ליקט וסיכם : עמי סלנט , עורך ראשי של האתר "רגעים היסטוריים"
גרסה מס' 24 , 11 לאפריל 2020
מדוע הוטל הסגר על העיר פילדלפיה , 1 באוקטובר 1918 ?
ב1 באוקטובר 1918 הוטל סגר על העיר פילדלפיה. ב3 באוקטובר 1918 נסגרו בעיר כל בתי הספר, הכנסיות התיאטראות וכל מקום בילוי אחר, בניסיון נואש להטא את התפשטות המגיפה. מאות אלפי מתושבי פילדלפיה חלו במחלת השפעת הספרדית ותוך חודש מתו קרוב ל12,000 איש. . הקברנים בעיר היו מותשים מעבודה ובסופו של דבר חלק גדול מהמשפחות השכולות נאלצו לכרות את הקבר בעצמם….
מגיפת השפעת של 1918 מעמידה בצל כל מגיפה אחרת שהייתה במאה ה20. המגיפה הייתה מאוד קטלנית . המגיפה הייתה אירוע מעורר חלחלה בסוף מלחמת העולם הראשונה, שכן היא גרמה בשנה אחת ויחידה למותם של אמריקנים רבים יותר מאלה שמתו בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה , במלחמת העולם השנייה , במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם.
את המגיפה של 1918 כינו שפעת , אך היא לא דמתה לשפעת כלשהי שהיתה מוכרת קודם לכן . היא הייה דומה יותר לנבואה תנ"יכית שהתגשמה.
המגיפה החלה בספטמבר 1918 , וכאשר היא חלפה , חצי מיליון אמריקאיים לא היו עוד בחיים. המחלה התפשטה גם לחלקים הנידחים ביותר על כדור הארץ . היא פגעה בחלק מכפרי האסקימוסים, והם כמעט נכחדו מעל פני האדמה. עשרים אחוז מתושבי סמואה המערבית מתו. ויהיה אשר יהיה המקום שבו פגעה המגיפה, הווירוס פגע בעיקר באוכלוסיית אוכלוסייה לא צפוייה- מבוגרים צעירים, בני 20-30 שבדרך כללל לא נופלים קורבן למחלות מידבקות .
ילדים רבים היו ליתומים ומשפחות שלמות נהרסו. אלה ששרדו ציינו שהמחלה היתה כה נוראה, עד שלא היו מוכנים אפילו לדבר עליה. אחרים ניסו לראות בה סיוט שחלף , כאילו הייתה מלחמה נוספת.
המגיפה הופיעה בשעה שהעולם היה עייף ממלחמות. היא התפשטה בעולם כולו בתוך כמה חודשים, והסתיימה כאשר מלחמת העולם השנייה הסתיימה. היא נעלמה באותה דרך מסתורית כפי שהופיעה , וכאשר נעלמה , האנושות הייתה מוכה , לאחר שהמחלה הרגה בתוך כמה חודשים יותר אנשים מכל מחלה אחרת בתולדות העולם.
כמה חלו ?
הווירוס הרג יותר אנשים מכל מחלה אחרת בפרק זמן זהה, בכל עת בתולדות האנושות ( ג'ינה קולטה ,ע"ע 16-17 ) .
זאת היתה ההתפרצות הגדולה ביותר של מחלה מידבקת כלשהי , שהיתה נרחבת יותר אפילו מהמגיפה השחורה. ברחבי העולם מתו כ-60-50 מיליון איש . בהודו לבדה מתו עשרים מיליון איש. (ג'ינה קולטה, עמוד 294 )
יותר מרבע מאוכלוסיית ארה"ב חלו .
36% מהחיילים האמריקאים חלו ב1918 בשפעת הספרדית
הווירלוג הבריטי ד"ר ג'ון אוקספורד מעריך כי ברחבי העולם כולו מתו בשנת 1918 כמאה מיליון בני אדם, מספר גדול בהרבה מהאומדן המקובל הנע בין עשרים מיליון לארבעים מיליון . ד"ר ג'ון אוקספורד טוען , שבהודו לבדה מתו עשרים מיליון בני אדם ולכן לא ייתכן שהמספרים עשרים מיליון או רבעים מיליון נכונים .
תוחלת החיים 1918
תוחלת החיים בארה"ב בשנת 1917 הייתה 51 שנים .
תוחלת החיים של 1918 בארה"ב היתה 39 שנים . (ג'ינה קולטה, 18) .
בסתיו את תשובי חזרה
איש אינו יודע בוודאות את מקום מוצאה של מגיפת השפעת של 1918, וכיצד היא נהפכה לרוצחת המונים. הדבר היחיד הידוע לנו , שהיא החלה כשפעת רגילה, ולאחר מכן השתנתה. אנשים חלו בה באביב של 1918 , וקורבנותיה היו חולים כשלושה ימים, סבלו מצמרמורות וחום , אך רק במקרים נדירים היא גרמה מוות. לאחר מכן היא נעלמה, אך שבה בסתיו בעוצמה מדהימה.
במבט לאחור , מומחי רפואה מדברים על שני גלים של שפעת בשנת 1918 . הגל הראשון היה שגרתי ונשכח מייד . איש לא דיבר על מגיפת ענק או על לוחמת חיידקים כאשר התפשטה מגיפת השפעת הראשונה בראשית שנת 1918 . אך כאשר היא שבה בשנית, בגל השני של המגיפה, היא נהפכה למשהו מפלצתי , שהדמיון בינו לבין מה שמכנים בדרך כלל שפעת קלוש ביותר.
המגיפה פרצה בעיר סן סבסטיאן בספרד בפברואר 1918 לשם נשלחו חיילים מהצבא הבריטי, האמריקאי והצרפתי לנופש בעת מלחמת העולם הראשונה.
כל הצעירים וכל החיילים שהיו בעיר חלו בה מייד תוך יומיים. רבים מהם מתו . המחלה פגעה דווקא בבוגרים צעירים ובריאים, ובמקרים רבים פסחה דווקא על קשישים וילדים , שבדרך כלל הם הראשונים שנדבקים בשפעת .
חודשיים לאחר מכן נראה שרבים מתושבי ספרד נדבקו במחלה. שמונה מיליון בני אדם היו חולים , וביניהם גם המלך אלפונסו ה13 , שליש מתושבי מדריד לקו בשפעת .
החיילים של חיל המשלוח האמריקאי 1918 היו הראשונים שנדבקו בשפעת הספרדית
תוך חודש הגיעה המחלה לדיווזיות של חיל המשלוח האמריקאי . אין זה מפתיע , שמגיפת השפעת השפיעה גם על מאמצי הלחימה. מספרם של החיילים שניסו להילחם במלחמת העולם הראשונה והופלו למשכב על ידי מחלת השפעת היה כה גדול , עד שהמפקדים התלוננו שאינם מסוגלים להילחם עוד כשחיילים כה רבים חולים.
הצי של המלך ג'ורג' הבריטי לא יכול היה לפעול במשך שלושה שבועות בחודש מאי , משום ש10,313 אנשים היו חולים. דיוויזיה 29 של צבא בריטניה תכננה מתקפה על לה-בק ב30 ביוני 1918 , אך נאלצה לדחות את הפעולה , מכיוון שרבים מאנשיה נפלו למשכב לאחר שנדבקו בשפעת.
באפריל 1918 המחלה הגיעה לארה"ב , תחילה לעשרות מחנות צבא ואחרי כן לערים רבות.
אף שחלק גדול מאוכלוסיית העולם נפלה באותו אביב קורבן לשפעת , נותרו גם אזורים נרחבים שהשפעת לא פגעה בהם בכלל . רובה של יבשת אפריקה וכמעט כל דרום אמריקה וקנדה לא נפגעו ממגפת השפעת. כשהגיע הקיץ, גם לארצות שנפגעו מהמגיפה בצורה הקשה הייתה אז הקלה, ונראה היה שהמגיפה נעלמה בלי להשאיר עקבות.
אלא שכמה חודשים מאוחר יותר חזרה המגיפה כדי לנקום .
היא הכתה לפתע שוב בעוצמה רבה , ותחילה במקומות שבהם השפעתה לא הייתה ניכרת בהתחלה. הגל השני של מגיפת 1918 היה גם הוא מידבק מאוד, אך הפעם המחלה היתה גם קטלנית מאוד . מסלול התפשטותה התברר בדיעבד, כשדמוגרפים גילו דפוס קבוע של שיעור מקרי מוות גבוהה במיוחד בקרב בוגרים צעירים. פרופסר ג'ארלד פייל , מומחה לגיאוגרפיה רפואית באוניברסיטת צפון קרוליינה , ציין שעד אוגוסט 1918 המחלה "פגעה בזעם בחלקים ניכרים באוכלוסייה , בתת-היבשת ההודית , בדרום-מזרח אסיה , ביפן , בסיון, בחלק גדול מהקריביים ובחלקים מסוימים במרכז אמריקה ודרום אמריקה" ..
גישות שונות של התמודדות עם התפרצות המגפה בין 17 ערים שונות
"דוגמה מובהקת לחשיבות של שיטוח העקומה וצעדי ריחוק חברתיים נמצאת בעבר הרחוק. לפני כעשור התפרסם מחקר שהשווה בין גישות שונות של התמודדות עם התפרצות מגפה בין 17 ערים שונות בארה"ב בזמן השפעת הספרדית ב–1918, שהביאה למותם של עשרות מיליונים. מסקנות המחקר חד משמעיות: בעת מגפה, צעדי מנע לשיטוח העקומה מצילים חיי אדם — והרבה מהם. לדוגמה, בעיר פילדלפיה התעלמו מהאזהרות על מגפת השפעת המתפשטת, וערכו מצעד לתמיכה בצבא האמריקאי בשל מעורבותו במלחמת העולם הראשונה. 200 אלף איש השתתפו במצעד. התוצאה: שלושה ימים לאחר מכן בתי החולים בעיר קרסו תחת עומס, ו–4,500 בני אדם מתו מהמחלה בעיר(אסף רונאל , 2020)
במרחק של פחות מ–1,500 ק"מ משם, בעיר סיינט לואיס, התגובה היתה שונה: יומיים לאחר איתור הנדבקים הראשונים בשפעת הספרדית, העירייה הורתה לסגור את כל בתי הספר, גני המשחקים, הספריות, בתי המשפט ואף הכנסיות. מגבלות הוטלו על התחבורה הציבורית ונאסרו התאספויות של יותר מ–20 בני אדם: התוצאה: מספר המתים בעיר היה פחות ממחצית מהמתים בפילדלפיה. בסך הכל, הראו החוקרים כי ערים שאימצו שלושה צעדי מנע או פחות בשלב המוקדם של התפרצות המחלה התמודדו עם שיעור תמותה של 146 בני אדם למאה אלף תושבים לשבוע — בהשוואה לשיעור תמותה של 65 בני אדם למאה אלף תושבים בערים שאימצו ארבעה או יותר צעדים כאלה" (אסף רונאל , 2020)
האם בידוד העיירות בארה"ב הצליח?
"במובנים רבים, העיירה הקטנה גניסון שבקולורדו איננה מיוחדת כלל. אך לפני כמאה שנה, העיירה המבודדת, שבה חיים כיום מעט פחות מ-6,000 בני אדם, התפרסמה ברחבי ארצות הברית כשהצליחה לבודד את עצמה בהצלחה ממגפת השפעת הספרדית. בדצמבר 1918 החליטו קברניטי העיירה לסגור את כל הכבישים המובילים למחוז, ונוסעים שהגיעו לתחנת הרכבת בגניסון בדרכם ליעדים אחרים התבשרו שאם יעזו לרדת מהרכבת הם יעצרו מיד ויוכנסו בכפייה לבידוד של חמישה ימים.
הצעדים הללו, שנראו בתחילה מוגזמים ואף היסטריים, סייעו לגניסון להיכנס לספרי ההיסטוריה כאחת מהעיירות הבודדות בארה"ב שהצליחו לבלום את המגפה שהדביקה כמעט שליש מאוכלוסיית העולם וקטלה עשרות מיליונים.
אולם, אפילו סיפור ההצלחה הזה מורכב יותר ממה שנדמה: לאחר שהמצור הוסר באפריל 1919, כמאה מתושבי גניסון חלו בשפעת הספרדית ומספר קטן אך לא ידוע אף מת מהמגפה ( נטע אלכסנדר, 2020 ).
ראו גם : Gunnison, Colorado: the town that dodged the 1918 Spanish flu pandemic
לטבוע ביבשה : סימפטומים של מחלת השפעת הספרדית 1918
אף שכ-20% מקורבנותיה לא הגיעו לשלבים חמורים של המחלה, והבריאו בלי שהמחלה תותיר עקבות של נזק בגופם, אצל יתר החולים המחלה התפתחה באחת משתי דרכים. חלקם היו כמעט מייד בשלב קטלני, משום שלא היו מסוגלים לנשום כמות מספקת של חמצן, לאחר שריאותיהם התמלאו נוזלים .
הם מתו בתוך ימים אחדים, ולעתים אף בתוך שעות אחדות, לאחר שנתקפו הזיות בשל החום הגבוה, תוך שהם מנסים בכל כוחם בכל כוחם לשאוף אוויר, ושוקעים לבסוף במצב של חוסר הכרה. אצל אחרים המחלה החלה כשפעת רגילה לכל דבר, עם צמרמורות , חום וכאבים בשרירים, אך ללא תסמינים קשים. אלא שביום הרביעי או החמישי למחלה, החיידק היה מתיישב בריאותיהם הפגועות והם היו מפתחים דלקת ריאות שסופה מוות או תקופה ארוכה של החלמה איטית.
הגל השני של מגיפת השפעת התחיל בארה"ב בעיר בוסטון כשהופיע בקרב קבוצת מלחים שעגנה באוגוסט 1918 בנמל. המלחים שהו במקום כתחנת מעבר , כחלק מהזזת כוחות גדולים במלחמה שהשפיעה על חיי היום.
ב8 בספטמבר 1918 הופיעה השפעת בפורט דבנס, מסצ'וסטס , שלושים ק"מ מערבית לבוסטון. פורט דבנס הפכה בן-לילה למקום שכאילו נלקח מתוך הגיהנום, עשרות אלפי חיילים צעירים לקו שם במחלה ורבים מהם נפטרו מחניקה. אפילו רופאים מנוסים וותיקים היו מזועזעים ממה שעיניהם ראו בקמפ דבנס. אלפי חיילים גוססים רטובים וקפואים הגיעו לבית החולים האזורי כשהם נושאים את שמיכותיהם, לוהטים מחום, רועדים מקור ומשתעלים ויורקים ריר דמי. . הרופאים לא יכלו לעזור להם.
המחלה הזדחלה עד מהרה לעיר פילדלפיה שגם בקרבתה היו כמה מחנות צבא גדולים .
ב1 באוקטובר 1918 הוטל סגר על העיר פילדלפיה. ב3 באוקטובר 1918 נסגרו בעיר כל בתי הספר, הכנסיות התיאטראות וכל מקום בילוי אחר, בניסיון נואש להטא את התפשטות המגיפה. מאות אלפי מתושבי פילדלפיה חלו במחלת השפעת הספרדית ותוך חודש מתו קרוב ל12,000 איש. . הקברנים בעיר היו מותשים מעבודה ובסופו של דבר חלק גדול מהמשפחות השכולות נאלצו לכרות את הקבר בעצמם ( ג'ינה קולטה, 30 ) .
הסגר על העיר פילדלפיה לא עזר. מחלת השפעת המשיכה להתפשט ברחבי ארה"ב . היא הגיעה לאריזונה וניו מקסיקו .
הרופאים נותרו חסרי אונים
מרבית המאושפזים כאן הנמצאים במגרש בחוץ לא שרדו וכמוהם גם לא עוד מיליוני אנשים.
מגפת השפעת הספרדית הייתה מגפת שפעת שנגרמה על ידי זן אלים במיוחד של נגיף מהתת-מין H1N1 של המין Influenza A, התרחשה במהלך כשנה, מ-1918 ועד 1919, וקטלה בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם.
רופאים צבאיים ניסו לעצור את המגיפה בכל דרך אפשרית. הם הזריקו לחיילים חיסונים שהורכבו מהפרשות גוף שנלקחו מחולי שפעת או מחיידקים שעל פי הסברה אז הם שגרמו לשפעת. הם הכריחו את הבחורים לרסס את גרונותיהם ולגרגר מדי יום בחומרים אנטיספטיים או באלכהול. הם תלו סדינים בין המיטות ובאחד המחנות אף תלו סדינים בין השולחנות בחדרי האוכל. בבית החולים וולטר ריד , החיילים לעסו טבק מדי יום , מתוך אמונה שהטבק יהדוף את השפעת.
ב- 1918, הטיפולים בשפעת נעו בין הקזת דם לכינין (המשמש לטיפול במלריה, ואינו יעיל כנגד השפעת). לא היו עדיין תרופות נגד וירוסים, או אפילו אנטיביוטיקה בעולם.
הרופאים בכל רחבי ארה"ב חילקו סירופים ונתנו חיסונים נגד שפעת , אך ללא הועיל כי הרופאים לא ידעו מהו הגורם לשפעת .
סדרן הכרטיסים בחשמלית בעיר סיטאל מסרב להעלות נוסעים ללא מסיכות לחשמלית . אז כמו היום המסיכות כלל לא עזרו .
לא היה אפשר להציל את חייהם של החולים. איש מהרופאים לא ידע כיצד לטפל בשפעת, לא הייתה תרופה להפגת הקדחת הנוראית , ולא היתה דרך להחדיר אוויר לריאות הפגועות. לא הייתה דרך להארכת החיים ולא דרך להקל על הגוססים . הטיפול היה כפי שהרופאים כינו אותו טיפול תומך– לתת לחולה מזון , ואם אפשר אוויר צח וטיפול אוהב. כל אותם סיפורים אופיטמיים שדווחו בעיתונות האמריקאית כאשר המגיפה הכתה בפילדלפיה, על כך שהצליחו לבודד את הבקטריה שגורמת כביכול לשפעת, התבררו כלא נכונים . אכן , הבקטריה נמצאה , אך הגורם למחלה נותר בגדר תעלומה . (ג'ינה קולטה, ע"ע 36 ).
למדענים ולרופאים לא היה מושג כלשהו כיצד לבודד את נגיף השפעת ולפצח את התעמולה. לא ידעו אז על וירוסים ואיש לא ראה וירוס עולם . המיקרוסקופ האלקטרוני טרם הומצא , והווירוסים קטנים מדי מכדי שניתן יהיה לראות אותם במיקרוסקופ רגיל. איש לא הבין מהו הוירוס, משום שהDNA והRNA , החומר הגנטי של הווירוסים והגורם להיותם הרסניים , לא התגלו עדיין באותו זמן.
אפילו היום , עם כל ההתקדמות בתחום הביולוגיה המולקולרית ובתעשייה הפרמצבטית , לרוב המחלות הוויראליות , ובמיוחד לשפעת , אין טיפול יעיל. והיום כבר יודעים הרופאים היטב על הפעילות הפנימית של וירוס השפעת . הם יודעים כיצד הווירוסים חופרים מחילה אל תוך התאים, ופורצים שוב החוצה בעזרת שימוש במאות חודי חלבון שבולטים אל מחוץ לקרומית הווירוס. הם אף יודעים מדוע מדוע הווירוסים של השפעת אצל בני האדם תוקפים רק תאים בשתי הריאות- אלה התאים היחידים אצל בני האדם שבהם מצוי אנזים שהווירוסים זקוקים לו בשביל התחלקות אחר הלבונים בהם, בעת יייצור חלקיקי וירוס חדשים.
אך הרופאים והמדענים לא יודעים כיצד לייצר תרופה המקבילה לפנצילין ומיועדת לשפעת. הדרך הטובה ביותר לגבור על מגיפת השפעת היא באמצעות תרכיב חיסון – אם ליצרנים ניתנה התראה מספקת מראש על זן חדש של וירוס כדי שיוכלו לייצר כמות מספקת של תרכיב חיסון כזה. אם היצרנים היו מבינים מה גרם למגיפה של 1918 להיות כה קטלנית , הם היו יכולים לייצר כמויות ענק של תרכיב חיסון , שיכול היה להגן על האוכלוסייה ממגיפת שפע מסוג זהה או דומה במקרה שהיא היתה מכה שוב, אבל לשם כך הם היו צריכים לדעת כיצד נראתה השפעת של 1918, אלא שאחרוני הקורבנות של אותה שפעת מתו באותה שנה, שנת 1918 והם לקחו את הווירוס עמם אל הקבר.
ילדים והשפעת הספרדית של 1918
ילדים עד גיל 14 כמעט לא נדבקו בשפעת הספרדית של 1918. אמנם , בתי ספר נסגרו באיחור רב , אך ילדים רבים המשיכו לשוטט ברחובות ולשחק במשחקי רחוב ( לא היה אינטרנט ולא סמארטפונים והדירות היו קטנות) . כאן בצילום למטה , ילדים מחלקי עיתונים בזמן השפעת הספרדית ב1918 . אלפי ילדים המשיכו לעבוד כמחלקי עיתונים . בתקופה ההיא העיתונים היו המקור העיקרי להתעדכנות ( אינטרנט לא היה כמובן , והרדיו הציבורי היה בשלבי התפתחות ראשונים) (ג'ינה קולטה, 2001 ).
מדוע בשפעת הספרדית של 1918 מרבית הקורבנות היו צעירים בגילאי 20-40 ?
החוקרים מאמינים כי השפעת בשנת 1918 חסה על אנשים מבוגרים כי הייתה להם חסינות מסוימת לה. הם משערים כי עשרות שנים קודם לכן הייתה שפעת בארה"ב עם גרסה של אותו נגיף, כזה שלא היה קטלני והתפשט כמו שפעת רגילה. האנשים המבוגרים שחיו בשנת 1918 נחשפו בזמנו לאותה שפעת ופיתחו נוגדנים.
ללא קשר לסיבה זו, מבחינת ארה"ב , זה היה אסון בתוחלת החיים, שצנח. בשנת 1917 תוחלת החיים בארצות הברית הייתה 51 שנים. זה היה אותו דבר בשנת 1919. אבל בשנת 1918, זה היה רק 39 שנים.
וירוס הקורונה /הנגיף החדש נוטה להרוג אנשים מבוגרים ואלה הסובלים ממצבים רפואיים בסיסיים, ונראה כי זה לא הורג ילדים. כל מה שאומר שזה ישפיע הרבה פחות, אם בכלל, על תוחלת החיים (Gina Kolata 2020 )
סגרים ובידוד האוכלוסיה בשנת 1918
המשרד האמריקאי לבריאות הציבור חילק במהלך 1918 לאנשים מסיכות גזה כדי שיחבשו אותן במקום ציבוריים.
בטוסון , אריזונה , מחלקת הבריאות פרסמה תקנה שעל פיה "אסור לאיש לצאת לרחוב , לפארק , למקום מסחר או עסק כלשהו, או לכל מקום ציבורי אחר , ללא מסיכה שמורכבת מ-7 שכבות גזה רגילה או 4 שכבות אריג צפוף יותר , שמכסה את הפה והאף כאחד". (ג'ינה קולטה, ע"ע32-33 ).
באלבקרקי שבניו מקסיקו , שבה בתי הספר נסגרו ובתי הקולנוע נותרו אפלים , נכתב בעיתון המקומי : "רוח הרפאים של האימה הילכה בכל מקום וגרמה למשפחות רבות להתאחד מחדש , מכיוון שלבני המשפחה לא נותר דבר לעשות פרט לשהייה בבית. " (ג'ינה קולטה , עמוד 33 ).
משפחות נהרסו במגיפת השפעת בכל ארה"ב . אלפי בתי יתומים נפתחו . ג'יימס ד"ה ריפר מקנזס סיטי כתב, שכאשר היה בן 4 ואחיו בן 6 , אביהם בן ה30 ואמם בת ה27 לקו בשפעת ומתו שניהם בתוך כמה ימים, לאחר שלא היו מסוגלים עוד לנשום, משום שהמחלה הרסה את שקיקי האוויר בריאותיהם (ג'ינה קולטה ,עמוד 33 ). הילדים גדלו בבית יתומים.
הבדלים אפִּידֵמִיוֹלוֹגְיָים בין השפעת הספרדית של 1918 ובין מחלת הקורונה 2020
במחלת הקורונה תקופת הדגירה (מחשיפה ועד להופעת תסמינים קליניים) הממוצעת היא 6 ימים, עם טווח של 2 עד 11 ימים. בשפעת הספרדית של 1918 שיעור הדגירה הממוצע היה יומיים, כמעט אף פעם לא ארוך מארבעה. הממוצע לנגיף הקורונה הוא ארוך פי שניים ולעתים פי שלושה והוא יכול להימתח לא מעט יותר מזה, וזה גם דבר טוב וגם רע. הדבר הטוב הוא שזה מאפשר זמן ליצור קשר, להתחקות, לבודד ודברים כאלה, מה שהיה כמעט בלתי אפשרי במהלך מגיפת השפעת הספרדית בשנים 1918-20 .
הדבר הרע הוא שמשמעות הדבר היא שנגיף הקורונה עשוי להתפרש בעולם ובמדינות רבות על פני תקופה ארוכה הרבה יותר ולהדביק יותר אנשים. נראה שהוא מדבק יותר באופן משמעותי מהשפעת הספרדית של 1918 (מקור)
כיצד התנהלו חיי המסחר , הכלכלה והמימשל בתקופת השפעת הספרדית 1918-1919 ?
למרות סגרים שהוטלו על כמה ערים בארה"ב כגון פילדלפיה וסנט לואיס , האוכלוסיה עצמה לא הייתה נתונה לבידוד , חיי המסחר התנהלו כסדרם וגם בתי המשפט פעלו אבל לא במתכונת הרגילה בתוך מבנים סגורים אלא בחוץ , כאן בצילום אנו רואים בית משפט בסן פרנסיסקו המקיים דיון משפטי מחוץ לבניין
ההשלכות הכלכליות של מגיפת השפעת 1918 , מחקרים
מחקר ראשוני של כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT (קוריאה, לאק, וורנר), שהתפרסם לאחרונה שעבר. השלושה הולכים מאה שנה אחורה, ומנסים לבדוק איזה לקחים כלכליים אפשר להפיק ממגפת השפעת של 1918.
הם לא הראשונים שחוזרים למגפה ההיא, כמובן. אחת הדוגמאות הנפוצות לאחרונה היא ההבדל בין העיר פילדלפיה, שקיימה מצעד חגיגי למרת האזהרות, לבין עיר כמו סנט לואיס, שנקטה בצעדי בידוד חריפים. סנט לואיס הצליחה לשמור על שיעור תמותה לנפש קטן בחצי מפילדלפיה. זו דוגמה נפוצה ליעילות מדיניות הריחוק החברתי. אבל המיקוד של המחקר החדש הוא אחר: הוא שואל מה המחיר הכלכלי ששילמו ערים שנקטו במדיניות ריחוק חברתי מחמירה יותר.
כמו היום, גם אז חלק מהכלים המרכזיים במלחמה בהתפשטות המגפה היו דומים: סגירת בתי ספר, תיאטראות וכנסיות, איסור על התכנסויות ועל לוויות, בידוד במקרה של חשש למחלה, והגבלת שעות פעילות העסקים. אבל כמו היום, גם לפני מאה שנה לא בכל מקום נקטו באותם צעדים. היו ערים שהחמירו פחות, והיו שהחמירו יותר. ערים במערב ארצות-הברית ידעו שהמגפה בדרך אליהן, והחמירו יותר.
אז מה קרה לכלכלות של הערים השונות?
הממצאים של החוקרים מרתקים: מי שהחמיר יותר ופעל מהר יותר, הרוויח אחר כך. "ב-1919, אחרי סוף המגפה, ערים שנקטו בצעדים יותר מוקדמים ויותר אגרסיביים חוו עלייה יחסית בתעסוקה בייצור, בתוצר התעשייתי, ובנכסים הבנקאיים", הם קובעים. התוצאה הזאת, טוענים החוקרים, תקפה גם בנטרול גורמים אחרים להבדלים בין הערים.
מי שנלחם במגפה מהר ובאגרסיביות – צמח יותר, כך קובעים החוקרים. הממצא הזה בעצם מפוגג את הדילמה שבין בחירה בכלכלה ובחירה בבריאות. כשמסתכלים מה קורה אחרי המגפה, הם מסכמים (אחרי הסתייגויות שונות), מגלים שלצעדים כמו סגר ובידוד מוקדמים ונחרצים, אין עלות כלכלית גדולה. להפך: "הצעדים האלה יכולים להוריד את שיעור התמותה, ובמקביל להיות מועילים כלכלית". זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי, אלא גם על הטווח הארוך יותר ( מקור).
כיצד התמודד המזה"ת עם ה"שפעת הספרדית" (קישור) .
המירוץ הארוך לגילוי הווירוס של 1918
הווירוס שגרם למגיפת השפעת בבני אדם בשנת 1918 נעלם כמובן עם המגיפה. איש לא שימר אותו , מכיוון שבאותן שנים לא היה לאיש מושג כיצד ניתן לשמר וירוסים, והאמת היא , שבאותם ימים גם המדענים לא ידעו עדיין שווירוס הוא שגרם לשפעת של 1918, אך ברור שמחלות אכן משאירות מאחוריהן עקבות כלשהן בנוגדנים שנמצאים בדם, ומוכנים להוציא מכלל פעולה את אותו וירוס , במקרה שישוב (ג'ינה קולטה ,ע"ע 87-88 ).
רק אחרי 80 שנה הצליחו רופאים פתולוגים אמריקאיים למצוא דגימות של ריאות של חייל אמריקאי שחלה בשפעת הספרדית , דגימות שהיו בפורמלין מאז 1918. הדגימות נשמרו בארכיון שבמכון הפתולוגי של הצבא האמריקאי. החלו ניסיונות של מיטב הרופאים הפתלוגיים בארה"ב לבודד את הווירוס .
לאט לאט תעלומת מגיפת השפעת של 1918 החלה להיפתר. היה קשר בינה לבין שפעת החזירים. מדענים העלו את הסברה , שקרוב לוודאי בני אדם הדביקו את החזירים בשפעת, הווירוס עבר מוטציה ונעשה יותר קטלני ופרץ שני על מנת להתפשט בקרב בני האדם , וייתכן שהווירוס נותר רדום בגופם של החזירים, עד שיוו אחד הוא עלול להכות שוב בבני אדם..(ג'ינה קולטה, ע"י 90- 91 ).
אף על פי שהצליחו לגלות את עקבותיו של וירוס השפעת של שנת 1918 בשפעת החזירים , ועל אף המחקרים שנמשכו ללא הרף , עדיין לא היה בידיהם של המדענים והרופאים הידע הישיר הדרוש כדי להבין לגמרי את אותו וירוס, ולהגן על בני האדם במקרה שייכה שנית . היה דרוש דבר אחד , ונראה היה שכמעט בלתי אפשרי להשיגו . המדענים היו צריכים לתפוס את וירוס השפעת של 1918 עצמו .
המרדף של המדען השבדי יוהאן ו' הולטין אחרי הוירוס של 1918
הולטין היה סטודנט שבדי לרפואה שלמד ועבד בארה"ב וטס מטעם הפקולטה לרפואה שבה למד לאלסקה על מנת למצוא קברים של גופות שהיו קבורות וקפואות באזורי הקרח באלסקה שלא הפשירו כלל מאז 1918 . הוא שכר מטוס והסתובב בכל רחבי אלסקה לגלות קורבנות של מגיפת 1918 שנקברו באדמות הקפואות של אלסקה. הוא הגיע לכמה וכמה כפרים של אסקימוסים ובעזרת ראשי הכפר הצליח לגלות כמה אנשים / קורבנות 1918 שנקברו באדמה הקפואה ואולי הוירוס נותר בריאותיהם הקפואות.
הוא הצליח בשנת 1952 למצוא כמה גופות שקפאו בקבר וביצע חיתוך של הריאות שלהם והעבירם במיכלי קרח להמשך המחקר הפתולוגי בארה"ב. אך הניסיונות להשיב את הווירוס של 1918 לחיים לא צלחו במעבדות המחקר האמריקאיות. ד"ר הולטין מעולם לא פרסם מאמר מדעי על ניסיונו הכושל להחיות את וירוס השפעת של שנת 1918. הוא המשיך בלימודיו ברפואה וסיים אחרי כמה שנים את ההתמחות ברפואה בתחומי הפתולוגיה. תוך כמה שנים הפך ד"ר הולטין לאחד מטובי הרופאים הפתולוגים בארה"ב.
בשנת 1996 עם צאתו לפנסיה , הוא חזר לאלסקה והמשיך לחפש גופות קפואות של אסקימוסים שמתו מהשפעת של 1918.
ד"ר הולטין טס שוב לאלסקה והביא משם רקמת ריאה של אישה שהיתה קורבן של מגיפת השפעת ב1918.
הוא מצא עוד כמה גופות קפואות והצליח להעביר שוב את חתכי הריאות שלהם להמשך המחקר שלו במעבדות בארה"ב . יחד עם עוד רופאים ומדענים ( ד"ר ג'פרי טאובנברגר ואיין רייד) הצליח הולטין ב1997 לבודד את הוירוס של שפעת 1918 , אך מעולם לא הצליחו להבין מה גרם לו להיות כה קטלני .
ב1996 ד"ר ג'פרי טאובנברגר ואיין רייד היו מתוסכלים עמוקות בשל ניסיונתיהם הכושלים להוציא גנים ויראליים מתאי הריאה של החיילים האמריקאיים שמתו ע"י מחלת השפעת ב1918.
חפש באלסקה
כדי להבין מה גרם לשפעת הספרדית להיות כה מידבקת וקטלנית, צוות חוקרים של הצבא האמריקאי יצא שוב לפני כ-20 שנה לאלסקה במטרה להשיג דגימת ריאות משומרת של אדם שמת משפעת זו בשנת 1918. בידוד הנגיף וריצוף החומר הגנטי שלו לימדו את החוקרים על כמה מהתכונות שהפכו את השפעת הספרדית למידבקת ומסוכנת כל כך. הרצף הגנטי של נגיף השפעת הספרדית שונה מאוד מרצפים של נגיפי שפעת אנושית רגילה, ומזכיר באופנים מסוימים את שפעת העופות. למרות הדמיון היחסי, לא מדובר בשפעת העופות, ועד היום לא ידוע מאיזה בעל חיים הגיעה השפעת הזו לבני אדם. ההבדל הגנטי בין השפעת הספרדית לשפעת רגילה מסביר את העובדה שהנגיף הצליח להתפשט במהירות כה רבה: מערכת החיסון של החולים לא יכלה להשתמש ב"זיכרון" מהדבקות קודמות בשפעת כדי לזרז את נטרול הנגיף הנוכחי (אליסה גרינברג (2018).
העופות והחזירים והשפעת של שנת 1918
לדעת ד"ר ננסי קוקס וד"ר רוברט ובסטר שני וירולוגים ידועים , מגיפת השפעת של שנת 1918 , התחילה בשפעת עופות, אך עברה מוטציה ואימצה תכונות דומות לאלה של שפעת בבני אדם. שלב גורלי זה התחולל כאשר נגיף שפעת העופות נקלט בחזירים כי החזירים מגשרים על ההבדלים בין עופות לבני אדם, שכן בתוך גוף החזיר יכולים להתפתח הן זני שפעת של עופות והן זני שפעת של בני אדם.
חזיר מסכן , שלרוע מזלו נדבק הן בשפעת של עופות והן בשפעת של בני אדם בעת ובעונה אחת, נהפך למעין קערת ערבוב , כשהגנים של שני זני השפעת מתאחדים בתאי גופו ויוצרים וירוס בן-כלאיים, שמסוגל להדביק בני אדם, אך יש לו עדיין גם חלק מהגנים של שפעת העופות . גנים אלה הופכים את הווירוס מחדש למסוכן יותר מכל ווירוס אחר שהיה קיים קודם לכן, בשלב זה הזירה חשופה להתפרצות אפשרית של מגיפה כלל -עולמית.
כראיה להשערתו , ד"ר ובסטר שיער שהווירוס של מגיפת 1918 החל ככל הנראה בגופה של ציפור , עבר לגופו של חזיר, ולאח מכן הדביק אנשים, ולכן אצל אנשים שחיו בתקופת המגיפה נמצאו נוגדנים לשפעת החזירים. לדעת המומחים הרפואיים , זני הווירוסים שגרמו למחלה הגיעו באופן עקיף מסין . לדעתם מרבית מגיפות השפעת מגיעות מסין שם שפעת העופות עוברת בכפרים ובשווקים אל החזירים ומהם לבני האדם ( ג'ינה קולטה , ע"ע 233-234 , ג'ינה קולטה ,עמוד 246 , ג'ינה קולטה, 124-125ע"ע ) .
התעלומות של וירוס 1918
ד"ר קנדי שורטרידג' בדק תיעוד של שנת 1918 בדרום סין וגילה שהמחלת השפעת של 1918 התחילה למעשה שם. ונשאלת השאלה כיצד הוירוס הגיע לאירופה?
בזמן מלחמת העולם הראשונה נסעו פועלים סינים מחנות בצרפת, כדי לחפור שוחות בשביל בעלות הברית . ייתכן מאוד שהם הביאו את השפעת אתם, והציתו את המגיפה , שהתפשטה בעולם כולו ( ג'ינה קולטה , ע"ע 306-307 ).
התעלומה השנייה שלא נפתרה עד היום היתה מדוע השפעת ב1918 בחרה לקטול אנשים צעירים , בני 20-40 , בהעדפה בולטת לעומת גילים אחרים. תופעה זו כה מנוגדת לדפוס הרגיל של מקרי מוות משפעת. כל וירוס שפעת אחר בהיסטוריה הרפואית של האנושות הרג את הזקנים ואת הילדים הרכים בשנים, ולא פגע בצורה קטלנית במבוגרים צעירים ובריאים.
ההסבר של פרופסור קרוליין ואן דה־זאנט מ"מכון פיטר דוהרטי לזיהום וחסינות" באוניברסיטת מלבורן.
פרופסור ואן דה־זאנט וצוותה בחנו את הנתונים על השפעת הספרדית, שעשתה שמות בעולם בשנת 1918. מלבדה הם חקרו עוד שלוש מגפות: השפעת האסייתית משנת 1957, שפעת הונג־קונג מ־1968, והתפרצות שפעת החזירים ב־2009. הם הסיקו שאחד משלושה בני אדם חלה בשפעת הספרדית, אך חולים רבים הצליחו לשרוד את הזיהום החמור, ואחרים הראו רק סימפטומים קלים.
עובדה אחת שעלתה מחקירת המגפה ב־1918 הייתה שהאוכלוסייה המבוגרת יותר התמודדה עם המחלה טוב יותר מהצעירים. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא שמבוגרים בנו חסינות מסוימת לווירוס בעקבות זיהומים קודמים. רוב המתים מהשפעת הספרדית – בערך 50 מיליון בני אדם, שהם 2.5 אחוזים מהנדבקים – מתו בעקבות זיהומים בקטריאליים משניים, דבר שאנטיביוטיקה עזרה נגדו במגפות שבאו לאחר מכן. אך כיום, חיידקים רבים כבר פיתחו חסינות לאנטיביוטיקה." פטריק גיילי ( 2018)
מקורות
ג'ינה קולטה , שפעת: עולם בצל מגיפה , מטר , 2000
Gina Kolata "Coronavirus Is Very Different From the Spanish Flu of 1918. Here’s How"',The fear is similar, but the medical reality is not. New York Times . March 9 2020
ג'ינה קולטה היא כתבת לענייני מדע בעיתון ניו-יורק טיימס
100 שנה לשפעת הספרדית: האם לעולם יש מה ללמוד?
אליסה גרינברג, מכון דוידסון , מכון וייצמן , 12 לנובמבר 2018
היסטוריונים : השפעת הספרדית הגיעה למעשה מסין
Jeffery k. Taubenberger '"influenza virus hemagglutinin cleavage into HAI, HA2 : no laughing matter , Proceedings of the national academy of sciences .US 95 ( August 1997) , pp 9713- 15
Kennedy F. Shortridge . " The 1918 Spanish flu : Pearls from swine ? " Nature Medicine 5 , no. 4 April 1999.
5