בשנתיים הראשונות של המדינה עלו מאות אלפי עולים , והם שוכנו במחנות , ביישובים נטושים , בשיכונים , וכשלא נותר עוד דיור מתאים — במחנות צריפים , בדונים ופחונים שקיבלו את השמ 'מעברות .
חלק מהמעברות הוקמו בשטחים לא מתאימים מבחינה טופוגראפית , מהן במקומות נמוכים , ובחורף הוצפו בגשמים והפכו לביצות טובעניות . אחרות הוקמו במדרונות , וברוחות החורף והגשמים נסחפו האוהלים , נשטפו וקרסו על יושביהם . בשנת 1950 הוקמו 40 מעברות ; ב 1951 הגיע מספרן ל 127 ומספר העולים שהתגוררו בהם עלה ל250,000 איש.
הצפיפות והתנאים הסניטאריים הגרועים , מחסור המים , קשיי תחבורה ואספקת מזון בלתי סדירה הכבידו על המצב של תת תזונה , שרבים מהעולים סבלו ממנו ממילא , והתנאים הקשים כמעברות גרמו להתגברות התחלואה בקרב העולים ולהתפשטות מחלות מידבקות . תלאות החורף הקשה של שנת תשי"א ( 1951-1950 ) עוד הגבירו את סבל העולים במעברות ; הקור , הרוחות והשטפונות פגעו פגיעה קשה במבנים הרעועים , וגרמו להרעה במצב בריאותם של יושביהם . מוסדות הקליטה עמדו מולם חסרי אונים . אז הוחלט להיעזר בצה"ל . ראשי מוסדות הקליטה האמינו , שיעלה בידו לגבור על התקלות שהם עצמם לא הצליחו לטפל בהן . הם ציפו שצה"ל יסייע בחיזוק מבני המגורים , בהדרכה ובניהול של מוסדות הילדים ובתי התינוקות , ובמתן טיפול רפואי .
על 'מבצע מעברות' הוחלט בצה"ל בנובמבר 1950 והיא זכתה לתמיכה עצומה מצד הרמט"כל השני , יגאל ידין שגילה להיטות רבה לסייע במשימות אזרחיות . מבצע המעברות זכה גם לגיבוי רב מצד שר הביטחון , דוד בן גוריון.
פעילות הצבא החלה באינטנסיביות רבה בראשית ינואר 1950 . הפעילות התמקדה בשני תחומים עיקריים . האחד — חיזוקם של המבנים שניזוקו , ייצובם של האוהלים שקרסו , ניקוז המים שהציפו את הברונים והפחונים , שיפור תנאי הסניטאציה , אספקת מים , אספקת מזון וכדומה ; והשני — מתן טיפול רפואי לדיירי המעברות באמצעות חיל הרפואה . הילדים החולים , שנזקקו לטיפול אינטנסיבי , רוכזו יחד ב'מחנה לריפוי ילדים' . '
הילדים האחרים שנותרו במעברות והמבוגרים שנזקקו לטיפול רפואי טופלו בידי צוותים של חיל הרפואה , ששהו במעברות ועסקו שם בהדרכת האמהות בטיפול בילדיהן . במסגרת מאמציו לשיפור הבריאות , יזם צה"ל הקמת מטבחים ובתי תינוקות ב 16 מעברות .
'מבצע מעברות' הראשון של צה"ל הסתיים במארס 1951.
ההנחיות לצבא והפעלתו בנושאי המעברות נעשו ישירות על ידי הדרג המדיני ועל ידי בן-גוריון אישית. הצבא לא קיבל כספים שהובטחו לו מהסוכנות היהודית וממשרד העבודה לכיסוי הוצאותיו בסיוע למעברות.
במסגרת מבצע המעברות של צה"ל הופעלו 1500 אנשי מילואים ב-83 מעברות. גוייסו קציני רפואה ואחיות לשירות מילואים לצורך טיפול רפואי במעברות. הופעלו יחידות תובלה בכל רחבי הארץ על מנת להעביר אספקה וחיילים למעברות.
ההשפעה הפסיכולוגית של מעורבות צה"ל על ילדי המעברות
לפעולת צה"ל במעברות הייתה גם השפעה תדמיתית עצומה על ילדי המעברות שראו את החיילים והחיילות בפעולה וההזדהות שלהם עם צה"ל הלכה וגברה עד בוא מועד גיוסם לצבא .
ראיונות שנערכו ע"י מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל בשנות ה-70 גילו כי דמויות החיילים והקצינים שהסתובבו במעברות היו למשאת נפש אצל ילדי המעברות ועודדו אותם להתגייס לצה"ל ולהגיע בהמשך לתפקידי מש"קים ואף קצונה. למעלה מ50 אחוז מהמש"קים בצה"ל בשנים 1960 -1972 היו במקור ילדי המעברות.
היחידה למורות חיילות
למרות הפסקת פעולות צה"ל במעברות , נמשכה פעילות חינוכית רבה באמצעות היחידה למורות חיילות שהוחקמה בהתחלה ע"י משרד הביטחון והועברה רק אחרי כעשור למשרד החינוך.
היחידה למורות חיילות הוקמה בשנת 1951, במסגרת חזונו של דוד בן גוריון ל"בעור הבערות".
היחידה הייתה פעילה מאד בעשרות מעברות ברחבי הארץ ובשלב מסויים התרחבה גם ליישובי עולים.
מקורות המידע
דבורה הכהן , " צה"ל וקליטת עלייה" בתוך: מרדכי נאור( עורך) עולים ומעברות, 1948 – 1952 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי , 1986
קצ'נסקי , מרים. "המעברות" , בתוך: מרדכי נאור( עורך) עולים ומעברות, 1948 – 1952 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי , 1986
אריה בועז, שורשי משרד הביטחון , 1948-1952. , משרד הבטחון , ההוצאה לאור , 2013 .
חיה רגב וד"ר אביגיל אורן, מחנות העולים והמעברות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
ראה גם :
מבצע "קורת גג" של צה"ל, יומני כרמל 1951
יגאל ידין מבקר במעברה, יומני כרמל 1951
שירותי בריאות במעברה, יומני כרמל 1951
המעברות לקראת החורף, יומני כרמל 1951
שעשועים וצעצועים לילדי מעברה, יומני כרמל 1952
5
