מקור וקרדיט : שייקה גביש . סדין אדום, כנרת , זמורה ביתן , 2016
"קאוקג'י נערך לתקוף את קיבוץ משמר העמק גם כדי להוכיח שלמרות הכישלון בטירת צבי, הוא עדיין מסוגל לכבוש יישוב יהודי, וגם כדי לפתוח את הדרך ולהתקדם מערבה לחיפה, או דרך ואדי מילק לכביש חיפה-תל אביב. לאחר הפגזה כבדה והתקפה ראשונה של צבא ההצלה בתחילת אפריל 1948, שנהדפה על ידי הלוחמים שהיו במשמר העמק , הוחלט לשלוח את הגדוד הראשון של הפלמ"ח עם כוחות נוספים לעזרת הקיבוץ. "אני והפלוגה שלי הגענו לקיבוץ דליה, שבו היה הבסיס שלנו. דן לנר, מפקד הגדוד עדיין היה מאחור, בקיבוץ שלו עין המפרץ , והמפקד בשטח היה חיים אבינועם, סגן מפקד הגדוד הראשון , שקיבל פקודה ממפקדת ההגנה להיכנס למשמר העמק ולסייע שם בהגנה על הקיבוץ. לאחר שאבינועם סירב להיכנס לתוך הקיבוץ בנימוק שזו אינה דרכו של הפלמ"ח להתגונן, נאמר לו שיועמד למשפט על סירוב פקודה . גם לאחר שקיבל פקודה שנייה, הוא עמד בסירובו. עזב את המקום, דהר על סוס והגיע למקום שממנו היה יכול לדווח ליגאל אלון על העימות.
יגאל אלון גיבה את אבינועם ומינה את יצחק שדה למתאם כל הפעילות המרחבית כנגד הכוחות של קאוקג'י והכפרים הערביים מסביב . ההוראה של של יגאל אלון לסמג"ד הייתה ברורה : אתם לא נכנסים לקיבוץ. אתם תוקפים . הפלמ"ח תמיד דוגל בהתקפה".
" אחרי שהתמקמנו בדליה אסף יצחק שדה את כל מפקדי הפלוגות בג'וערה, שם את היד שלו על מפה בקנה מידה של אחת למיליון והתחיל להסביר. אנחנו נתקוף את קאוקג'י ונכה בו. אחרי כמה שעות הגיע דן לנר , מג"ד הגדוד הראשון , ואז ישבנו על תוכנית ברורה יותר: לתת לקאוקג'י להיכנס לשטח , לתקוף באגפים. לכתר אותו ולא לתת לו לצאת. צריך לזכור שהיינו בסך הכל שלוש פלוגות , ופלוגת מכ"ים של אלכסנדרוני, ולקאוקג'י היו שני גדודים וחצי , ארטילריה, מרגמות כבדות ומשוריינים שהסתובבו על כביש מגידו-יקנעם. לנו היו מרגמה אחת ושלושה פגזים.
ביום הראשון אחרי שהגענו לקיבוץ דליה , תקפנו שני כפרים , את רוביה ואת אל-תחתה ורוביה אל-פוקה. שני כפרים שישבו על הגבעות מעל משמר העמק, ואנשי צבא ההצלה שנכנסו אליהם ירו משם לתוך החצרות והבתים של קיבוץ משמר העמק. התקדמתי לשם עם שתי מחלקות, כשרפי איתו מוביל. התנועה לעבר הכפר הייתה תחת אש נוראית . היה קשה מאד לנוע , אבל היה ברור שחייבים לכבוש את שני הכפרים האלו .
את שני הכפרים האלה . רפי איתן נתן פקודה " אחרי" והתחיל להתקדם. אף אחד לא קם ולא רץ אחריו. ואז , תחת האש הכבדה , הוא הסתובב אחורה, הוציא אקדח ואמר " כשאני אומר אחרי, זה אחרי".. ואז הוא אמר שוב "אחרי" והפעם כולם הסתערו וכבשנו את הכפרים בלי אבדות.
אחר כך, כרגיל הפלמ"ח לא נשאר בכפרים שכבש. הוא יוצא, ומכניסים חי"ש ( חילות השדה) שיחליף אותו. הערבים תקפו למחרת, לוחמי החי"ש נסוגו, ונאלצנו לתקוף ולכבוש פעם נוספת את אותם שני כפרים.
אבל כיבוש שני הכפרים לא סיים את המלאכה. קאוקג'י עדיין היה שם עם כוח של חטיבה. הערכנו שהוא יתקדם בעמק מנסי, יטפס לעבר היער שמשקיף על הקיבוץ , ומשם יגלוש לכיוון משמר העמק. קיבלתי פקודה להשכיב מארב בפאתי היער הזה. בליל 14 באפריל 1948 השכבתי את כל הפלוגה במארב, וחיכינו להם. קאוקג'י פעל בדיוק כפי שציפינו . הוא החל לנוע בעמק מנסי בפרישה רחבה לכיוון היער. חיכינו עד שהם יתקרבו לטווח די קצר, ואז פתחנו באש. במהלך הקרב הקצר, שהסתיים בנסיגה מבוהלת של האויב, היו לכוח הערבי יותר מ100 נפגעים, גם לנו היו נפגעים, שלושה הרוגים וארבעה פצועים.
מקור וקרדיט :
שייקה גביש . סדין אדום, כנרת , זמורה ביתן , 2016 , עמודים : 34-35
בעקבות פנייתו של לוחם חטיבת אלכסנדרוני, מר וקסלר קרול ,שנלחם בקרבות משמר העמק , עדכנו את הסקירה והוספנו למען הצדק ההיסטורי את העובדות הבאות:
חטיבת אלכסנדרוני וקרבות משמר העמק , 1948
8.4.48 תוספת של פלוגה מחטיבת 'כרמלי', פלוגה מ'אלכסנדרוני' והגדוד הראשון של הפלמ"ח (גדוד העמק). הפלוגה מאלכסנדרוני נלחמה באופן פעיל מול הכוחות של צבא ההצלה הערבי.
ראה גם :קרבות משמר העמק – אתר הבית של חטיבת אלכסנדרוני
הדיפת צבא ההצלה ממשמר העמק – מערכות
חטיבת גולני וקרבות משמר העמק , 1948
בשעה 16.50 פתח "צבא ההצלה" בהפגזת תותחים כבדה על הקיבוץ. מספר חברים נהרגו ונגרם נזק רב לבניינים. החשמל נותק ומשק החי נפגע קשה. תחת ההפגזה החלו 400 לוחמים ערבים מלווים בחיפוי אש של שישה משוריינים להתקדם לעבר משמר העמק. באש המגנים נהדפה ההתקפה על גדרות הקיבוץ.עם רדת החשיכה נסוגו הערבים. הפוגת הלילה נוצלה להתארגנות מחודשת. בלילה הגיעו לקיבוץ דרך שדות עמק יזרעאל מאה לוחמים מחטיבת גולני בפיקודו של מאיר עמית שהצטרפו למגנים ותפסו עמדות סביב לקיבוץ למנוע התקפת פתע.
מקור המידע : קרב משמר העמק – ויקיפדיה
בצילום למטה , קאוקג'י סוקר את כוחותיו במנסי , אפריל 1948
ראה גם :
חיים אבינועם היה לוחם בפלמ"ח, קצין חי"ר ראשי בצה"ל וניצב במשטרת ישראל. בין תפקידיו האחרים שימש משנה למנכ"ל במשרד הקליטה ובמשרד העבודה. אבינועם נולד בליטא, ומספר חודשים לאחר לידתו עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בכפר יחזקאל.
עוד על חיים אבינועם ז"ל : התוכנית לאיגוף קאוקג'י – כללי – הארץ
למערכה להצלת הקיבוץ הוזעק הגדוד הראשון של הפלמ"ח, עליו פיקד דן לנר (שבמלחמת העולם השנייה צנח ליוגוסלביה הכבושה מטעם הבריטים, ולחם עם כוחות הפרטיזנים של טיטו). מפקדי הפלוגות בגדוד היו גם הם שמות נודעים ובהם: שייקה גביש (לימים אלוף פד"ם), אסף שמחוני (אף הוא אלוף פד"ם) ויצחק חופי (לימים אלוף פצ"ן וראש המוסד). בין המ"מים ניתן היה למנות את פנחס ("סיקו") זוסמן ואת רפי איתן (לימים שר). מרתקת במיוחד הינה פרשת סירוב הפקודה של הסמג"ד, חיים אבינועם, אשר סירב להפעיל את הגדוד במתכונת הגנתית, כפי שדרשו ממנו מפקדי חטיבת גולני, ובחר לפנות לערכאה גבוהה יותר, שהובילה לכך שהפיקוד על המערכה נמסר ללא אחר מאשר ל"זקן", הלוא הוא יצחק שדה. כאשר הלה הגיע לשדה המערכה שמע את תוכניתו של הסמג"ד: "שדה אמר: 'זה טוב, אבל לא מספיק, אתם תלכו לא לבית ראס, אתם תתפסו את מגידו.' אבינועם תמה. 'אמרתי לו,' סיפר אבינועם, 'חסר לנו נשק… יש כלי אחד לשלושה, אין מספיק מקלעים. אז הוא אמר, לא אשכח את זה: 'את זה בחורצ'יק תיקחו אצלם,' והצביע על משמר העמק ורוביה.' שדה שאף לבצע איגוף עמוק לעבר צומת ואדי ערה ומגידו." (עמוד 157)
מקור וקרדיט : גל פרל , ביקורת ספרותית על משמר העמק לא תיפול – נקודת מפנה בתש"ח
יום ראשון כ"ד אדר ב' תש"ח 4.4.48 פתחה הארטילריה של קאוקג'י באש תותחים על קיבוץ משמר העמק במטרה לכבוש את הקיבוץ ולהתקדם מכוון ג'נין לחיפה. מבנים בקיבוץ קרסו, בית הילדים חורר ככברה, אם ותינוקת נהרגו הקיבוץ הנדהם שרד את הלילה הראשון.
עם שחר שלח מח"ט גולני פלוגה בפיקודו של מאיר עמית לתגבר את הקיבוץ ופקד על חיים אבינועם סמג"ד הגדוד הראשון של הפלמ"ח להציב גם הוא את גדודו בקיבוץ. אבינועם סירב , הוא דגל בגישה התקפית, נרכז כוחות בג'וערה אמר ומשם נתקוף את האויב בעמדותיו, בחטיבה היתה אוירת משבר, המטכ"ל מינה את יצחק שדה כמפקד הגזרה והלה קבל את גישת אבינועם, כוחות הפלמ"ח והחי"ש נצטוו להגיע לג'וערה.
ד"ר עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול! – ישראל היום
ראה גם :הפלוגות האורבות של חופי ושייקה גביש
8
