיו בעלי עמדות חשובות ופריבילגיות משום שסיפקו כסף למלכות, המשיכו לפעול בווינה בחשאי גם אחרי הגירוש.
רפורמות שביצעה מאוחר יותר הקיסרית מריה תרזה (1717-1780 ) הידקו את הפיקוח על היהודים, ועם זאת הם המשיכו להלוות כספים להשקעות עסקיות. מספרם הרשמי של היהודים בווינה היה כ- 500, אבל רבים חיו בעיר בלי רשות.
רק ב- 2 בינואר 1782 פרסם הקיסר יוזף השני כתב סובלנות עבור יהודי וינה ואוסטריה תחתית. על אף שלא הבטיח מעמד חוקי שווה ליהודים והתיר רק לאמידים שבהם להגר אל וינה, כתב הסובלנות היה ניצחון חשוב במאבק לקראת אמנציפציה. באותה תקופה חיו בווינה רק יהודים "מועילים" למדינה.
זיכרון וטראומה לאומיים של יהודי אוסטריה
היהודים באוסטריה ובוינה לא שכחו את גירוש 1670 ואת גזרות הקיסרית מריה תרזה, ועד למלחמת העולם השנייה דאגו יותר מקהילה יהודית אחרת בעולם לפזר את רכושם ועסקיהם למדינות נוספות באירופה , חלקם במזרח אירופה אך גם באנגליה ובארה"ב.
מקורות המידע
יעקב כ"ץ. מסורת ומשבר : החברה היהודית במוצאי ימי-הביניים, מוסד ביאליק , ירושלים, 1957
1670: The Holy Roman Emperor banishes the Jews from Austria
7
