הקוזאקים היו ידועים בכישורים הצבאיים שלהם מאות בשנים. הממשל הסובייטי דיכא אותם, בגלל שמרביתם היו נאמנים לצאר ולכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. תחיית תרבות הקוזאקים ברוסיה ובאוקראינה החלה רק לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.
ההיסטוריונים עדיין ממשיכים להתווכח על מוצאם של הקוזאקים: האם הם צאצאים של צמיתים שברחו מאדוניהם או לוחמים טטרים, האם הם קבוצה אתנית או מעמד של פרשים. לקוזאקים היה תפקיד מכריע בהתיישבות בדרום האימפריה הרוסית, מאוחר יותר סייעו בדיכוי מרידות של איכרים ופועלים והגנו על הצאר.
בימי שלטון הצאר, הקוזאקים נהנו מחופש פעולה ואף ממידה רבה של אוטונומיה, ושלטו בשני צדדיו של נהר דון. הבולשביקים שעלו לשלטון בברית המועצות לאחר מלחמת העולם הראשונה הגבילו את חירותם, מחשש לאיום על שלטון המפלגה הסובייטית.
השלטון הבולשביקי כמעט השמיד אותם. הם גורשו בהמוניהם מהאזור בתהליך שכונה “דה-קוזאקיזציה”, אלא שדמות הקוזאק הפראי והחופשי נותרה זיכרון בלתי נמחה באתוס הרוסי. בספרו הקלאסי “הקוזאקים”, מיקם טולסטוי את ההתרחשות באזור קרוב לסטאוורופול של ימינו, במקום שהנהר טרק מפריד בין ההרים, מקום מושבה של האוכלוסייה המוסלמית, ובין הערבות, שנחשבו תמיד לארץ הקוזאקים. בסצנה שדורות של תלמידים רוסיים לומדים, קוזאק צעיר רואה צ’צ’ני שמנסה לחצות את הטרק בשחייה מחופש לבול עץ, ויורה בו.
הקוזקים לחמו בין השנים 1917-1920 בעיקר לצד "הרוסים הלבנים" תומכי משטר הצאר ואחרי תבוסת "הצבא הלבן" נרדפו ע"י סטאלין. בין השאר הוצאו להורג עשרות אלפי קוזקים אוקראינים שהוגלו ממישורי אוקראינה והז'פרוזא לאזורי הספר הרוסי במזרח. קולקטיביות- כפויה, בסגנון הסובייטי, פגעה בקוקזקים, שלפי הגדרות שונות מעידן הצארים היו "חיילים-איכרים" ושלפי מסורת עתיקה ניהלו אורח חיים שוויוני ובין השאר בחרו מנהיגיהם "א-טמאנים" שפיקדו על חבורות פרשים לוחמים "וה-טמן" שעמד בראש כל קבוצה ראשית באיזור גדול, למשל ערבות אוקראינה.
במלחמת העולם השניה, לחמו קוזקים משני עברי המתרס, רבים שרתו בדוויזיות פרשים שהוקמו במסגרת הצבא- האדום והצטיינו בקרבות הבלימה שעצרו את הגרמנים ואחר כך נטלו חלק במאמץ הצבאי שהביא את הצבא האדום עד ברלין.
קוזקים אחרים, תושבי אזורי כיבוש גרמני, או מקרב מליוני שבויי המלחמה שנפלו בידי הנאצים, בחרו להתגייס לדווזיות קוזקאים אוקראיניות פרו- גרמניות ומסגרות האס-אס הלוחם (וואפן אס אס) .בשנת 1942 הגרמנים יצרו שתי אוגדות קוזאקים, ששירתו ישירות בוואפן אס אס (אוגדה מספר 16 ואוגדה מס' 65).
בקרבות בהם השתתפו גדודי קוזאקים של הס.ס מול חיילי הצבא האדום הם הצליחו לגרום לנסיגה של חיילי הצבא האדום (December 1944 near Pitomača. )
עם תום המלחמה דרש יוסף סטאלין משותפיו, בעלות- הברית המערביות, להסגיר יחידות קוזקים שנמלטו מפני הצבא- האדום והגיעו עד איזור הכיבוש הבריטי באוסטריה. סיפור ההסגרה וגורל מי שהוסגרו והועברו למחנות ריכוז בסיביר ואלפי קוזקים שהוצאו להורג, מהווה עד היום גורם חשוב בהיסטוריה הקוזאקית הכתובה, או זו שבעל פה.
המסורת הקוזאקית הצליחה לשרוד את העידן הקומוניסטי בן שבעים השנים של ברית-המועצות, למרות העובדה שמאז תום מלחמת העולם השניה איבדו הקוזאקים זכות להקים יחידות משלהם וריכוזיהם הוגלו בעיקר מזרחה, הרחק מעבר לקווקז.
שכבת הפיקוד היתה גרמנית
הפיקוד מדרגת מ"פ ומעלה היה של קצינים גרמניים בלבד, מאנשי הוואפן ס.ס , כמו בצילום כאן. מרבית הקצינים הללו לא ידעו רוסית או אוקריאנית ונוצרו בעיות תקשורת רבות .
German officer. Cossack unit.
מפקד האוגדה של הקוזאקים ( אוגדה 15 ) , הגנרל הנאציGeneralleutnant Helmuth von Pannwitz
הגנרל הנאצי , מפקד האוגדה, הוצא להורג ע"י הסובייטים בשנת 1947 .
האיש המרכזי במאמצי הגרמנים לגייס קוזאקים ליחידות הוואפן ס.ס היה הגנרל הרוסי פיוטר קרסנוב.
גנרל פיוטר קרסנוב היה ראש הקוזאקים בתקופת התקוממות נגד השלטון הסובייטי במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, ומאוחר יותר לחם בראש יחידות מתנדבים קוזאקים לצד הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1936 חזר קרסנוב לגרמניה. ב-22 ביוני 1941, עם פלישת גרמנית לברית המועצות כתב קרסנוב: "ברצוני להודיע לכל הקוזאקים שפלישה גרמנית אינה מלחמה נגד רוסיה, זו מלחמה נגד קומוניסטים, יהודים ועוזריהם". בספטמבר 1943 מונה קרסנוב למפקד כוחות הקוזאקים במשרד לענייני מזרח הנאצי. בהנחייתו הוקמו יחידות של קוזאקים שלחמו נגד הצבא האדום, לחמו נגד הפרטיזנים של טיטו ביוגוסלביה, השתתפו בדיכוי מרד ורשה והשתתפו בקרבות בחזית האיטלקית.
במאי 1945 הוא נתפס על ידי הבריטים .
1 ליוני 1945 , העבירו הבריטים את את כל הקוזאקים בפיקודו של גנרל פיוטר קרסנוב לידי הסובייטים . מדובר על 32,000 קוזאקים רוסים שנלחמו לצד הגרמנים במלחמת העלם השנייה . הקוזאקים שהיו בשבי הבריטי ציפו לשחרור , אך הופתעו לחלוטין מההחלטה הבריטית שסוכמה בין צ'רציל לסטאלין לרבים מהחיילים הקוזאקים נלוו משפחות שהצטרפו אליהם כבר בשלבים מוקדמים של העריקה לגרמנים . פאניקה פרצה בין הקוזאקים השבויים ולא מעט התאבדו על מנת למנוע את העברתם לשבי הסובייטים .
כולם , בלי יוצא מן הכלל , נשלחו למחנות עבודות כפייה בסיביר ורבים מתו בעבודות פרך.
חלקם הוצאו להורג ע"י הסובייטים כבר באוסטריה.
בשנת 1947 נערך משפט של גנרל פיוטר קרסנוב ועוזריו הבכירים. בהתאם להחלטת בית משפט הסובייטי קרסנוב הוצא להורג בתלייה ב-16 בינואר 1947.
ראה גם :הקוזאקים והיהודים
הידרדרות כוחה המרתיע של המדינה הפולנית-ליטאית הביאה למרד הקוזאקים באוקראינה בשנת 1648– הפרעות שפרעו אז הקוזאקים ביהודים , הידועות בשם גזירות ת"ח-ת"ט , היו פרשת דרכים בקורותיהם של יהודי פולין. גזירות ת"ח-ת"ט – ויקיפדיה
